יצחק ירנן/חמץ ומצה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ חמץ ומצה א

ז

האוכל מן החמץ בפסח כל שהוא וכו'. וכתב הרב המגיד פ' יוה"כ חצי שיעור ר' יוחנן אמר אסור מן התורה וכו' וקי"ל כר"י עכ"ל ובמכתב שלח אלי עמיתי בתורה החכם השלם חיים שלמה בן עזרא נר"ו וז"ל ב' אותותי אלה למען יאיר עיני במאור תורת חסד על לשונו במאי דקשה לי בזה הל' ממ"ש התוס' בפסחים דף מ"ד ד"ה לענין חמץ שכתבו דלר' יוחנן לאיסורא לא נפקא מחלב לחמץ ונ"ל דהיינו טעמא דחלב לית ליה התר וחמץ אית ליה התר ובהכי סרה מהר תלונת מרן ז"ל שהקשה למה לן קרא לחמץ כיון דנפקא ליה מחלב לר"י ועיין להמל"מ פי"ח מהלכות שבת ה"א מ"ש המגיה והרואה יראה שדעת התוס' ז"ל ברור מללו דלא ילפינן חד מחבריה גם למ"ש מרן עוד דהו"ל למילף מקרא דכל מחמצת י"ל אה"נ דמהתם נפקא ליה אלא כיון דהדין הוי אמת נקט האי קרא מושאל אלו דבריו.
והשבתי לו לא כמו שעלה על דעתו עלה על דעתי בכוונת דבריהם ונקדים מ"ש הרב חידושי הלכות וז"ל קצת קשה דמאי קושיא אימא דחצי שיעור בעין דוקא אוסר ר' יוחנן משא"כ הכא חצי שיעור ע"י תערובת לא דריש ר"י מכל ובכי האי גוונא חילקו התוס' לעיל וליכא למימר דמ"מ כל חמץ למה לי דנילף לענין זה חמץ מחלב דא"כ לתירוצא דלא דריש אלא לאיסורא מ"מ כל דחמץ למה לי דנילף ליה מחלב ויש לישב עכ"ל. ולענ"ד מ"ש הוא דליכא למימר, לענ"ד ניתן ליאמר דק"ל לר"י כיון דאיכא קרא דכל חלב לרבות חצי שיעור ומינה ילפינן לכל איסורין שבתורה למאי אתא האי כל ודאי אתא לרבות אפי' בתערובות וילקה ותירצו בתוס' דר"י לא דריש מכל אלא איסורא אבל מלקות לא וא"כ מחלב ילפינן לכל איסורין בעין שיהא אסור וכל מחמצת שיהא אסור אפי' בתערובת אבל לעולם מלקות ליכא וזהו שכתבו וכן גבי חמץ כלומר לאיסור דוקא ולא למלקות ואפשר להעמיס זה בכונת הרב חידושי הלכות ואף שאין נראה כן כונתו מ"מ נראה אמת בכונת דבריהם וא"כ נמצא דלכל איסורין שבתורה ילפינן לה מכל חלב וא"כ שפיר כתב הרב המגיד ושפיר קשיא ליה למרן דמעולם לא מצינו מי שיחלק שאר איסורים מחלב והיינו טעמא שמהרלנ"ח בתשובה סי' כ"א הביאו המל"מ ז"ל שכתב לתרץ לדעת רבינו דיש לחלק בין חמץ לחלב לא הביא דברי התוס' הנזכר לסיוע שהבין בדבריו כדכתיבנא ודעת הרה"מ דאף דכתב רבינו מקרא דלא יאכל לאו דוקא אלא דכיון דקושטא הכי הוא מסמיך ליה אקרא וכדעת התוס' וכדפרישנא ליה משמע שהוא דעת רבינו פט"ו דמאכלות אסורות הי"ב שכתב דלתערובת חמץ במה שהוא נפקא ליה מכל מחמצת והיינו טעמא דלכל שהוא בעיניה נפקא ליה מכל חלב אייתר כל מחמצת אפי' לתערובת ומהאמור אין מקום למ"ש החה"ש עוד בעיקר הילפותא דכל שהוא נפקא ליה מכל מחמצת.
עוד כתב החכם השלם הנזכר וז"ל ועיין למרן בריש הלכות ביאת המקדש דכתב דאע"ג דמרבה לחצי שיעור אינו לוקה והיינו כדברי התוס' דפסחים דלא ילפינן חד מחבריה אלא דקשה דבריש פ"ה מאיסורי מזבח כתב רבינו דלקי אחצי שיעור ולפי מ"ש שם מרן היינו משום דמרבה ליה מכל שאור וכן קשה במ"ש שם דלא פליגי ובפסחים אמרו לאפוקי מדאביי עכ"ל והנה למ"ש מדברי התוס' כבר ביררנו דבריהם ולמ"ש מרן שם לדעת ת"ק י"ל דאצטריך קרא גבי יין לרבות אפי' כל שהוא דאי לא הוה אמר קרא יין אלא שכר משמע דוקא אי משכר אבל אי לא משכר אפי' איסורא ליכא דזיל בתר קרא היכי כתיב שכר דמשמע משכר הא לא משכר לא וראיה לזה מדלא כתב קרא יין וא"כ משו"ה אצטריך למכתב יין לרבות חצי שיעור לאיסורא ואי כתב רחמנא יין לחוד הו"א דאף בפחות מרביעית יהיה חייב מיתה קמ"ל שכר עד רביעית דוקא נמצא משום דהוה ס"ד לחלק מכח הכתוב הוא דאצטריך קרא אבל לא מסברה דנפשין.
ולמ"ש למרן כבר קדמו הלח"מ פי"ג דמעשה הקרבנות יעו"ש אלא דמר מייתי ממנחות וכתב מפ' אלו עוברין וכתב הוא דמ"ש הרמב"ם הוא איסור ולא מלקות ומטעם דחצי שיעור אסור מן התורה והרב מוצל מאש סי' נ"א תהי עליה טובא דא"כ דנפקא ליה משום דהוי דומיא דכל איסורים איך כתב הרמב"ם שנאמר כי כל שאור וכו' והא זה נפקא מכל חלב אלו תוכן דבריו. ולענ"ד אין זה כדאי למתמה עליה כל כך דמ"ש רבינו שנאמר קאי לעיקר הדין שכתב שאור ודבש אסורים ולא קאי למ"ש בכל שהן והוא נכון.
ע"כ החכם השלם וז"ל ודרך אגב ראיתי להרב מוצל מאש שם על מ"ש הרמב"ם אע"פ שהפסיק ושתה מעט מעט חייב וז"ל ולא פי' שיעור הפסקה אם הוא כמו אכילת פרס כשיעור שהיה אכילת איסור או לא ולא זכר שר ששיעור שתיית נזיר הוי רביעית כמו שהן וכתב הרמב"ם בפ"ה מהלכות נזיר שצריך שישתה רביעית בכדי אכילת פרס של מאכל עכ"ל וליתא דרבינו פסק כת"ק דיליף שכר שכר מנזיר אלא או כמו ר' יהודה או כמו ר' אליעזר וכיון שכן שאני נזיר דכתיב משרת ענבים וכמ"ש רבינו פ"ה דנזיר ה"ה יעו"ש משא"כ בביאת מקדש ולכן כתב הרב דלא פי' רבינו ז"ל שעור. ועוד יש לחלק בין איכא מאכל באמצע השתיה רביעית לליכא דגבי נזיר איירי בנתערב היין בדבר אחר ובביאת מקדש איירי דליכא אכילה כלל אלא הפסק ושוב ראיתי הדבר ברור דרבינו בביאת מקדש איירי דשתה יותר מרביעית אבל בהל' נזיר איירי בשתה רביעית ומשו"ה כתב הרב ז"ל דלא ביאר.
ושוב חזר החכם השלם הנ"ל לדחות מה שכתבתי בכונת דברי התוס' דלפי פירושם בדבריהם נמצא לר' יוחנן דמכל חלב דריש חצי שיעור גם לכל התורה ומכל מחמצת לתערובת חמץ דוקא ואימא איפכא מכל חלב לרבות התערובת גם לכל התורה ומכל מחמצת לרבות חצי שיעור לפסח דוקא דמאי חזית. ואני ובני חכם יצחק הי"ו דחינו לזה ע"פ מ"ש התוס' שם ביומא על מ"ש ר' יוחנן דחצי שיעור אסור דחזי לאצטרופיה וקשיא להו דלמה ליה להאי טעמא תיפוק ליה דכתיב כל וכדתני בברייתא וניחא להו דאי לאו האי טעמא הו"א דכל חלב לא אתא אלא לכוי ברם כיון דאיכא האי סברא מסתברא דמרבה גם לחצי שיעור אלו דבריהם ז"ל.
נמצינו למדים דלרבות חצי שיעור כיון דאיכא האי סברא א"צ לקרא בפני עצמו אלא מקרא דמרבה לכוי מתרבי וא"כ אייתר כל מחמצת לתערובת ברם לתערובת אי אפשר מקרא דכל חלב דכיון דליכא סברא לא מתרבי דקרא לא אתא אלא לכוי ומשו"ה דריש ר"י לחצי שיעור דאיכא סברא מקרא דכל חלב אף דדריש מיניה גם כוי ומכל מחמצת מרבה תערובת חמץ ודוק.
עוד כתב החכם השלם הנזכר לפרש כונת התוס' באופן אחר וז"ל ולענ"ד כונתם דקשיא להו דלר"י דס"ל דחצי שיעור אסור מדאורייתא מכל חלב הוא הדין בחמץ א"כ נימא דאתא קרא דכל מחמצת למלקות דאיסור לחוד בלא"ה איתא ולזה תירצו דלא גמרינן מכל אלא איסור לחוד ואף דילפינן ליה מחלב הו"א דיש לחלק וכמ"ש מהרלנ"ח לדעת הרמב"ם הביאו המל"מ פ"א דחמץ ומצה ה"ו יעו"ש והתוס' לא כתבו זה משום דלא נטפלו בהא דב' קראי למה לי אלו דבריו וכמה תמוהים דבריו במ"ש דלא נטפלו בהא דב' קראי למה לי והא כל עיקר קושיתם דהקשו דנימא דכל מחמצת אתא למלקות מכח יתורא הוא דאל"כ ב' למה לי ולפי תירוצם צריך שיאמרו בפיהם ב' קראי למאי אתו ולא להניחו בע"פ.
ולענ"ד מ"ש בתחילת דבריהם נכון דקשיא להו דנימא לר"י דכל מחמצת אתא למלקות מכח יתורא ולא נימא דאתא לתערובת ומתרצי שפיר דמכל לא דריש למלקות אלא לאיסורא וכן גבי חמץ דוקא לאיסורא וכיון שכן צ"ל בהכרח שהוא לתערובת לאיסורא ונכון ונמצא בין למאי דכתיבנא לעיל בכוונתם בין למאי דכתיבנא השתא חמץ ילפינן מחלב לחצי שיעור.
עוד כתב החכם השלם הנ"ל למשדי נרגא על תירוץ מהרלנ"ח דתירץ לדעת רבינו דאיסור חמץ לא דמי לחלב משום דחלב אסור לעולם וליכא שעת התר משא"כ חמץ דשרי קודם ואחר הפסח ולכן הוצרך קרא אחרינא לאסור אף בחצי שיעור יעו"ש וז"ל וקשה דלפי דבריו דבמקום דיש לחלק ביניהם אמרינן אי לאו דליכא קרא מאי שנא ממ"ש רבינו ריש פ"ד מהל' שבועות דחצי שיעור אסור מן התורה אע"ג דליכא קרא וכמ"ש מרן שם ואף דיש לחלק טובא בין חלב לשבועה וכמ"ש הר"ן הביאו המל"מ שם יעו"ש עכ"ל והנה גילה טפח וכסה טפחיים דאף דהר"ן כתב כן בחי' בפרושיו להלכות חזר בו והשוה אותם בטוב טעם ודעת כמ"ש המל"מ שם משמו ואף א"ת לומר דלא ימלט מן החילוק קצת כיון דגילה רחמנא בחמץ ואף דלא דמי לחלב מינה ילפינן הוא הדין לכל הדברים ואף דלא דמו ממש והצד השוה שבהם שהם חצי שיעור ואסירי מן התורה .

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.