ילקוט אוצר הספרים/סוכה/ט/א
תוספות ד"ה ההוא[עריכה]
יען שהספר שלי סיימתי בעזה"י בימי חג הסוכות אכתוב מה שנתחדש לי במס' סוכה לחדד התלמידים לתרץ קושי' התוס' ד"ט ד"ה ההוא מיב"ל למעוטי גזולה והקשו דתיפוק לי' משום דהוי מצוה הבאה בעביר' ואמרתי לישב דמשכחת לה כגון דהי' לו סוכה כשרה והניח עליו סכך גזול ד"ט דאי מטעם מהבב"ע היתה כשרה לפמש"כ התוס' סוכה ל' שמצוה הבאה בעבירה אינה אלא במקום שמחמת העבירה באה המצוה כגון שאם לא הי' גזל הלולב לא הי' לו לברך אבל אם הי' לו סוכה כשרה ויכול לקיים מצות סוכה בלי סכך הגזול זה ל"ה מהב"ע והי' יוצא וע"ז צריך קרא למעט גזולה שיהי' דינו כסכך פסול לפסול הסוכה בד' טפחים וק"ל:
ועד"ז יל"ת הקושי' מאתרוג דל"ל לכם באתרוג דגזול פסול בסוכה ל"ה. תיפוק לי' דהוי מה"ב די"ל דנקיט בידו ב' אתרוגים א' שלו וא' גזול דמשום מהבב"ע אין לפסול דהא אפשר לו לקיים המצוה בלי האתרוג הגזול וא"כ הוי אף הגזול כשר לדידי' וה"ל שתים ואינו יוצא מטעם דקאי בבל תוסיף ולזה הוצרך הכתוב דלכם דהוי' כמין אחר ואין עובר על בל תוסיף להרבה פוסקים ומצוה הבב"ע גם כן ליכא בזה כדברי התוס' הנ"ל ושפיר יוצא:
אמנם לפימש"כ התוס' בר"ה כ"ח [ע"ב] ד"ה ומנא תימרא דב"ת ל"ה אלא א"כ מוסיף מין אחר וחזינן דמין אחר גרע טפי ויותר שייך ב"ת והדרא קושית התוס' לדוכתא כמובן, אולם י"ל בהיפוך וכנ"ל כגון דנקט ב' אתרוגים אחד גזול וא' שלו דמטעם מצוה הבב"ע א"א לפסול כנ"ל ושפיר יוצא ואף דנקיט ב' אתרוגים בידו דב"ת ליכא משום דהוי מאותו המין ע"ז צריך קרא דלכם דהוי כמין אחר וקאי בב"ת דאינו יוצא:
אמנם הא קשי' דבסנהדרין פ"ח ע"ב איתא דבלולב לרבנן א"צ אגוד ל"ש ב"ת כיון דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי וא"כ בב' אתרוגי' נמי הכי הוא דאפי' תימא דגזול הוי כמו מין אחר מ"מ כיון דהאי לחודי' קאי ל"ש ב"ת:
ויש לישב עפימ"ש המעדני מלך בהל"ק הל' תפילין ס"ק י"ט וכן כתב שם בשם המזרחי בפ' ואתחנן דכל שבזמנו איכא איסורא דב"ת אע"ג דלא אגידא בהדדי עיין שם ובהנחנקין פ"ח הנ"ל לא בעי למימר רק שאינו נעשה זקן ממרא מכח זה דהאי לחודא קאי אבל ב"ת יש כההוא דעירובין צ"ו בתפילין דמכניסן זוג זוג וכ"כ מפורש הב"ח ז"ל בסוף סי' ל"ד דבשני זוגות תפילין אע"ג דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי ג"כ יש בזה איסור ב"ת והאי דפ' הנחנקין הנ"ל מוכרחין אנו לתרץ כדברי המעדני יו"ט הנ"ל, ולדידהו מתורץ שפיר קושית התוס' הנ"ל דצריך ע"ז ג"כ הפסוק לכם דאתרוג הגזול דפסול והוי כמין אחר ואינו יוצא באחד גזול ואחד שלו משום דגזול הוי כמין אחר וקאי בב"ת וק"ל. וכן מצאתי בפרמ"ג בפתיחה סוף אות ל"ד דהאי דאמרינן בהנחנקין דאי מייתי מינא אחרינא האי לחודא קאי לענין מיתה שאני עכ"ל הרי דלגבי מצות עשה יש איסור בל תוסיף אע"ג דלא אגידא בי' ושפיר מתורץ קושית התוס' הנ"ל וק"ל:
ומפה קדוש אדמו"ר מאסטראווצי שליט"א שמעתי בשם היהודי הקדוש זצ"ל לתרץ קושי' התו' הנ"ל דמשכחת לה דהי' לו סכך פסול ב"ט וב' טפחים סכך גזול דמטעם מצהב"ע א"א לפסול דהוי לה רק ב' טפחים ואולי[1] הי' אויר במקומו לא הי' נפסל הסוכה כי האויר פוסל רק בג' טפחים והי' יכול לקיים בלא הסכך הגזול וממילא אין זה מצהב"ע וכנ"ל כי אויר עם סכך פסול אינו מצטרף וע"ז צריך קרא למעט גזול דהוי כסכך פסול להצטרף עם הסכך פסול שיהי' ד"ט סכך פסול לפסול את הסוכה, וק"ל ודפח"ח:
- ↑ נראה שצ"ל ואילו.