חובות הלבבות/שער הכניעה/ב
|
< הקודם · הבא > |
אבל באור חלקי הכניעה הוא שהכניעה תחלק לשלשה חלקים, אחד מהם כולל את האדם ורבים ממיני בעלי חיים שאינם מדברים, והוא דלות הנפש וסבלה ההיזק אשר היתה יכולה לדחותה מפני סכלותה באופני דחיתו, וזה יהיה מן הכסילים שבבני אדם ועמי הארץ מפני מיעוט ידיעתם וחלישת הכרתם את נפשותם וערכיהם, וזה נקרא כניעה מדרך ההסכמה בלבד, אבל על דרך האמת הוא דלות הנפש ועורונה בסכלות הגוברת עליה מראות מה שיש בו תקנתה, כמו שאמר (איוב יז ד) כי לבם צפנת משכל על כן לא תרומם, אבל הכניעה היא אשר תהיה אחר רוממות הנפש והתנשאה מהשתתף עם הבהמות במידותם המגונות, וגבהותה מהדמות במידות פחותי בני אדם, ביתרון חכמה ויקרת נפש וידיעה ברורה במדות הטובות והמגונות, וכאשר יהיה סמוך לזה כניעת הנפש ושפלותה אז תהיה מדה משובחת, אבל זולת זה איננה נכנסת במידות המשובחות ומעלות הנפש, אך במגונות שבהן, כי ענינה בזה כענין הבהמות.
והחלק השני הכניעה לבני אדם, אם מפני משלם בו, כמו האסיר ביד אויבו והעבד ביד אדוניו, או לחסרונו להם וגודל צרכו למה שיש אצלם, כשכיר לשוכרו והרש לתומכו העשיר והתלמיד לרבו, או לחוב ראוי שאין האדם יכול לפרעו והוא חייב להכנע ולהשפל לפני בעליו, כמו שכתוב (משלי כב ז) ועבד לוה לאיש מלוה, או לדעתו שהוא מקצר בעניני מוסרי העולם הזה והעוה"ב וסכלותו בדרך הישרה, וכאשר תמצא ידו נביא דורו או מורה צדק או קורא אל הדרך הטובה, יכנע לו וישפל לפניו, כמו שאמרו רז"ל (ברכות ז.) גדולה שמושה יותר מלמודה, שנאמר (מלכים-ב ג יא) אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, אשר למד לא נאמר אלא אשר יצק, מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה, ואמר (שמות לג יא) ומשרתו יהושע בן נון נער וגו', ואמר החכם על כלל עם הארץ (משלי יא כט) ועבד אויל לחכם לב.
והחלק הזה מחלקי הכניעה, ואם הוא ראוי בטבע איננו תדיר, מפני שאינו כולל את כל המדברים, ולא ראוי בכל זמן ובכל מקום, כי האסיר כשיצא ממאסרו והעבד כשיפדה את עצמו והלוה כשיפרע את חובו והתלמיד כשאיננו עם רבו והרש כשיעשיר, אינם חייבים להכנע להם ולהשפל ולשוח לפניהם.
והחלק השלישי הכניעה לבורא יתברך, וחובתו כוללת כל המדברים, והם חייבים אליו בכל זמן ובכל מקום, ואליו היתה כוונתנו בשער הזה, והנכנע הוא הנקרא בספרי הקדש עניו ונבזה בעיניו וצנוע ודכא ושפל רוח ורוח נשברה ונדכה ורך לבב ונכה רוח ולב נשבר ונפש שחה, ומה שנדבר בכניעה סתם, אין כוונתנו אלא החלק השלישי הזה, אשר היא המדרגה העליונה שבכניעה, ומי שעלתה בידו, אין רחוק ממנו דרך קרבת אלהים ולעמוד לפניו, ויהיה מקובל ורצוי אצל הבורא, כמו שכתוב (תהלים נא יט) זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה.