גליוני הש"ס/סוכה/ט/א
גליוני הש"ס 
סוכה ט א
לעושין סוכה בחוש"מ. נ"ב ברוקח סי' רי"ט יכול הבא מן הגייס כו' בחוש"מ יאמר אשב מהיום ז' ימים בסכות שהרי בועל נדה ביום ז' שלה היא טהורה לערב והוא טמא ז' ימים ולכך אומר כו' ע"ש וכמדומה בזכרוני שהוא מן הסיפרי והדמיון לבועל נדה דאפי' בועל ביום ז' שלה דמעתה אין טומאתה רק שעה אחת מ"מ כיון שהוא מקבל הטומאה ממנה ע"י הביאה וחלה עליו טומאת נדה לכן א"א לטומאת נדה מבלתי שבעה וה"נ ה"א דאף דחל עליו החיוב בחוש"מ מ"מ כיון דחל עליו חיוב הסוכה א"א לסוכה מבלתי שבעה וכך זמנה ומעין זה ג"כ אומר הריני נזיר שעה אחת דהוי נזיר שלשים יום:
תוד"ה ההוא מיבעי' ליה למעוטי גזולה כ' תימא תיפוק ליה משום דה"ל מהב"ע כו'. נ"ב עמ"ש בזה בלקח טוב כלל י"ב אות ג' בשם המנחת חינוך דכיון דאין סיכה מצוה מחויבת בהכרח דאי בעי לא אכיל ולא יתיב בסיכה לכן המבוקש רק בשלילה שכשאוכל לא יאכל חוץ לסוכה ובזה לא שייך מהב"ע ע"ש בארוכה ומה שדנתי שם בזה ועמש"ש דציצית אינו כן רק מצותו בחיוב אף דאי בעי לא מיתעטף כו' והנה כעת ראיתי מבואר דשייך בציצית פסולא דמהב"ע והוא בתוס' מנחות ל"ט ב' ד"ה לבן נמי פטר דכ' דהרבותא אע"ג דכלאים נינהו ע"ש ולכאורה אין מובן ל' פטור שאמרו בגמ' דהא פוטר שפיר מחיוב ציצית והספק רק אם עובר משום כלאים ועל כרחך לומר דאילו הי' כלאים אזי גם משום ציצית לא הי' יוצא מטעם מהב"ע וא"כ הרי מפורש פסולא דמהב"ע בציצית וזו ראי' מוכרחת בס"ד ומזה ראי' ג"כ למ"ש תוס' לקמן ל' א' ד"ה מתוך דרק ביו"ט ב' דרבנן הוא דלא חייש שמואל למהב"ע אבל גוף פסולא דמהב"ע שפיר אית ליה גם לשמואל במצוה דאוריתא ע"ש ויש ראי' לזה מהך דמנחות שם דאמר שם שמואל משמי' דלוי חוטי צמר פוטרין בשל פשתן אלמא דהי' הה"א דלא יפטור מחיוב הציצית והיינו ע"כ רק משום מהב"ע ורחוק לומר דמשמי' דלוי הוא דאמר הכי ואיהו גופי' לא ס"ל למיחש על החיוב ציצית רק משום איסור כלאים ומש"ש בלקח טוב דסוכה הי' אפשר לצוות לאכול ולישב בסוכה ועכ"ז לא הי' שינוי במצוה ממה שהוא עתה עש"ה נ' לו ג"כ סתיר' כעת מלקמן כ"ז א' מ"ט דר"א כו' מה דירה אחת ביום ואחת בלילה כו' ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל כו' עש"ה והיינו דפליגי דר"א ס"ל דמה שהוא הדרך לעשות בדירה מרצונו אותו חייבה תורה בסוכה לחיוב מוכרח ורבנן ס"ל דגם בעניין הרצון צריך להיות כדירה ואילו יהי' חיוב והכרח לאכול מפאת זה עצמו אינו כדיר' כיון דבדירה אינו מוכרח על הדבר רק תלוי ברצונו עש"ה וא"כ למאי דקיי"ל כרבנן א"כ גם בסוכה אילו ציותה תורה לאכול לא הית' אותה המצוה שהיא עתה דעתה המצוה כעין תדורו ומשא"כ אז הית' מצוה אחרת של ישיבה בסוכה שלא כעין דירה דכעין דירה הא לא הי' מפאת ההכרח וז"פ וע"ע מ"ש בזה באתוון דאוריתא כלל י"א ומה שרשמתי בזה עוד על הגליון לקמן כ"ז א':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |