חתם סופר/נדרים/כ/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דלא פתחינן ליה בחרטה. עיין תוס' עירובין ס"ד ע"ב:
מי שנזר ועבר על נזירתו וכו'. הרמב"ם פ"ד דנזיר הלכה י"ג כתב מי שנדר בנזיר ודמה שאינו נזיר וכו' משמע אפי' עבר בשוגג ועיין כל הפקפוקים שכתב ע"ז הלח"מ שם. ובקיצור אומר. עיין בגטין (נג ע"ב) לר"מ בדרבנן קנסינן שוגג אטו מזיד ולא בדאורייתא. ולר' יהודה בהיפוך ע"ש. והשתא י"ל התם סתם מתני' דנזיר (ל"א ע"ב) מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מיירי במזיד ומש"ה פריך אברייתא מי שנדר בנזיר ועבר על נזירותו דמיירי נמי במזיד כמ"ש הלח"מ ומסיק דמונה כימים שעברו ודוקא במזיד אבל בשוגג לא משום דנזירות איסורא דאורייתא הוא וסתם מתני' ר"מ דלא קניס שוגג אטו מזיד בדאורייתא. והרמב"ם פסק כר' יהודה במקום ר"מ ע"כ כתב ודמה שאינו נזיר דבדאורייתא קנסינן שוגג אטו מזיד. אמנם בשמעתין אע"ג דמשנתנו בשוגג מיירי מ"מ מייתי עונשים אותו כדתניא משום דמתני' בחומרא דרבנן מיירי ובדרבנן לר"מ קניס שוגג אטו מזיד. ומ"מ לדינא לא קיי"ל לקנוס בדרבנן אלא כרבנן דמתני':
עד שינהוג איסור וכו'. עי' מ"ש ש"ך סי' ר"ח ס"ק י"ד וכתבתי על הגליון הנה בכוונת הריב"ש כוון האמת אבל על הש"ע קשה דא"כ הך דסי' ר"ח דמיירי במי שזלזל בנדויו ה"ל לאתויי לקמן בהלכות נדוי וחרם. והך דהתם דעבר על נדר שקיבל בנדוי מקומו הכא בסי' ר"ח. ע"כ נלע"ד בכונת הש"ע ע"פ דרכו של הב"ח דמיירי עכשיו יכול לעמוד בלי אותן הפירות ויכול לעמוד בקנס שלו. אך אז בשעה שעבר היה כעין אונס שהיה במקום ובזמן שלא היה יכול לעמוד בלעדיהן ואז בדאורייתא קנסינן ולא בדרבנן אבל כשעבר בשאט נפש וגם עכשיו יכול לעמוד בקנסו אז גם בדרבנן קנסינן. וכן נוטה לשון הב"ח למעיין בו:
שסופך למעול בנדרים כו' נ"ל גי' נכונה דמועל בנדרים חמור טפי טובא ממועל בשבועה כמבואר ברמב"ן ר"פ מטות דנדרים ע"ג תורה עולים ע"ש ולקמן כ"ב ע"ב דמחמרינן שלא להזדקק להתיר שבועה טפי מנדרים היינו להתיר שבועתו ויהיה שבועת שוא למפרע ונשא שם אלהיו לשוא בזה שבועה חמורה אבל אם אינו שואל ומתחרט נמצא אין כאן שבועה שוא רק שעובר על השבועה בזה קשה עונש נדרים מעונש שבועות. (וע' דף י"ח ע"א ומאי חומרא וכו' ע"ש). ובאלמנה נמנעו מלהשביעה משום שהיתה נשבעת שבועת שוא ושקר. והתקין ר"ג הזקן שתהיה נודרת והם היו נזהרים על הנדרים טפי שלא למעול. ובזה ניחא שלא התקין ר"ג שתשבע שלא תטעום דבר פלוני והיינו מרוויחים למ"ד אין נזקקים לאלהי ישראל דלא הוה לן למיחש דלמא אזלא לגבי חכם ושרי לה ולהנ"ל ניחא דלא היו זהירים כ"כ לעבור על השבועה אבל למעול בנדרים היו זהירים טפי:
ברוך אל ראשון ואין שני. אשר עזרני בחי' פרק שני. הוא כבודי ומרים ראשי. יגמור בעדי בחי' פ' שלישי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |