חק יעקב/אורח חיים/תמד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חק יעקבTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תמד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כדלקמן סי' תס"ב. אף דאין ענין לסי' תס"ב דאפשר דדוקא התם תוך הפסח נוהגין לאסור משום דלמא אתי לאכול אותה לילה ראשונה משום חובת מצה וכמבואר בטור וב"י לקמן סי' תס"ב וכ' שם הב"י ואין טעם במנהג ההוא לגזור ולחשוש מה שלא חששו חכמי התלמוד וחכמים אחרונים א"כ הבו דלא נוסיף עלה בערב פסח דאיכ' היכרה טובה שהרי אסור לאכול באותו זמן מצה גמורה ואפשר דכוונת הרב כיון שאין נוהגין במדינות אלו בפסח במצה עשיר' לא אטרחהו כולי האי בשביל סעודה ג' שבע"פ ללוש מצה עשיר' ויוצאין במיני פירות וכו' אבל היכ' דיש לו מצה עשיר' מותר לאכלו בסעודה שלישית ואין בזה משום מבטל המנהג אכן מהרי"ל הל' שבת הגדול ובהג"ה סמ"ק סי' רי"ט כ' ג"כ דגם בע"פ אין לאכול מצה עשירה משו' דחיישי' שמא נתערב בו מעט מים ומחמיץ אף שיש תקנ' בשימור לפי מ"ש לקמן סי' תס"ב מ"מ חיישינן דלא לעבוד שימור כיון שהוא מי פירות ולא אסיק אדעתיה למיחש שנתערב בו מעט מים ואחר זה נמשך הרב:

(ב) במיני פירות או בשר ודגים. אע"ג דלעיל סי' קצ"א מבואר דיותר טוב לעשות בבשר ודגים מפירות וכאן כתב הרב פירות תחלה נ"ל דמשום מצה לתיאבון יותר טוב לקיים במיני פירות שאינו משביע כולי האי ועוד כיון שדרך בבשר ודגים ללפת בו את הפת חיישי' דלמא אתי למטעי לאכול בו מצה ובמג"א כתב וגם בע"פ יותר טוב לקיים אותו בבשר ודגים ואין זה משמעות לשון הרב כאן אלא כמ"ש כתב עוד בשם הזוהר לעסוק בתור' במקום סעוד' ג' וכתב במהרי"ל וראוי לעשות במצה מבושלת ולא ראיתי נוהגין כן עכ"ל וכתבו האחרונים דמ"מ טוב לעשות עוד סעוד' בשחרית קודם זמן הביעור כיון דיוצ' בזה ע' ב"ח:

(ג) טוב לבער בע"ש וכדין הביעור שיתבא' בסמוך סי' תמ"ה סעיף א' ובהג"ה שם ע' שם:

(ד) קודם חצות כמבוא' לעיל סי' תצ"ד ועל הביטול לא כתב דטוב לבטל בע"ש קודם שעה ששית כדי שלא יבא לטעות בשאר שנים לפי שהביטול יכול לעשות בזמנו בשבת בע"פ כמו בכל ע"ש משא"כ הביעור דא"א בשבת זה נראה כוונת רמ"א בהג"ה דהיא לכאור' כפול שכ"כ המחבר בסעיף וי"ו להדיא אלא דכוונתו כמ"ש וע' במ"א שרוצה ליישב ג"כ הגהות רמ"א כאן עכ"פ אין מן הצורך כלל לבטל בע"ש רק בלילה בשעת הביעור ובשבת והוא פשוט וע"ל סי' תל"ד:

(ה) וא"א לקנחו. והיכי דאפש' לקנחם אסור להדיחם כיון שא"צ להם כמבואר לעיל סי' שכ"ג וכ"כ מהרי"ו סי' קצ"ג וכתב עוד שטוב לבשל בכלים חדשים וע"ל סי' תע"א:

(ו) ינער המפ'. ואותן פירורין דקים וקינוח הקערות כתב הרא"ש דא"צ להוציא' מרשותו דנדרסין ומתבערין מאליהן ומהרי"ו בסי' קצ"ג כתב שאם אין לו עכו"ם שיכבד לו הבית יכבד הישראל ע"י שינוי בבגד וכ"ש במקום שיש נסרים דליכא למיחש לגומא עכ"ל:

(ז) על מנת שלא לצאת בה. משמע אבל בסתם אסור בחמץ דדמי לשאר חפצים שנתבארו לעיל סי' שכ"א לפי שאין דרך לאכול החמץ בבית ישראל וכן משמע במרדכי פרק קמא דשבת לדעת י"א וכ"כ שם בגדולת מרדכי וזה נ"ל פשוט כוונת לשון המחבר ודלא כהמ"א אף דלעיל סי' שכ"ה ס"ב בהג"ה כתב דמותר לשלוח אפי' ע"י עכו"ם לצורך מצוה כגון להוצי' החמץ מבית בפסח אפ"ה סתם כאן כדברי המחבר לאיסו' משום דכאן מיירי שיש לו עוד תקנה על החמץ כגון ליתן לפני כלבו ובהמתו דבר שמזונותי' עליו כמ"ש הרוקח סי' רס"ו וע"ל סי' שכ"ד או לדעת קצת פוסקים לזורה לרוח כמבואר לקמן סי' רמ"ו ע"ש בס"ק ט' ואם כן ליכא צורך מצוה כיון דאפשר בענין אחר וזה דקדק המחבר יכול ליתנ' לעכו"ם לשון רשות ואלמלא היה חובת מצוה ה"ל לכתוב ל' שמחויב ליתנו לעכו"ם מה שאין כן לעיל מיירי דא"א בענין אחר דאז הוי צורך מצוה כנ"ל פשוט דלא כמקצת האחרונים שמדחיקים מאוד לחלק בכמ' גווני ליישב קושיא זו ואינו עולה דבריהם לפי לשון המחבר והג"ה וכמ"ש הכל נכון:

(ח) ודבר מועט. ואם שכח למכור חמצו שיש לו בחדר מיוחד בע"ש צריך לתת בשבת במתנ' לעכו"ם החדר עם מסיר' המפתח ואפשר דאפילו מכיר' ג"כ שרי ולא הוי כמקח וממכר דאסור בשבת כיון שאינו עושה רק לינצל מאיסור חמץ וכה"ג כתבו תוספת בעירובין דף ס"ו ד"ה יפה דמותר לשכור רשות מעכו"ם בשבת ולא הוי כמו"מ לפי שאין עושין אלא להתיר טלטול כמבוא' לעיל סי' שפ"ב ושפ"ג ע"ש אך מכל מקום היכי דאפשר במתנ' עבדינן אם ידע שהעכו"ם יחזור לו אחר פסח כמבוא' לקמן סי' תמ"ח:

(ט) כדרך שהוא מבטל בשאר שנים. ע"ל סי' תנ"ה מדין שאיבת מים כשחל ע"פ בשבת וע"ל סי' תנ"ו מדין אם שכח ליטול חלה מפת שאפה לצורך שבת וע"ש וכתב בס"ח דלא יאריכו בתפלה לאמרו אות' בנחת בשבת זו משום אכילת חמץ וכן נוהגין:

(י) לאכול מסעורת אירוסין. וה"ה סעודה של סבלונות או סעודת קנין שעושין עכשיו בשעת השידוכין גם כן מיקרי סעודת מצוה אף על גב דאסור לעשות סעודת אירוסין בע"ש וע"ע מ"ש האחרונים ליישב קושיא זו וע' ברמב"ם פ"ה מה' דעות שכתב דלא מקרי סעודת מצוה שת"ח רשאי להנות ממנו אלא בבת תלמיד חכם לתלמיד חכם והכסף משנה שם כתבו שזה רק מדרך מוסר ולא אמרו פרק אלו עוברין דלא מקרי סעודת מצוה אלא בבת תלמיד חכם לעם הארץ ובת כהן לישראל משא"כ היכי דשניהם שוים אף שהם עמי הארצים מקרי סעודת מצוה ע"ש עיין במרדכי פ' מקום שנהגו מדין סעודת מצוה:

(יא) בבית חמיו. לאו דוקא החתן עצמו אלא דה"ה לאחר שהולך לסעודת מצוה כן משמע ברמב"ם פ"ג מה' פסח וכ"כ המ"א ועיין (לעיל) [לקמן] סי' תקנ"א:

(יב) יבטלנו בלבו. ואם הוא אחר זמן הביעור דאז אינו יכול לבטלו כמבואר לעיל סי' תל"ד ובסמוך סעיף א' חוזר ומבער וכתב המגן אברהם אם הולך להתעסק במת מצוה אינו חוזר ומבער:

(יג) אפי' יש שהות. ואפי' לאחר זמן הביעור שאין יוכל לבטל ויש שהות עדיין להציל אפ"ה לא יחזור דחיישינן שמא יטריד בביעורו ומתבטל מהצלת נפשות כ"כ הכ"מ פ"ג מה' חמץ ומצה דלא כמ"א שכתב להיפך:

(יד) ואם יצא לצורך עצמו. נמשך אחר לשון הרמב"ם שכ' בב"י דמסתימות לשונו מבואר דחולק על הטור בשם הרא"ש והירושלמי שפסקו דאפי' הולך לערב כדי ללמוד תורה חוזר שמעש' גדול מן התלמוד ומ"מ נראה דעיקר כדעת הטור והרא"ש וכן נראה דעת האחרונים ואף שרמ"א לא הגיה כאן כלום אפשר שסמך עצמו על מ"ש בס"ס תל"א דאפי' אם התחיל ללמוד צריך להפסיק משום בדיקת חמץ שהוא תכלית הביעור וכ"ש כאן. ומה שמקשה המ"א דאמאי אמרינן הכא דחוזר משום מצות ביעור דרבנן מהא דמותר ליכהן לטמא בבית הפרס דרבנן כדי לילך ללמוד תורה ע' מה שתירץ בזה ולע"ד מעיקרא לא קשה מידי דהא אמרינן הטעם דמעשה גדול מן התלמוד משמע דדוקא מעשה שהוא מצות עשה (דוגמ' לדבר עשה דוחה לא תעשה) אפי' דרבנן כגון בדיקות ביעור חמץ משא"כ טומאה בבית הפרס דהוא רק לא תעשה דרבנן וק"ל ובלא"ה אין לדמות גזירת חכמים זו לזו דלפעמים העמידו דבריהם במקום כרת ופעמים לא העמידו דבריהם במקום כרת הם אמרו והם אמרו כמבואר בתשו' רמב"ם סי' קכ"ז ע"ש:

(טו) פחות מכאן מבטלו. ואחר זמן הביעור דאינו יכול לבטל חוזר עד כזית ופחות מכאן אין חוזר כן משמעות התוספת ס"פ אלו עוברין בשם הירושלמי וכ"כ המ"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון