יד אפרים/אורח חיים/קנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים קנח

ט"ז סק"א ליטול ידיהם הנהוגה בחולין:

(ס"ק ב') ויש ראיה ממ"ש ב"י סי' קס"ז קרוב כו' כצ"ל: דבריו תמוהים דהא הב"י כתב דמדברי הר"ש משמע גבי שתחלתה עיסה שתלוי בדין המוציא ואעפ"כ כתב להסתפק דשמא דוקא בפת שמברכין עליו לעולם המוציא וההיא דתחילתה עיסה ס"ל להר"ש שם שלעולם מברך המוציא הלכך טעון נמי נט"י. משא"כ פת הבאה בכסנין גמור כיון דאי לא קבעו סעודה אין מברך המוציא אפשר דאין טעון נ"י אף בקבע סעודה וגם על המג"א שהביא ראיה מהרמב"ם צ"ע עיין ב"י:

(מגן אברהם ס"ק ד') דהא במצה בעי כזית ר"ל דהרוקח כתב שם דיטול ידיו לטיבול דאילו למצה שהיה יוצא בכזית לא בעי נטילה דעל פחות מכזית א"צ נטילה ע"ז כתב המג"א דט"ס הוא וצ"ל דעל פחות מכביצה א"צ נטילה:

(ס"ק ו') שאינו אלא משום נקיות כו' ולעיל הביא דברי רש"י שכל הפוסל היינו לפרש טעם הנך פוסקים דס"ל דבעי נ"י כמו לפת והוא שיטת רש"י והרר"י וכאן כתב טעם פוסקים דס"ל דלא בעי ברוכי עיין בב"י שם:

(בש"ע סעיף ה') הר"ז מגסי הרוח והתוס' בברכות דף מ"ג כתבו דידו אחת מותר מפני כבוד הברכה כו' עמ"ש המחבר לקמן סעיף ו' עיין בב"י שלפי"ז ס"ל כהתוס':

(בט"ז סקי"ב) ומ"ה כ' הטור שיברך קודם ולא כ' אפילו אחריו נראה כוונתו דודאי אם נימא שכבר גמר קיו' המצוה בניגוב פשיטא שאין לברך כלל אח"כ אפי' בדיעבד וכדמייתי מסימן קס"ז ואין מקום לומר שיברך אחר ניגוב רק כשתאמ' שהמצוה נמשכת כ"ז שלא אכל וכמ"ש הט"ז אח"כ וא"ל דשאני הכא שלא אכל כו' א"כ אין מקום לחלק בין קודם ניגוב לאחר ניגוב דתרווייהו הם אחר התחלת העשייה טרם גמר עשייתו וא"כ הו"ל להטור לכתוב כיון דקודם אכילה שפיר מיקרי עובר בעשייתן כו' ועוד יש לפרש כוונת הט"ז במ"ש מש"ה כתב הטור אין כוונתו להביא ראיה דהא איכא לידחוי דהטור לכתחלה מיירי ואז בעינן קודם ניגוב משא"כ בשכח קודם ניגוב אפשר דמברך אח"כ. רק דברי ט"ז מתפרשין בניחותא ומש"ה כ' הטור כו' ר"ל לא כמו שאתה סובר שהטור כ' קודם ניגוב לענין לכתחלה מיירי אבל בדיעבד שפיר מברך אף אחר ניגוב אלא אינו כן דאחר ניגוב אף בדיעבד לא יברך ולכך כתב הטור קודם ניגוב כו' משום דאחריו אינו מברך כלל:

(שם) וא"ל דשאני הכא כיון שעדיין לא אכל ז"א דהאכילה אפשר שתהיה בידים טהורות בלא נטילה כו' כצ"ל ור"ל דלכאורה י"ל דכיון דלא אכל א"כ לא נגמרה מצותו שמצוה מוטלת עליו שיאכל בידים טהורות ולכן שפיר מברך לזה אמר דמ"מ אינו ענין לברכת הנטילה דאכיל' בידים טהורות יוכל להיות אף בלא נטילה כמ"ש בסימן קס"ד בשם הכל בו דאם הניח בבתי ידים א"צ נטילה אח"כ ואין כוונת הט"ז להביא משם ראיה דא"צ נטילה דז"א דהתם מיירי שהתנה עליהם שחרית כמבואר שם רק כוונתו להביא משם דמצינו ידים טהורות אף שאינו נוטל אותם עכשיו וא"כ אין האכילה בידים טהורות מכרחת הנטילה כגון אם נטהרו ידיו בנטילת שחרי' בלא תנאי כלל והניח בבתי ידים הרי נשארו בטהרתן אעפ"י שלא נטל אותן וא"כ מחמת שאוכל בטהרת ידים אין לו לברך משום זה על הנטילה (ואפשר מ"ש הט"ז בלא נגיעה ר"ל במקומות המטונפים אחר שכב' נטל שחרית אבל מ"מ נראה כמו שהגהתי) דלא ברוקא חדא כהדדי תפיתו ועוד הקשה הט"ז דאם איתא דעיק' הברכה על מה שמקיים המצוה לאכול בידים טהורות א"כ היה לו לברך וצונו לאכול כו' דהא עכ"פ מצות נטילה אזדה לה ומתחלה הוקשה שאין לו לברך כלל ואח"כ הקשה דעכ"פ היה לו לברך בנוסח אחר:

(מ"א סק"ו ט"ו) כגון היוצא מב"ה כו' ואז לא קפדינן שיהיה עובר לעשייתן כיון דאכתי גברא לא חזי. עיין לעיל סימן חי"ת בט"ז ס"ק ע' ומפני כך נהגו בכל הנטילות לברך קודם שיטול מים שניים לא קודם ניגוב וה"ה ג"כ עובר לעשייתן ואע"ג דכששופך רביעית א"צ ניגוב וגם א"צ מים שניים כדאיתא בסימן קס"ב מ"מ לא פלוג כמ"ש הטור. ובאמת שזה צ"ע דאיך שייך בזה לא פלוג לומר שמשום כך נהגו לקולא שלא לברך עובר לעשייתן ולפי מ"ש הטור שלפעמים אין ידיו נקיות תיקנו שיברך לעולם אח"כ א"ש כיון שתקנת חכמים כך היתה מתחלה. משא"כ לפי מ"ש הב"י שם. דודאי מצד הדין מברך קוד' רק דמהאי טעמא נהגו העולם כן ועפ"ז כ' כאן בש"ע צ"ע וזה כוונת הט"ז ס"ט י"ב שכ' לפי הטעם הא' שכ' הטור שאין ידיו נקיות ניחא ר"ל שהטור שכ' דמהאי טעמא התקינו כך א"ש אבל לפי מ"ש בש"ע דנהגו כן מהאי טעמא וא"כ ע"כ לומר דאף אחר הנטילה מיקרי עובר לעשייתן מחמת שהוא קודם המים שניים או קודם ניגוב דאל"כ איך נהגו נגד הדין. א"כ באותן נטילה שא"צ ניגוב היה צריך לברך קודם הנטילה ולא שייך לא פלוג להקל:

(שם ס"ק טז) צ"ל ודוקא גבי המוציא אם שכח אין מברך אחר האכילה משא"כ כו' כצ"ל. ר"ל דהתם הי' מחויב לברך ממש וכיון שלא עשה כן הואיל ואדחה אדחי משא"כ כאן דלפעמים לא חזי לברכה ובכה"ג נדחת הברכה ממקומה הלכך אף שיש מקום לברך אותם אחר שינקה ידיו ועפ"כ תהיה עובר לעשייתו. מ"מ כיון שא"א ברוב פעמים שתהיה קודם ממש לפי שאין ידיו נקיות תו לא קפדינן בזה כלל שתהיה קודם קצת העשיה טרם גמרה ואף היכא שידיו נקיות לא פלוג. ולפי דברי הטור א"ש טפי סברא זו ג"כ כמש"ל:

(מחבר סעיף י"ג) יכול לאכול פת צריך לציין הס"ק י"ג שבט"ז המתחיל בלא ניגוב ולמחוק מסעיף י"ב:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.