הפלאה/כתובות/פט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה בית מאיר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' ד"ה יכול לומר וכו' דדמי לטענו חיטין וכו'. לכאורה קשה לפמ"ש הפוסקים בח"מ סימן פ"ח הטעם בזה משום דה"ל כמחל לו השעורין. א"כ מאי מקשה הש"ס והא מדקתני סיפא וכו'. הא רשב"ג ס"ל בריש פרקין דמחילה לא מהני בדאורייתא. וכיון דמצינו לר' מאיר דס"ל לעיל דף נ"ו בשאר וכסות דתנאו בטל משום דה"ל כמתנה על מה שכרתוב בתורה. א"כ לרשב"ג נמי לא מהני מחילה בשאר וכסות א"כ אין זה מיגו. ונלענ"ד דבאמת לאו מטעם מיגו פריך אלא משום דלרב דס"ל דיכול לטעון אחר מבית דין. א"כ ע"כ צ"ל דמן הסכנה ואילך הוי גרושה כמו אלמנה דגביא עיקר כתובה בעידי מיתה בלא כתובה וכן בגרושה צריך להיות דוקא עידי גירושין וכן משמע לשון הש"ס ואי דליכא עידי גירושין במאי גביא. משמע דלאו מטעם מיגו. שוב מצאתי בשיטה מקובצת בשר רש"י במהדורא קמא והרא"ה שפירשו ג"כ דלאחר הסכנה צריכה עידי גירושין כמו באלמנה. מיהו לפ"ז קשה למאי דמסיק דכולה מתניתין רשב"ג הוא הא בהוציאה כתובה ואין עמה גט דאינה גובה תוספת לרב ע"כ הוא משום מיגו והא לרשב"ג ליכא מגו כנ"ל. מיהו כבר תרצנו לעיל דף נ"ו דס"ל לרשב"ג דמזונות דרבנן ואפשר לומר דמה"ט מוקי רב כולה מתניתין כרשב"ג משום דאמר לעיל דף פ"ד דרב פליג על רשב"ג וס"ל דבדרבנן עשו חיזוק כשל תורה. א"כ אי נימא דסתם מתניתין דהכא הוא ת"ק דרשב"ג א"כ ה"ל לרב דלא כחד וכמ"ש התוס' שם בד"ה ורב סבר וכו'. לכך קאמר דכולה מתניתין רשב"ג הוא. ודוק:
אך הא קשיא לי לפי סוגיא דבני מערבא שהביא הרא"ש בפ"ק דב"מ ויבואר לקמן דף ק"ז דכל גרושה יש לה מזונות כ"ז שאינו פורע לה הבעל כתובתה והסכים עמו הרא"ש לדינא. ועב"ש ריש סימן צ"ג א"כ כיון דלפי דבריה היא תובעת כתובתה נמי יש לה מזונות כ"ז שאינו פורע כתובתה אם כן ה"ל כמו טענו חיטין או שעורין והודה לו באחת מהן דחייב. וא"ל דכיון דהיא תובעת ורוצה בתשלומי כתובתה ה"ל כמחילה דהא ע"כ זה אינו דהרי באלמנה שתובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות מטעם בזיון הבעל כמ"ש לעיל ס"פ נערה הא שלא בב"ד לא אבידה מזונותיה משמע דאין זה מחילה מה שתובעת כתובתה ואם לא יתנו לה כתובתה עדיין יש לה מזונות וכ"ש הכא דלא הוי מחילה לדברי הבעל שלא גירשה ונראה דהא דאמרו בני מערבא דיש לה מזונות היינו דוקא בעיקר הכתובה עשו חיזוק זה שכל זמן שאינו פורע לה חייב במזונותיה אבל במה שמוסיף לה אף שאינו משלם לה הוא כחוב אחר אף דבאלמנה שניזונית מתקנת חכמים קי"ל דתוספת כתובה ככתובה כדאיתא ר"פ אעפ"י אבל בגרושה לא מצינו זה. ולפ"ז יש לומר דלא מיבעיא אי נימא דהוציאה כתובתה היינו שאין תובעת רק התוספת ומודה שכבר גבתה העיקר בגט כדינו לרב דאין תביעתה על מזונות כלל וה"ל כטענו חיטין וכו'. ואפילו אי נימא דתובעת הכל מ"מ כיון דס"ל לרב אין כותבין שובר נמצא דאפילו לפי דבריה שגירשה ולא נתן לה כתובתה והיא אבידה גיטה אפ"ה פטור מכתובה משום דאין כותבין שובר ואינו מחויב להאמין לה שאבידה ואינו חייב במזונותיה כיון שהעיכוב מצידה שאבידה גיטה וכי יתחייב במזונות לעולם נמצא לפי דבריה אין לה תביעה על מזונות. ובזה מיושב מה שהקשה בני ה"ה המופלג מהור"ר צבי הירש נר"ו לפי דעת המרב"ם ז"ל דאפילו תובעת כתובתה נאמנת לומר גרשתני על עיקר הכתובה א"כ מאי מיגו הוא זה לומר לא גרשתיך הא עכשיו פטור לפרוע העיקר אליבא דרב דאמרינן שכבר גבתה העיקר בהגט משא"כ אי הוי אמר לא גרשתיך היה חייב לה בפרעון עיקר כתובה כיון דלפי דבריו שאומר שלא גירשה עדיין לא פרע לה כלום דאין אדם פורע תוך זמנו והיא נאמנת על עיקר הכתובה שגירשה. ולפמ"ש א"ש דנהי שהיה חייב לה בודאי פרעון עיקר הכתובה מ"מ היה יכול לומר לא אפרע לך עד שתוציא את הגט מתחת ידך דשמא תגבה פעם שנית בהגט כיון דרב סבר דאין כותבין שובר ובזה מתורץ קושית התוס' בא"ד מההיא דפרק בתרא דאמרינן האשה שהלכה וכו'. ולסוגיא דבני מערבא א"ש דהוי כטענו או חיטין או שעורין כיון שלא סילקו לה כתובתה ויבואר עוד לקמן דף ק"ז. והנה הב"ש כתב בסימן ק' דלדעת הרמב"ם בל"ז פטור משאר וכסות כיון דנאמנת להנשא נראה כוונתו דאפילו לפי דבריו לא גרע ממורדת משא"כ אם אינה נאמנת אף שהיא אמרה שגירשה מותרת לו כמו באמרה טמאה אני לך כדאיתא בסוף נדרים. ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |