מהר"ם שיף/כתובות/פט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה בית מאיר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' אלא כולה רשב"ג הוא וחסורי מחסרא. יש לראות למה ליה למימר כולה רשב"ג ולמה לי חסורי מחסרא כו' לימא רשב"ג ארישא קאי הוציאה גט פי' גט ממש ורשב"ג אומר מן הסכנה כו' גובה שלא בגט ממש רק בעידי גט כדלעיל ר"ש אר"א ומחלוקתיה או אהלכה מקבר וכו' קאי [אף דקתני ליה בסוף] ואולי מדנקיט ובע"ח שלא בפרוזבול משמע דקאי אסיפא ואף דקאי אמה שמחסר דלא הוזכר פרוזבול מ"מ חדא בבא הוא ועוד דבלא מחסר וכו' ורשב"ג פליג ארישא דלמא ת"ק נמי עידי הגט קאמר דהכי משמע טפי דומיא דשלא בגט דסיפא דפירושו שלא בעידי גט ואף באת"ל שפירוש הוציאה גט ממש מ"מ ת"ק מלתא פסיקא נקיט הוציאה גט וכו' גביא לעולם בין קודם סכנה בין מן הסכנה ואילך הוציאה כתובה ואין עמה עידי גט לא יפרעו לעולם בין קודם סכנה או אח"כ הא עידי גט זימנין דגביא וזימנין דלא גביא אבל אי קאי בהדיא אבל יש שם עידי גרושין אי מפקא גיטא גביא עיקר אי לא לא הוי משמע בכל זמן רק למה ליה שרשב"ג ולא כסלקא דעתא מעיקרא דפליג ואולי כיון דהשתא שלא בגט דרשב"ג שלא בגט ממש אבל יש עידי גט אין סברא שת"ק יפלוג בהא דאל"כ במאי גביא במן הסכנה ואילך (ק) ודו"ק:
גמ' לדידך דאמרת וכו' דלמא גירשה ומפקה לגיטא וכו'. בל"ז במתני' י"ל דכותבין שובר אבל לרב דאין כותבין שובר פריך:
גמ' ומפקא לגיטא וכו'. ולא פריך שמא כבר גבתה עם הגט דמאי שנא שמא גבתה או תגבה. רק טפי הו"ל להקשות למה גובה בגט וכקושית הרשב"א בתוס' בד"ה גט גובה עיקר ויש לדקדק בכל זה. [וכבר ביאר בזה לעיל בביאור דברי רש"י]:
גמ' וכ"ת אי כתב לה מאי למימרא כו'. דלא מצי למימר לאפוקי מדר"א בן עזריה. דלא פליג אלא בתוס' והול"ל גובה את הכל:
גמ' א"ל ר"נ לר"ה לרב דאמר וכו'. לשמואל במקום שכותבין אינה גובה בלא כתובה ובמקום שאין כותבין הוי לא אפשר וכתבינן שובר אבל לרב לא הו"ל לרבנן לתקוני לגבות בגט כיון דנשאר בידה ואתיא לידי הפסד (ד):
גמ' דקרעינן ליה. ולא כפשוטו כתבינן אגביה כתובתה פרועה דמציא לגררו ולמחוק משא"כ השתא דכתוב זכותה אגביה וק"ל:
ברש"י בד"ה מנ"ל דקאמר לעיל כו'. משמע ליה דאאלמנה מן האירוסין קאי דאז מוכיח שפיר טפי דבלא"ה צריכא לכתוב שובר באלמנה מן האירוסין וכן באלמנה מן הנשואין מחששא דגביא בעידי מיתה וכו' אבל אם במן האירוסין לא צריכא שובר לעולם משום דאינה יכולה לגבות רק בכתובה אכתי לא הו"ל למימר שתגבה בגט עיקר והשתא צריך שובר מפני חששת הגט ועוד דמשמע דאהאי דסמוך קאי:
ומהא דאלמנה מן האירוסין במאי גביא כו' וליחוש דלמא גירשה ומפקא לגיטא ליכא לאוכוחי דהיאך תגבה בגט הא צריכה להראות שכתב לה בעלה כתובה דהא לית לה בתנאי ב"ד וכיון דמחזרת השטר שכתב לה על מנה מאתים בפרעון הראשון בעידי מיתה תו ליכא למיחש למידי אע"כ יש לה בתנאי ב"ד י"ל דמ"מ פריך דלמא גירשה ומפקא וכו' ומייתי עדים שכתב לה בעלה כתובה וגביא בגט לחודא כשאר אשה דהוציאה גט ואין עמה כתובה דגביא אף במקום שכותבין אליבא דרב. ואולם סוף סוף כיון דלא גביא בתנאי ב"ד לא מציא גביא [אף אם הביאה עדים שכתב לה] ויכול לטעון פרעתי דלא דמיא למקום שכותבין דגביא בגט בלא כתובה דהוי כטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום. אבל לפי מ"ש התוס' דרב ס"ל דיכול לטעון פרעתי אחר מעשה ב"ד כמ"ש התוס' בד"ה הוציאה גט וכו' שכתבו אבל לרב דלא אלמוה פריך שפיר וכו' ניחא זה [דגביא בגט ולא מצי טעין פרעתי אחר מעשה ב"ד ה"ה בהביא ראיה שכתב לה דגביא בגט] אבל מן דאי לא תימא הכי עידי מיתה גופייהו כו' כיון דצריך דכתב לה א"כ הוי כמו מקום שכותבין שאינה גובה בלא כתובה [משום דיכול לומר פרעתי לפום מאי דס"ל השתא דרב סובר דלא כר"י] ואין לחוש דהדרא ומפקא וכו'. אבל לפי מ"ש התוס' בד"ה גט גובה עיקר כו' ומיהו אי אמרינן לרב דאפילו אין כתובה וכו'. דהיינו דס"ל לרב כר"י דלא מצי לטעון אחר מעשה ב"ד [וכ"כ הגאון לעיל בביאור דברי רש"י לתירוץ רב] יש להוכיח מאלמנה מן האירוסין במאי גביא כו' כמו שכתבתי. ועיין לקמן מ"ש בזה במקומו אחר ביאור התוס' דיש לישב זה וק"ל. [וכדי שלא להלאות המעיין הצגנוהו כאן. וז"ל בסמוך] דמהא דאלמנה מן האירוסין במאי גביא אפשר דפשיטא ליה דגביא בגט [אם הביאה ראיה שכתב לה] כמו נשואה דאית לה בתנאי ב"ד דטעמא דגביא הוא דגט גובה עיקר כמו שטר לא משום מעשה ב"ד [דאין צריך למעשה ב"ד] וא"כ לא מצי למיטען פרעתי [אף במן האירוסין אפילו לא גביא בתנאי ב"ד] וק"ל. ועיין בתוס' ב"מ בהא דאלמנה מן האירוסין וכו' אי נמי וכו':
ברש"י בד"ה ולא מטמא לה א"כ. ר"ת אם כהן וכו':
ברש"י בד"ה גובה כו' ותנן בסיפא ב' כתובות וכו'. אינה גובה וכו' כן נ"ל להגיה תיבת וכו' שעל מנת כתובה הראשונה כו' דבבבא דב' כתובות וגט אחד לא שייך שעל מנת וכו' וה"ה בסיפא ב' כתובות וב' גיטין וקדמו זמן שתי כתובות לגט ראשון רק דהוא הוא כיון דאשמעינן ב' כתובות אינה גובה רק אחד ושמעינן ב' גיטין אין לה אלא אחד ה"ה ב' כתובות וב' גיטין וק"ל:
לעיל דף פ"ח דאמרינן יכולה לומר שתי כתובות ר"ל אחר שחזרת לקחת אותי כתבת לי כתובה כבבא דרישא ב' גיטין וב' כתובות או דאמרה באותה שהחזרתי לך מקודם כתוב בה צביאית ואוסיפת וכו' ודו"ק:
בתד"ה יכול לומר כו' וי"ל דדמיא לטענו חטין כו'. עיין באשר"י סוף המניח כמה טעמים בטענו חטין והודה לו בשעורים יש להשיג עליהן מכח קושית התוס' כאן ע"ש:
בתד"ה מתה כו' דהו"מ למיתני מתה אינו קוברה כו'. וא"ל דאיצטריך לאשמעינן אע"ג דכתב לה דמיקרבא לאיחתוני כולי האי כו' [כפרש"י] אפ"ה מתה אינו קוברה די"ל דא"כ ליכא לדיוקי הא מתה אינו קוברה כיון דאיצטריך למיכתב גופא מת הוא גובה כתובתה וא"כ טפי י"ל דמשום מתה אינו יורשה קתני לה (ש) ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |