הרחב דבר/שמות/כה

הרחב דבר שמות כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומזה מובן פלא כהראב״ע שכתב דעוד טבעות היו ברגלי הארון למטה לנוי. דא״כ אינו מתיישב היו דוישם משה את הבדים על הארון. וגם שלא כתוס׳ יומא הנ״ל שכתב וארבעה שהיו למטה או למעלה מאותן טבעות היו משימין בדים בשעת סלוק מסעות כו׳ וזה אינו אלא ודאי התחתונים למשא והעליונים לכבוד ואהבת ישראל:

והנה בבית הבחירה כתיב בכרובים שעשה שלמה והעמידם מצד הארון ופניהם לבית. וכבר דרשו חז״ל במס׳ ב״ב דצ״ט ואמרו כאן בזמן שישראל עושין רצונו ש״מ כאן בזמן שאין ישראל עושין רש״מ. ופי׳ רשב״מ שנתהפך עפ״י נס. וזה תמוה שהרי כתיב בשעה שהעמיד שלמה את הכרובים ובל״ס אשר מיד ה׳ עליו השכיל לעשות כן אלא פי׳ אין עושין רש״מ הוא כמו דאיתא בברכות דל״ה ב׳ בהא דכתיב ואספת דגנך מיירי בזמן שאין ישראל עושין רש״מ. ועי׳ בתוס׳. וגם בזה תמוה שהרי בפי׳ כתיב והיה אם שמע תשמעו וגו׳ וכל הענין וע״ז מסיים המקרא ואספת דגנך. אלא הכונה כמש״כ בספר דברים שם ובכ״מ שישראל ניזונים בזכות המיוחד להם לפני ה׳. ויש בזה שני אופנים. וכמו מלכותא דארעא שמפרנס כל המון עמו בשביל שעובדים את אדמת ארצו ומהם מעט משרתי המלוכה. ואלו בעצמם מטריחים בתקון מזונותם ולפי מזלם ג״כ . ועוד מפרנס המלך אנשי חילו מגנזי המלוכה בשביל שתופסים החרב בשביל שמירת כבוד מלכותו. ואלו אין עוסקים כמעט כלל בהכנת פרנסתם. וידוע שהמלך אוהב ביותר אנשי חילו בעלי מלחמתו ואינו בוש לדבר בעת הצורר עם איש מלחמה משא״כ את עובדי אדמתו וכדומה. כך ישראל ניזונים או בזכות עבודה או תפלה כמש״כ בס׳ בראשית ב׳ ה׳. ואז עליהם להטריח ולהכין כ״צ או בזכות מלחמתה ש״ת שהמה נושאים ושומרים כבוד מלכותו ית׳ כמש״כ לעיל ס״פ ט״ו ובכ״מ ואלו ניזונים בהשגחתו ית׳ בלי טורח על גוף המזון. וכבר ידוע שהקב״ה חפץ באלו העומדים לפני ה׳ בשערים המצוינים בהלכה יותר ממשכנות יעקב בעבודה. וע״כ במדבר שהי׳ עיקר העסק בתורה שלא ניתנה אלא לאוכלי מן והקרבנות לא היו אלא בשביל יעוד כמש״כ להלן בפ׳ תמידים וכן לדורות בשביל אנשים כאלו. כתיב ופניהם איש אל אחיו. שהקב״ה משגיח עליהם בעין יפה כ״י באהבה. משא״כ כלל ישראל מזמן בית הבחירה. שהי׳ מזונות ישראל בא ע״י זכות עבודה מש״ה כתיב ופניהם לבית. שהקב״ה הי׳ עינו ולבו על עבודת הבית וכן ישראל הי׳ זה נשיאת עיניהם ותקותם שתקובל עבודת הבית ברצון: והנה באמת משום דור המדבר לבד הי׳ אפשר להסביר הטעם בא״א. עפ״י מאמרם ביומא דנ״ד א׳ שנמשלו ישראל במדבר ככלה בימי חופתה. ולאחר שנכנסו לא״י נמשלו לאשה. וכלה אין לה עסק מלאכה כלל רק להתקשט כדי שיהא החתן מביט עליה ונהנה מראייתה ובשביל זה הוא חייב במזונותיה משעה שנכנסה לחופה מש״ה היו הכרובים פניהם איש אל אחיו. משא״כ בא״י היו כאשה שמזונותיה תחת מע״י. כך היו פניהם לבית כמש״כ. והוא הסבר פשוט. אבל בשביל שהיו שני אופני הכרובים גם בא״י שהרי הכרובים שעשה בצלאל על הארון היו לעולם ועומדים גם היום גנוזים עם הארון משא״כ כרובים שהעמיד שלמה על הרצפה שבקה״ק אותם נלקחו בזמן החרבן כידוע. מש״ה בא ההסבר של הגמ׳ דגם לדורות בזמן שישראל עושין רצונו ש״מ ועוסקים בתורה עליהם כתיב ופניהם איש אל אחיו. ובזמן שניזונים בשכר עבודה כתיב ופניהם לבית:

והיינו דאיתא במנחות שם וטפח שבו גביע כפתור ופרח. ונתקשו התוס׳ היאך היו לכל אלה טפח אחד. ורש״י פי׳ שם מצד אחד של מנורה גביע. ומצד שני כפתור ומצד שלישי פרח. וזה תמוה. ולדברינו ניחא שזה הכפתור לא הי׳ תופס מקום כמו הכפתורים שמהם יצאו ששת הקנים. שהרי היו תלוים בקנה דק. וכן הפרח בראשו דק. והי׳ כל הטפח בצורת הגביע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.