פתחי תשובה/אבן העזר/סט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואיני עושה. עבה"ט שכ' מלשון זה נראה כו' אבל מה אעשה כו' וע' בס' בית מאיר שכ' עליו דשפיר עבדו הפוסקים שלא חילקו בזה דאילו כן לא מקש' ריש המדיר ואם איתא לדר"ה ע"ש וק"ל:
(ב) אשלים לך. עבה"ט בשם ב"ש ושם מסיים ומסתמא כשהוא בכאן ג"כ א"י לומר בע"כ צאי כו' ועיין בס' ב"מ שחולק עליו ומסיים לכן לע"ד כל זמן שהבעל כאן ליכא מאן דפליג וע"ש עוד בסי' ע' ס"ט מזה:
(ג) עונת'. עבה"ט שכ' אבל בקנין אין אחר קנין כלום סמ"ע סי' כ"ב. וע' בס' ב"מ שתמה עליו (כי הסמ"ע לא כתב זה על ענין דהכא רק על ענין אחר) דבעונה ל"ש קנין וגרע מקנין דברים ובכתובה ביאת זנות היא ובירושה עח"מ ס"ק י"ב כתב דאפי' קנו מידו כמו בירושת אביו. אך עי' תשובת רשב"א שבב"י ס"ס קי"ח משמע דאם קנו מידו ליורשי' ליתן להם מה שהכניס' אם תמות בחייו מועיל אף אחר נישואין דזה כמחייב עצמו ליתן ואין זה תלוי בדין ירוש' כלל. אמנם הרשב"א בזה לשיטתו דא"ל קנין אתן מועיל כמבואר בשמו בב"י ח"מ סי' קצ"ה אך לדידן צריך להיות הקנין בלשון חייב אבל סילוק מירוש' ברור דאף בקנין אינו מועיל אחר נישואין עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |