חתם סופר/נדרים/יט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל שספיקו חמור מודאו וכו'. הנה אין ספק כשימצא לו פתח אילו הייתי יודע שתאבד הכרי לא היה נודר. מתירין לו דלא גרע מלקמן (כ"ג ע"א) ובר"ן שם ד"ה אין והתניא וכו' ע"ש היטב. וא"כ קשה ממ"נ אי מעמיד דבריו ואומר אפ"ה שהייתי יודע שיאבד אפ"ה הייתי נודר א"כ הרי קמן דהאי גברא מחית נפשיה לספיקא. אע"כ דאינו רוצה בנדר א"כ הרי אין ספיקו חמור מודאו יהיה נזיר מספק עד שימצא ג' אנשים שיתירו לו. דאפילו לרבי יהודה דס"ל בבכורות (ל"ו ע"א) דבעינן אחד מהם חכם גדול כרב נחמן מ"מ אין טורח להשיג זה יותר מודאו שהיה צריך להביא ג' בהמות לירושלים. ובשלמא למאן דתני נזירות שמשון לק"מ דליתא בשאלה. אבל נזירות דעלמא דאיתא בשאלה הא לא הוה ספיקו חמור מודאו ויהיה נזיר עד שישאל על נדרו וצ"ע. ונ"ל דאיך נאמר דנחית לספיקו בשעת נדר מפני שאינו חמור מודאו שאם יאבד יאמר אדעתא דהכי לא נדרנא איך אפשר שבשעת נדר ידור אדעתא דהכי משום דמצי למימר אדעתא דהכי לא נדרנא והוא תרתי דסתרי אהדדי. ובלא"ה נמי נראה לע"ד דלענין נזיר שהתורה קראתו חוטא על הנפש על שציער עצמו. אלא שקרבנותיו מכפרים על צערו. וא"כ כשמתירים לו נדרו נמצא אותן הימים שכבר ציער עצמו אין לו כפרה עליהם ואין עצה טובה להתיר נדרו:

לא מעייל נפשיה לספיקא. למסקנא ג' מחלוקות בדבר לרבי שמעון אפילו ספיקו חמור מעייל נפשיה. ולר"א ברבי צדוק אפילו אינו חמור לא מעייל. ולר' יהודה אי לא חמור מעייל. ואי חמור לא מעייל. וכתב הרשב"א דבמס' קידושין גבי ג' כתי בנות נמי ספיקו חמור ע"ש. אלא לכאורה י"ל לר"ש נמי כל שספיקו חמור לא נחית לספיקא והכא אין ספיקו חמור דאית ליה תקנתא כמ"ש תוס' נזיר (ח' ע"א) ד"ה שיהא כו'. ונ"ל דרבי יהודה לא ס"ל תקנתא להתיר עצמו בנזיר מטעם שכתבו תוס' בשמעתין שהרי צריך להקיף כל הראש. והכא כל עצמו של נזירותו לא היה אלא ע"ד אסמכתא שהיה רוצה להסמיך חברו על דעתו שאין בכרי הזה מאה כור והוא היה סבור שבוודאי אין בו מאה כור ובוודאי לא יהיה נזיר. ונהי אם לא נאבד ונמדד ולא נמצאו בו מאה כור והיה נזיר על כרחו על אפו וחמתו. ולבסוף היה מקיף כל ראשו. היה תגלחת נזרו דוחה הקפת הראש. אבל עכשיו שהוא ספק ודינא היה שלא יתגלח כל ימיו מספק איך יקום וידור בנזיר שלא לשם שמים רק לפטור עצמו מספיקו החמור ויקיף כל ראשו נגד התורה זה נ"ל טעמו דרבי יהודה. מיהו בנזיר עולם דמיקל בתער בודאי קשה כנ"ל אמאי ספיקו חמור הא יכול לנדור בנזיר. וכבר עמד ע"ז המשנה למלך פ"ג מנזירות הלכה י"ח ד"ה תו תנן התם ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף