ביאור הגר"א/אורח חיים/תקסב

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקסב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א דהיינו שלא כו'. ר"ל סוף שקיעה שניה ועתוס' סוף פ"ב דשבת וכמ"ש שם והוא שלא טעם כלום עד הערב ועוד מדפריך שם מיתיבי אנשי משמר כו' ת"ש כו' אלמא שקעה החמה להשלים הוא ואמרינן בספ"ג דעירובין בר בי רב כו' תניא כו' ואי בשקיעה ראשונה לא היה אומר כדי שלא יכנס לשבת כו' ועמש"ל סי' רס"א ס"ב ואף תחילת שקיעה שניה הא רבי יוסי ס"ל בה"ש כהרף עין משלים בה"ש דר' יהודה יהדר מתחיל בה"ש דר' יוסי וקודם לכן יממא לר' יוסי כמ"ש ספ"ב דשבת וע' תוס' שם ד"ה אי אתם כו':

עד צ"ה. כ"כ הרא"ש שם וכ"כ המרדכי שם אלא דבגמ' פ"ד דפסחים איפלגו בת"ב אי בה"ש שלו אסור משמע דבשאר תענית ודאי מותר אלא שהמרדכי ספ"א דתענית סי' תתקע"ה כ' בשם ר' אלחנן דסברא הוא עד צ"ה וא"ת הא אף בת"ב איפלגו כו' וי"ל שאני עיולי יומא מאפוקי יומא כו' וכ"כ הג"מ פ"ד מה"ת אבל הר' יונה והרא"ש בספ"ב דשבת כת' דבה"ש בתענית יחיד מותר אפי' באפוקי יומא וכ"מ פשטא דגמ' דקאמר ספיקו כו' וע' בתוס' דע"א ל"ד א' בד"ה מתענין:

דהיינו שיראו כו'. גמ' ספ"ב דשבת:

או שהלבנה כו'. ירושלמי פ"א דברכות תני כל זמן שפני חמה מאדימים זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו ונעשה עליון שוה לתחתון זהו לילה רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקוע ותחילת גלגל הלבנה לעלות זהו בין השמשות א"ר חנינא סוף גלגל החמה לשקוע ותחילת גלגל הלבנה לעלות. ר"ל דר"ח פליג ואמר דאין מתחיל הלבנה לעלות עד סוף שקיעת השמש ומביא שם סייעתא ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. ר"ל דאין זורחת בשעת שקיעתה אלא משיגמור שקיעתה. ואף שבתה"א פי' הירושלמי לענין ב' השקיעות דת"ק סבר שקיעה ראשונה הוא בה"ש ור' חנינא אמר שקיעה שניה אין פירושו מכוון דהא אמר כ"ז שפני כו' והוא אחר שקיעה שניה כמ"ש בספ"ב דשבת אלא דהכל קאי על שקיעה שניה דליכא למ"ד דבשקיעה ראשונה שיעור ד' מילין יהיה הכל בה"ש אלא דת"ק סבר דהתחלת גלגל הלבנה לעלות הוא בה"ש שהוא תחלת שקיעה ור' חנינא אמר שהוא לילה שהוא סוף שקיעה ור"ל לעלות לזרוח דעולה אף ביום:

ואם דעתו כו'. כמ"ש שם מתענין לשעות ומתפללין כו' אר"ח הא דאמרת כו' וגי' ר"ח דאמר רב חסדא כל תענית כו':

וכ"ד מקצת רבוותא. כ"כ מרדכי וס' ראבי"ה כל תענית שלא שקעה כו' נראה דהיינו הצומות י"ז בתמוז כו' וכן מי שקבל התענית בפי' דסתם תענית יום שלם אבל עשו"ת אין רגילים לקבלם וצערא בעלמא קביל עילויה כמש"ש מיתיבי אנשי משמר כו' התם לצעורי כו' ת"ש כו' ור"ל דאם קבל לצעורי בעלמא אף שלא השלים הוי תענית לענין ענינו דכל שקיבל עליו לכתחילה שלא להשלים הוי תענית לענין זה שמתפלל ענינו דהוי לצעורי בעלמא דדוקא אם קיבל עליו יום שלם ולא השלים דאינו תענית כלל אז אינו מתפלל ענינו וכ"ד הג"א כ' בד"מ דודאי דברי הפוסקים החולקים עליהם עיקר שהם רוב הפוסקים ומה שנוהגים להתפלל ענינו משום כו' כמש"ו ונ"ל כו':

ב

ס"ב י"א שמי כו'. כמש"ל בס"א ממש"ש התם לצעורי כו' ודוקא בכה"ג דאיכא תרתי לצעורי בעלמא משום תשובה ואין מקבל דאם קיבל בסתם הוא תענית שלם וכמ"ש הרא"ש בספ"ב שם ובספ"ג דעירובין וכמ"ש בהג"ה אבל מי כו' וכן כו' וכמ"ש בגמ' התם כו' דמשמע דאינו תענית כלל וכיון שמקבל תענית ע"כ צריך להשלים:

כיון שאין כו'. דמתענה מחמת הנדר כמ"ש בסוף נדרים וא"צ לקבל ועסי"ב:

והיחיד כו'. כנ"ל ס"א:

וכן חתן כו'. דמתענה ג"כ רק לצעורי משום תשובה לכפר עונותיו כמו שכתוב בסוף ביכורים בירושלמי תניא חכם חתן נשיא גדולה מכפרת חכם מפני שיבה כו' וכי יגור כו' מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה מוחלין לו על כל עונותיו תתן וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו נשיא בן שנה שאול במלכו וכי בן שנה היה כו':

יתפלל כו' ואז כו'. משא"כ אח"כ דלא אמרו שאוכל ושותה ומתפלל תפלת תענית אלא בליל שקודם תענית אבל לא בכה"ג:

ונ"ל כו'. כמ"ש בירושלמי והביאו הרא"ש שם ותוס' בפ"ב דע"א מילתיה דר"י מתענין לשעות דאר"י הריני בתענית עד דנחסל פירקין ופירש הרא"ש לענין זה דנקרא נדר וצריך לקיים נדרו אף דאינו תענית להתפלל ענינו וכמש"ל בסי"א ודלא כרש"י ד"ה לשמוטי כו' דרש"י לשיטתו שפירש כל מש"ש אינו תענית דאם רוצה לאכול הרשות בידו וא"צ לקיים נדרו וכן פי' מש"ש התם כו':

ג

ס"ג יחיד כו'. גמ' ספ"ג דעירובין ופי' תוס' שם ר"ל אם ירצה וכ' הרא"ש וכיון שקיבל בסתם וכל תענית שלא שקעה כו' ע"כ צריך להשלים:

ד

ס"ד ת"ה כו'. כ"מ בגמ' שאמרו יפה תענית לחלום כו' דקרי לה תענית וכן מ"ש היושב בתענית בשבת:

ואפי'. דהא אף בשבת מתענין:

ה

ס"ה להתפלל כו' ולא כו'. הרא"ש שם. אבל צריך לקיים נדרו דלא כרש"י ומרדכי שם ואזלי לשיטתייהו אבל לדעת הרא"ש שמפרש הירוש' דצריך לקיים נדרו כמש"ל בס"ב ה"ה כאן וע' בהגהת ב"י:

מיהו י"א כו'. וראיה מתענית חלום דבגמרא קרא תענית אלמא דמתפלל ענינו ומ"ש אינו תענית לצאת ידי נדרו אם קבל עליו מקודם כמה תעניתים. וס' הראשונה ס"ל דל"ד לת"ח דשם משמיא הוא דרמו עליה וכמש"ל בסי"ב משם הירושלמי דע"כ נמשך אחר הנשיא או הציבור אע"ג שלא קיבל וכ"ש בכה"ג וז"ש ולכ"ע כו' וע' תוס' שם בד"ה לן וכ' ר"מ כו':

וכנ"ל לנהוג כו'. ר"ל דאע"ג דלא קי"ל כהאי סברא מ"מ יש לנהוג כן בתענית יחיד וכמש"ל בס"א ונ"ל דדוקא כו' וכמש"ש:

ו

ס"ו בש"ת. כן פי' ר"ח וכ"כ תוס' י"ב א' ד"ה כל כו' וכן מ' בגמ' בתפלת המנחה וכמ"ש בפ"ה דברכות ופ"א דע"א שואל אדם צרכיו בש"ת:

או אחר כו'. רש"י שם ובע"א פ"ב דס"ל דאין זה דומה לשאילת צרכיו והוי הפסק בתפלה:

הריני כו'. גמרא שם י"ב ב' אע"ג דקי"ל כשמואל דאין ת"צ בבבל מ"מ אם היה מקבל עליו בפירוש ת"צ היה צריך לנהוג לכך טוב לפרש כי היכי דלא אתי למטעי וכ"כ תוס' הנ"ל ד"ה כל ועב"י בסי' תקס"ג וע"ל בש"ע סי' תקס"ח ס"ו:

י"ר כו'. דאל"כ לא הוי שאילת צרכיו ואסור להפסיק ואף למפרשים אחר התפלה מ"מ הוי הפסק:

ואם לא כו'. הרא"ש שם ותוס' בפ"ב דע"א וכמ"ש בח"מ סי' רי"ב וי"ד סי' רנ"ח ודוקא בצדקה דדמיא להקדש וכן קבלת תענית אבל שאר נדרים לא וכמ"ש בי"ד ריש סי' ר"י וכמ"ש בשבועות שם חולין מקדשים לא ילפינן וברפ"ב דקדושין מה להנך כו' ואף בזה פליגי הרבה פוסקים וס"ל דדוקא בקדשים ממש:

והוא שיהרהר כו'. כמ"ש בסי' תקס"ג דלא עדיף כו' ודלא כמ"ש תוס' בע"א בשם ר"ת וכ' דמ"ש כל תענית שלא קיבלו כו' היינו לכתחילה ע"ש: וטוב כו'. הואיל ומחלוקת הפוסקים בפירושו כנ"ל. טור:

ז

ס"ז וכן אם כו'. כגי' ר"ח ורי"ף יחיד שקיבל עליו ב' ימים זא"ז אפי' אכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית כו'. כפי' הרא"ש שם:

ואם קיבל כו'. כפירוש המרדכי בשם ר"י על גי' ר"ח הנ"ל דקמ"ל דאע"ג שאכל כו' לא הפסיד ולא אמרי' שקיבל רצופים וז"ש אם לא כו':

ואז כו'. ט"ס הוא וצ"ל ואפי' הכי כו' ור"ל דלא אמרי' כיומא אריכתא וכחד יומא הוא וכמו שפי' הרוקח יחיד שקיבל עליו ב' ימים כו' אז מתפלל ב' הימים עננו לן בתעניתו אינו מתפלל עננו ר"ל אם יתענה הלילה שבין ב' הימים אינו מתפלל ביום שני אם התפלל ביום ראשון. אבל אין הפירוש כדבריו וכנ"ל דהא אף אם אמרינן דיומא אריכתא הוא מ"מ מתחייב בכל תפלותיו כמ"ש בפ"ב דשבת ואף להגאונים שכתבו דחיישינן לבולמוס מ"מ בכהאי גוונא לא מחזי כשקרן ביום ראשון מה שאכל בלילה שאחריו וכמ"ש המרדכי דמ"ש יחיד שקיבל כו' למחר כו' קמ"ל דלא אמרינן שהפסיד התענית מ' דוקא מה שמתפלל למחר אבל ביום הראשון אף שאוכל בינתיים מתפלל אף בכה"ג:

ח

ס"ח יש כו' לגי' ר"ח ורי"ף הנ"ל וכפי' הרא"ש דקמ"ל דהוי קבלה לכולם ומדנקט ב"י זא"ז מ' קצת דוקא זא"ז או שמא אורחא דמילתא נקט:

וכ"ד כו'. דבהג"מ ומרדכי פ' ונראה דשמואל מודה לרב דאם קבלו קודם תפלת המנחה דש"ד וכ"ש קודם לכן אבל רב ל"ל דשמואל וכן נהגו העם לברך בשבת מקבלי תענית בה"ב והרמ"א סמך על סברתם בבה"ג דגם הרא"ש מסתפק בזה אבל לא כסברתם לגמרי כמ"ש בס"ו ולקמן בסי' תקס"ג:

ט

ס"ט והתענה כו'. דקרי ליה שם תענית שעות ואמרינן שם והוא שלא טעם כו' כמ"ש בס"י:

נמלך. גמ' שם ל"צ דאימלך אימלוכי:

מפני שלא כו'. גמ' שם א"ל אביי כו' ושם שאני הכא כו':

י

ס"י כיצד כו' שהרי כו'. לשון הרמב"ם וכן פירש"י:

וי"א שכם זה כו'. כ"כ הרא"ש ותוס' בע"א ל"ד א' ד"ה מתענין כו' וצ"ל דמיירי כו' וש"פ דלסברא ראשונה דוקא במחוייב יום שלם צריך יקבל קודם הלילה שהלילה ג"כ הוא מכלל התענית אע"פ שאוכל ושותה וכמ"ש הר"ן משא"כ באינו מחוייב כל שקבל מקודם הוי תענית וא"כ אמאי אמרו שם גבי לן בתענית ושאני הכא כו':

כגון כו' או כו'. ברא"ש שם שני פירושים על מתענין לשעות והכל בקבל מבע"י:

יא

ס"יא אם קיבל כו' או כו: אינו כו' אבל כו'. ירושלמי מילתא דר' יוחנן ור' יונה וכפירוש הרא"ש וע"ש בתוס' דע"א הנ"ל א"נ איכא כו' ובירושלמי כו'

יב

ס"יב תענית כו'. גמ' שם כ"ד א' דבי נשיאה כו':

וי"א כו'. דס"ל נשיא דוקא כמש"ו וכמ"ש בירושלמי פ"ב הלכה א' ר' חלבו א"ל לר' יהודה הנשיא פוק עמן וצערן עביד אמר ר' ייסא הדא אמרה אלין תעניתא דאנן עבדינן לית אינון תעניתא למה דלית נשיאה עמן וז"ש אין ת"צ בבבל ול"ד בבל אלא כל ח"ל כמ"ש אין דנין דיני קנסות בבבל:

יג

ס"יג יש מי כו'. וכ"מ בפ"ג דסנהדרין. רי"ו. ור"ל שם נ"ה א' ההיא ר"י משום ר"ט כו' אלמא אפי' בנזירות אסמכתא הוא משום שהתנה בדבר הרשות ועתוס' שם ד"ה ההיא כו'. וזהו דלא כדעת הר"מ שכ' המרדכי בשמו בפ"ד דב"ק והג"מ בספר הפלאה דאפי' בדבר הרשות לא הוי אסמכתא והביא ראיה ממ"ש אמרה פרה זו הריני נזירה כו' וכו פ' בי"ד סי' רנ"ח ס"י ובח"מ סי' ר"ז סי"ט ובמ"א נסתפק אם הם חולקים. ולא עיין בשורשן דודאי הם חלוקים וראיית מהר"מ יש לדחות דשם הוא אליביה דת"ק דר"ט דסבירא ליה דכל שתולה שלא בדעתו לאו אסמכתא היא וכמ"ש בסנהדרין שם וע' ספ"ה דנזיר:

אבל אם כו'. דעשה לזרז עצמו וגמיר בדעתיה וכמ"ש בסוף נדרים ההוא גברא דאתסר הנייתא דעלמא כו':

וכן אם כו'. כמ"ש וידר ישראל נדר אם נתן תתן כו':

או כו'. כמ"ש וידר יעקב נדר כו' אם יהיה אלקים כו' וכתיב אשר נדרת לי כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.