טור/אבן העזר/סט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
כשנושא אדם אשה, בין בתולה בין בעולה בין קטנה או גדולה, אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת, יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים.
העשרה שמתחייב בהן, שלשה מן התורה, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. שארה מזונותיה, כסותה כמשמעה, עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ.
והשבעה מדברי סופרים, וכולם מתנאי בית דין. האחד מהם, עיקר כתובה. והשאר נקראים תנאי כתובה ואלו הן, לרפאותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבית, וקוברה אם מתה, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, להיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים, ואלו הן. מעשה ידיה, ומציאתה, ואוכל כל פירות נכסים בחייה, ואם מתה בחייו ירשנה.
ועוד תקנו חכמים, שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה, ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה, וקבורתה כנגד ירושת כתובתה. לפיכך אם אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה אבל אם אומר הבעל איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספיק ואפילו היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפץ שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין העכו"ם.
וכל אלו הדברים אפילו לא נכתבו בכתובה או אפילו לא כתבו כתובה כלל אלא נשא סתם, זכתה האשה בכל עשרה דברים, והוא בארבעה.
התנה הבעל כשנשאה שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שיש לו לזכות בהן התנאי קיים חוץ משלשה דברים שאין התנאי מועיל בהן ואלו הן עונתה ועיקר כתובתה (וירושתה). כיצד, התנה על מנת שלא יתחייב בעונתה חייב בעונתה, כיון שאינו תנאי של ממון תנאו בטל. וכן התנה לפחות מעיקר כתובתה, או שכתב לה מנה או מאתים ומחלה לו עליה, תנאו בטל. וכן אם התנה עמה אחר שנשאה שלא ירשנה, תנאו בטל. אבל בכל שאר הדברים תנאו קיים, כגון שהתנה עמה על מנת שאין לה שאר וכסות, או שלא יאכל פירות נכסיה, וכיוצא בו, תנאו קיים. ור"ח ור"י כתבו גם כן שלענין ירושה אינו מועיל תנאה אפילו התנה קודם שנשאה שלא ירשנה, אינו מועיל ויורשה. ורב אלפס פסק שגם לענין ירושה מועיל תנאי, ולזה הסכים א"א ז"ל.