חובות הלבבות/שער הכניעה/ז
|
< הקודם · הבא > |
אבל הסימנים שבהם תתברר הכניעה מן הנכנע כשיראו בו הם חמשה.
אחד מהם בעת חוזק כעסו על מי שמבזה אותו בין במאמר בין במעשה, שאם ימשול ברוחו וימחל אחר היכולת להנקם, מענוה ושפלות, יורה על ברור כניעתו.
והשני כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו, אם יגביר הסבל על החרדה, וירצה בגזרת הבורא ויצדיק את דינו, יורה על כניעתו הטובה ושפלותו לאלהים, כמו שאמר הכתוב על אהרן במה שאירעו במות נדב ואביהוא (ויקרא י ג) וידם אהרן, ואמר דוד (תהלים לז ז) דום לה' והתחולל לו, ונאמר (עמוס ה יג) לכן המשכיל בעת ההיא ידם.
והשלישי כשיתפרסם ענינו אצל בני אדם בטובה או ברעה, שאם ישבחוהו על טובה שעשה יבז למשבחו עליה, ותהיה נקלה בנפשו וקטנה בעיניו מהיותה מקובלת ורצויה אצל הבורא, לקטנותה נגד מה שהוא חייב בו מכפלי הטובה ההיא, ויאמר למשבחו רב לך אחי, כי אינה נגד עוונותי אלא כניצוץ מן האש בים, ואפילו אם תהיה נחשבת למאומה, איך אדע אם היא נצלת מפגעי ההפסד המשיגים אותה, עד שיקבלנה הבורא ממני ולא ישיבנה עלי וישליכנה בפני, כמו שכתוב (ישעיה א יב) כי תבואו לראות פני מי בקש זאת וגו', ואמר (שם פסוק יג) לא תוסיפו הביא מנחת שוא וגו', כ"ש אם ישבחנו בשקר שצריך להרחיק הדבר ההוא מעצמו, ויאמר למספר, די לי אחי בקצורי במה שאני חייב בו לבורא, אל תקבץ עלי עוון קצורי ועוון השבח במה שלא עשיתי, כי אני יודע עוונותי ופשעי יותר ממך, כמו שאמר דוד ע"ה (תהלים נא ה) כי פשעי אני אדע, ואם יזכר ברעה שעשה, יודה על נפשו בקיצורו, ואל יחזר אחר אמתלאות להנקות ממנה ולזכות עצמו, כמו שאמר יהודה (בראשית לח כו) צדקה ממני. ואל ישתדל להכלים ולהכחיש המספר, ואל יאשימנו על אשר גילה אותו, אבל יאמר לו, אחי מה שיעור מה שהשקפת עליו מרוע מעשי אצל מה שלא ידעת ממני, אשר האריך לי הבורא סתרו בהם, ואלו היה נגלה לך רוע מעשי ועוונותי היית בורח ממני ומפחד מעונש הבורא עליהם, כמו שאמר אחד מן המשוררים, חטאי לו יריחון בם שכני אזי ברחו ורחקו מן גבולי, ואמר איוב (איוב לא לג) אם כסיתי כאדם פשעי, ואם מה שספרו עליו שקר, יאמר למספר, אחי, אין מן התימה מה שהצילני הבורא מעשות מה שתלית בי, אצל רוב הטובות אשר גמלני, אך התימה סתרו עלי במה שהוא יותר מגונה וגדול מאד ממה שספרת עלי, הרף אחי, וחמל על זכיותיך שלא תאבדנה ממך ולא תרגיש, כי כבר נאמר על אחד מן החסידים שזכרו אותו לרעה, וכיון שהגיעו הדבר שלח למדבר בו כלי מלא מזמרת ארצו, וכתב אליו, הגיעני ששלחת לי מנחה מזכיותיך, וגמלתיך בזה, ואמר אחד מן החסידים, הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון, וכשמראים להם מעשיהם, ימצאו בספר זכיותם זכיות שלא עשו אותם, ויאמרו לא עשינו אותם, ויאמר להם עשה אותם אשר דבר בכם וספר בגנותכם, וכן כשיחסר מספר זכיות המספרים בגנותם, יבקשו אותם בעת ההיא, ויאמר להם אבדו מכם בעת שדברתם בפלוני ופלוני, רק יש מהם גם כן שימצאו בספר חובותם חובות שלא עשו, וכשאומרים לא עשינום יאמר להם נוספו עליכם בעבור פלוני ופלוני שדברתם בם, כמו שנאמר (תהלים עט יב) והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה', ועל זה הזהירנו הכתוב באמרו (דברים כד ט) זכר את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך.
והרביעי כשייטיב לו האל בטובה גדולה, כחכמה יתרה ותבונה רבה או עושר גדול או כבוד אצל המלכות והדומה לזה, ממה שנהנו בני אדם להתפאר בהם ולהתגאות בעבורם, וישאר על ענין שפלותו קודם לכן ולא הוסיף אלא ענוה ושפלות לפני האלהים וכבוד וטובה לבני אדם, כמו שאמר אברהם עת ששבחו הבורא ואמר (בראשית יח יז) המכסה אני מאברהם וגו', ואנכי עפר ואפר (שם פסוק כז), ואמר משה (שמות טז ז) ונחנו מה, ואמר דוד ע"ה (תהלים כב ז) ואנכי תולעת ולא איש, אז יתברר מצפונו ותאמן כניעתו, ואמר החכם בענין הזה (קהלת י ד) אם רוח המושל תעלה עליך וגו'.
והחמישי כשהוא מוכיח את נפשו ונותן דין הבורא מעצמו, ואם באים בעלי דינו להפרע ממנו משלם להם מעצמו וממהר לקבל על עצמו את העונש לאלהים, אעפ"י שאין יכולת לדין על זה, תתברר כניעתו לאלהים ושפלותו ושחותו, כמו שנאמר (עזרא י ב) אנחנו מעלנו באלהינו וגו', ונאמר (שם פסוק יט) ויתנו ידם להוציא נשיהם.
ועם המאורעים האלה והדומים להם יתקיימו סמני הכניעה לאל יתעלה והשפלות מן הנכנעים, ותראה אמונת לבבם בהם.