יד אפרים/אורח חיים/תקסב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תקסב

בט"ז ס"ק ג' דמה שהקילו כו' היינו שלא כיונו כו' ונראה דהט"ז אינו מפרש כמ"ש המג"א ס"ק ו' שלא היה צריך להתענות כלל משום יו"ט שלו דהא המקשה שהקשה על ר"ת ע"כ ס"ל דלא מהני היו"ט לבטל התענית ולכן הקשה על ר"ת דס"ל דאינו תענית כשלא השלים אם כן האיך לא השלים ראב"צ דאין סברא שביטל תענית ט"ב משום יו"ט שלו ואם כן דוחק לומר שהתרצן חולק בזה עליו. אלא ס"ל להט"ז שהתרצן מתרץ דתענית ט"ב שנדחה ליום א' מעיקרא לא קיבלו עלייהו לשם תענית גמור כמו ט"ב עצמו רק שכיוונו לעשות בו צער וזכר בעלמא ולכן שפיר הקיל בשלימתו ואע"פ שהעולם נהגו לצער עצמם ולהשלים הקיל בו מחמת יו"ט שלו. אבל אם לא נדחה והוא תענית גמור על העבר לא מיקרי תענית כשלא משלים ועפ"ז כ' ליישב קושיות התוס' מהא דבטלה מגילת תענית וא"כ למה הקיל ראב"צ בשביל י"ט שלו וע"ז כ' לחלק דע"כ לא אמרו שביטלו אלא שחזר והותר מה שהיה אסור עד עתה כגון תענית שהיה אסור להתענות ביו"ט הכתוב במגילת תענית ושוב חזר והותר אבל מ"מ לא בטלו היו"ט עצמו והלכך לענין קבלת צער כגון ט"ב שנדחה זה אינו בכלל תענית ולא נכנס בכלל איסור הכתוב שם עד שיוצדק לומר שביטלו אותו ולפי"ז היינו צריכין לומר שהיו"ט עצמו בטלו ובאמת ז"א דלא קאי רק על איסור תענית אבל קבלת צער מעיקרא לא נאסר וא"כ אף שבטלו האיסור מ"מ מי שרוצה להקל בענין קבלת צער מחמת יו"ט שלו שפיר יש להקל שהיו"ט עצמו לא בטיל לגמרי ולכך לא השלים מחמת היו"ט שלו. והתו' נראה שמפרשים כוונת הש"ס כמ"ש המג"א שראב"צ לא היה צריך להתענות משום יו"ט שלו הוא וע"ז הקשו דהא בטלה מג"ת ושפיר היה לו לראב"ץ להתענות ולהשלים ובשלמא להמקשן ניחא שבאמת רוצה להוכיח מזה דתענית בלא השלמה כו' תענית והשלמה אינו רק תוספות צער ולכן הקיל בו משום דעכ"פ קודם שבטלה היה י"ט שלו:

ס"ק ה' דגבי תענית מועיל כו' ומש"ה כו' ומש"ה פוסק דגבי צדקה אינו מועיל כצ"ל:

מ"א ס"ק ח' מצויין בש"ע בטעות וצריך לציין על מלת תענית סתם הכתוב בסעיף ה' בהג"ה:

ס"ק ט' צריך להשלים נדרו כצ"ל ר"ל אותו נדר שנדר עתה בהתחלה זו לשם תענית וכמ"ש בס"ק י"א ולזה רומז לסעיף י"א שמבואר שם כן לענין אם קיבל תעניתו חצי יום ע"ש ומ"ש אדעתא שלא להשלים אפשר שסובר דאם התחיל אדעתא להשלים כיון שלא היה כאן קבלה מבע"י כלל אך קבלה בלב יכול לחזור ולאכול וכדמשמע ס"ק י"א (וע' בעט"ז ס"ק ד) וי"ל הטעם מכיון שהתחיל ע"ד להשלים היה סבור שיהיה עולה לו לשם תענית וכיון שאין עולה לו הוי התחלה בטעות משא"כ אם התחיל ע"ד שלא להשלים גרע טפי כיון שהתחלה זו לאו להיות עולה לו תענית הוא רק לצעורי בעלמא הוי התחל' זו נדר כמו בסעיף י"א אם קיבל להתענות חצי יום שמחויב להשלים נדרו וזהו שמסיים וגם הוי כפרת עון כו' ור"ל משא"כ אדעתא להשלים שלשם תענית הוא ובאמת אינו תענית בלא קבלה והוי כמו קבלה בטעות:

ס"ק י' לנהוג כו' ואפילו לא השלים וה"ה אם לא קיבל מאתמול מתפלל עננו כצ"ל:

ט"ז ס"ק י"ב ע"ש ומ"ש ויש שמסתפק כו' עמ"ש סעי' י"ב כצ"ל:

במג"א (ס"ק ט"ו) ומ"מ מתפלל כו' ר"ל דקאמר כאן אינו תענית לא לענין עננו קאמר דהא הוי כתענית שעות אלא לענין דלא הוי כתענית יום שלם ואי מחויב תענית סתם שהוא יום שלם לא יצא בזה ידי נדרו כמ"ש לעיל סעי' ה' בהג"ה ומ"ש שם דלא הוי תענית אף לענין עננו היינו כהשתחיל התענית לשם חובה ואח"כ קיבלו ולהי"א בסעיף י' דבתענית שעות אינו מתפלל עננו גם כאן שקיבלו בלילה אינו קבלה אף לענין עננו:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.