חובות הלבבות/שער הכניעה/פתיחה
|
< הקודם · הבא > |
- בבאור אופני חיוב כניעתנו לאלהים יתברך
אמר המחבר: מפני שקדם מאמרנו ליחד המעשים לאלהים לבדו, והיתה הגאוה במעשים המיוחדים לאלהים משגת את בעליהם יותר מהרה מכל הפגעים המשיגים אותם, והיה הפסדה למעשים הרבה מאד, ראיתי כי הנחוץ שבדברים שאני צריך להם, הוא לסמוך לו מה שירחיקנה מן האדם, והיא הכניעה, ומפני שנתברר לנו עוד שהיא שורש העבדות, ובה יתכן להבדיל העבד ממדות האדנות, וההודאה לאלהים בהתיחדו בהן לבדו מבלעדי הברואים, כמו שאמר דוד ע"ה (דברי הימים-א כט יא) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו', ואמר (תהלים פט ז) כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' וגו', ומטיבה עוד, כי היא מרחקת מן האדם הגדולה והגאון והגובה והתפארת והשררה ושלוט בדל וחמוד מה שהוא גדול ממנו, והדומה לזה מסעיפי הגאוה.
וראוי עתה שנבאר מדבר הכניעה עשרה דברים, האחד מה היא הכניעה, והשני לכמה חלקים תחלק, והשלישי במה תהיה הכניעה, והרביעי באיזה ענין צריך להשתמש בה, והחמישי איך אופני קנותה, והששי בתוכן המנהג שצריך להתנהג בו הנכנע, והשביעי מתי תתכן הכניעה מן הנכנע ומתי לא תתכן, והשמיני שנבאר אם הכניעה תלויה במדות או המדות תלויות בה, והתשיעי אם יתכן להתקבץ בלב האדם הגאות והכניעה אם לא, והעשירי באור תועלת הכניעה בעניני העוה"ז והעוה"ב.