הפלאה/כתובות/יד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פירש"י ד"ה והא נמי כדיעבד וכו לאוסרה על הארוס וכו'. נראה דס"ל דפליג ר' יהושע במדברת אפילו אומרת לא נבעלתי. וכבר כתבנו לעיל דרש"י ז"ל ס"ל הכי. אבל לפמ"ש התוס' לעיל דר"י מודה ביחוד בלבד אלא כשאומרת נבעלתי. והא דפריך לעיל מהא דאין אוסרין על היחוד היינו ע"כ כמ"ש התוס' לעיל ד"ה אין אוסרין וכו' דבספיקא אחת אסרינן לה ועל זה משני הש"ס מעלה עשו ביוחסין א"כ הרי להדיא דלבעלה מודה ר"י דלא אסרינן בספק אחד ולמה ליה למימר דהלכה כר"ג לענין ארוס הא אפילו ר' יהושע מודה בזה דלא אסרינן בחד ספיקא לבעל. ויש ליישב דלפי שיטת התוס' דמודה ר"י באומרת לא נבעלתי משום דהוי ספק ספיקא ע"כ הך דאין אפוטרופוס לעריות לאו רוב גמור הוא. דאל"ה לא הוי ליה ספק ספיקא כיון דאיכא תרי רובא ברוב פסולים ואין אפוטרופוס לעריות אלא דלא חשיב ליה מיגו דלא נבעלתי משום דהיא יריאה וכו' כמ"ש התוס' לעיל בד"ה השבתנו וכו'. א"כ הא דמקשה בש"ס לעיל מאין אוסרין על היחוד ומדמה ספק נבעלה לפסול לספיקא דיחוד היינו משום דר' יהושע אוסר אפילו ברוב כשרים לכ"ע ומדמה רוב כשרים לספיקא דיחוד. אבל ברוב פסולים מדינא אסור לר"י דלית ליה חזקה דבודקת ומזנה. ושפיר הוצרך לומר הכא בארוס דהוי רוב פסולין דהלכה כר"ג. וראיה לזה דהא ר"י יליף לעיל משבויה וקי"ל היכא דאיכא חששא דרצון כגון ע"י נפשות בסוף פרק ב' ומשבוי מלכות לקמן דף נ"א ע"ב אסורה אפילו לבעלה ישראל אע"ג דליכא מעלה דיוחסין וע"כ צ"ל לר"ג כדמשני לעיל בברייתא לזו יש עדים ולזו אין עדים וכמ"ש התוס' משום חזקה דבודקת ומזנה. אבל לר"י דלית ליה חזקה זו א"כ ברוב פסולין אסור מדינא ולא משום מעלה ביוחסין. ודוק:
שם בגמרא רמי ליה אביי לרבה וכו' אמר רבא דר' יהושע אדר"י קשיא דר"ג אדר"ג לא קשיא וכו'. צריך להבין באמת טעמא דרבה דמפרש משום בודקת ונשאת וע"כ טוענת ברי כמ"ש התוס' א"כ מ"ט דר"ג דפוסל באלמנת עיסה. ונראה דלפמ"ש לעיל דאפילו ברוב פסולין יש לומר דה"ל רובא להכשיר משום דסמוך מיעוטא לחזקה והוי ליה פלגא כמ"ש התוס' ד"ה מסייע ליה וכו' וכיון דאיכא נמי למימר דאיהי אזלה לגביה דה"ל קבוע כמ"ש לעיל הוי ליה רובא להכשיר. א"כ יש לומר לפי פי' התוס' באלמנת עיסה דהכא מיירי שנתערבו הרבה חללים במשפחה דה"ל רובא פסולין ואע"ג דאית לה חזקה דכשרות מ"מ רובא וחזקה רובא עדיף. ואין לומר דה"נ דכיון דה"ל קבוע כמ"ש תוס' לקמן דף ט"ו ע"א ד"ה דילמא וכו' כמחצה על מחצה דמי ואיכא נמי חזקה א"כ סמוך חזקה לפלגא והוי ליה רובא. יש לומר דס"ל לרבה כמ"ש התוס' בנזיר דף י"ב ד"ה אסור וכו' וכן הבין הטור בדעת הרשב"א בי"ד סימן ק"י כמ"ש הב"ח דס"ל דלא הוי קבוע דאורייתא אלא בט' חנויות ואחת מוכרת בשר טריפה דידוע האיסור במקומו והספק מאיזה מהם לקח אבל אם יודע מאיזה מהן לקח והספק הוא בחנויות איזה מהן מוכרת בשר טריפה כיון שאין ידוע האיסור במקומו לא הוי קבוע. א"כ ה"נ כיון דהכא הפסול נתערב לא הוי קבוע וממילא אזלינן בתר רוב פסולים. אך כ"ז למאן דס"ל לעיל לדברי המכשיר בה פוסל בבתה וכדמפרש רבה עצמו לעיל משום דבתה לית לה חזקה דכשרות אבל למאן דמכשיר בבתה אפילו ברוב פסולים כמ"ש לעיל ע"כ הטעם משום דאשה מזנה בודקת ומזנה כמ"ש התוס' לעיל. א"כ יש לומר דרבה לשיטתיה דס"ל דדוקא בה מכשיר ר"ג משום חזקה דכשרות לא הוי קשיא ליה דר"ג אדר"ג כנ"ל אבל רבא ס"ל כמ"ד דמכשיר בבתה כדמשמע בקידושין דף ע"ד דאמר רבא הלכה כאבא שאול משמע דס"ל דאבא שאול מפרש דברי ר"ג דמכשיר בבתה וע"כ משום בודקת ומזנה שפיר קשיא ליה דר"ג אדר"ג ודוק:
ובזה מתורץ נמי דלא משני רבה דטעמה דר' יהושע משום דהוי ליה ס"ס כיון דמוקי ליה ברוב פסולים משום ר"ג. א"כ לא שייך ס"ס. ועוד יבואר לקמן דלרבה ע"כ בעיסה לא הוי ס"ס. וכ"ז לפי סברת רבה אבל באמת מסקנת הפוסקים דאפילו אין הספק קבוע ידוע במקומו אפ"ה ה"ל דין קבוע. וכן מוכח מהאי דנזיר דף י"ב דחשיב קבוע באומר צא וקדש לי אשה וכו' אע"ג דאין ידוע במקומו וכן בסוף פרק קמא דיבמות דמשני בדוכתא דקביעא לפירש"י שם. מ"מ יש לומר דרבה הוי סבר הכי והוא מוכרח לפי שיטתו דלא מצי לאוקמי טעמא דר"י משום ס"ס כמו שיבואר לקמן. ותו דלפמ"ש התוס' בנזיר שם ה"ל בכה"ג קבוע מדרבנן משא"כ הכא לקולא לא הוי קבוע לסברת רבה. ועיין בסמוך:
בגמרא הכא תרי ספיקא הלכך לר"ג וכו'. הנה הרשב"א ז""ל בתשובה סימן ת"א הכריח משמעתין דס"ס עדיף מרובא דהא ר' יהושע דפוסל ברוב כשרים אפילו בברי ומכשיר בס"ס ויליף מהכא דמהני ס"ס אפילו באתחזק איסורא כיון דעדיף מרובא ורובא עדיף מחזקה. והקשה עליו בספר פני יהושע דה"נ איכא רוב משפחה כשרים וה"ל ס"ס ורובא. ותו הקשה דהכא כיון דה"ל ס"ס ורובא אי נימא דס"ס ה"ל כרוב א"כ מ"ט דר"ג דהא מודה בתרי רובא. ונלענ"ד כ"ז אינו דהכא אינו מועיל רוב כשרים משום דה"ל קבוע ולא אמרו לעיל למיזל בתר רוב כשרים אלא בפירש אחד ובעל משא"כ הכא דלא שייך מרובא פריש משום דהדרא לניחותא כדאיתא בנזיר דף י"ב וכן כתבו התוס' דף ט"ו ד"ה דילמא אזלה וכו' ע"ש וה"נ בכל שעה שבא על אשה זו הדרא איסורא לניחותא ושפיר יליף הרשב"א דכיון דלעיל גבי ראוה שנבעלה ואזל לגבה דכל דפריש מרובא פריש ולא שייך בזה הדרא לניחותא כמ"ש התוס' שם ואפ"ה פוסל ר' יהושע והכא מכשיר בס"ס דקבוע. ועוד נראה דכיון דקי"ל בסימן ק"י כדעת הרא"ש דהא דפירש ממילא מותר דוקא כשידוע האיסור במקומו אבל כשאינו ידוע במקומו גזרינן שמא יקח מן הקבוע. א"כ ה"נ חיישינן דאזלה לגביה כיון שאינו ידוע הפסול במקומו משא"כ לעיל דמיירי בידוע הפסול במקומו שפיר שייך למיזל בתר רובא. ובזה מתורץ קושיות התוס' בספ"ק דיבמות דף י"ו ע"ב ד"ה בדוכתא וכו' דאי אזל איהו לגבה כל דפריש וכו' ולפמ"ש יש לומר דבדוכתא דקביעא כיון שאין יודעין איזהו פסול א"כ כיון דאין ידוע הפסול במקומו גזרינן דילמא אזלה איהי לגביה כדקי"ל דגזרינן שמא יקח מן הקבוע. משא"כ בדוכתא דלא קביעא. ולפ"ז המ"ל בנזיר שם דאפילו קדיש בשוקא גזרינן שמא יקדש אותה בביתה. אלא דעדיפא קאמר דאפילו קדיש בשוקא הדרא לניחותא. ובקן סתומה שם לא שייך למיגזר כלל שמא יקח מן הקבוע. ועמ"ש בסוף פרקין. ודוק:
עוד הקשה על הרשב"א דהא לר"ג אלימא ליה ברי מס"ס וכיון דעד אחד שאומר ברי לא מהני באתחזק איסורא כ"ש בס"ס. ולפמ"ש לעיל בסוגיא כ"ז אינו דהא דאלימא ליה ברי לר"ג היינו משום דאיכא בהדה חזקה דבודקת ומזנה כמ"ש התוס' לעיל. תדע דא"כ נימא נמי דלר"ג עדיף ברי מרובא דהא בשמא אינו מכשיר אפילו ברוב כשרים ובברי מכשיר אפילו ברוב פסולים ונילף נמי דבשאר איסורים לא מהני רוב היכא דאתחזק איסורא. וזה בודאי אינו דהא קי"ל בנמצא הלך אחר הרוב אע"ג דאתחזק איסורא. וקי"ל דיבש ביבש בטל ברוב. ותו דהא מחמת רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן מוציאין הבהמה מחזקת שאינו זבוח וכאלה רבות. ותו דא"כ הוי ליה סברא הפוכה מדרב דס"ל הולכין בממון אחר הרוב ואפ"ה בברי ושמא המוציא מחבירו עליו הראיה אלא ע"כ כמ"ש. גם מה שהקשה מסוף פרקין יבואר שם:
תוספות ד"ה אלמנת עיסה וכו'. ולהכי חשיב ליה ס"ס וכו'. הקשה הרשב"א בתשובה הנ"ל דהא ה"ל ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובות. ונראה דאפשר לפרש כוונת התוס' דספק חלל שנתערב לא מיירי בספק שבגופו אלא ג"כ ע"י תערובות כגון שנתערב חלל במשפחה אחת ואח"כ נתערב ממשפחה זה במשפחה אחרת. ואין לומר דא"כ ה"ל תרי רובא ומכשיר ר"ג זה אינו חדא דלפמ"ש לא שייך כאן למיזל בתר רובא כיון דהדרא לניחותא הוי ליה קבוע. ותו דיש לומר דלא הוי רוב כשרים אף דליכא למימר נמי דמיירי ברוב פסולים דא"כ מ"ט דר' יהושע דחשיב ליה ס"ס מ"מ יש לומר שאין אנו יודעין כמה חללים נתערב אם מעט אם הרבה וממילא דה"ל ספק. וזה שכתבו התוס' או הרבה ספיקות חללים. ר"ל שאין אנו יודעין אם מעט אם הרבה. ותו נראה דאף שלא נתערב רק חלל אחד מ"מ בזמן מרובה כיון שלא נזהרו ממנו יכול להיות רוב המשפחה חללים על ידי זרעו שנתערבו זה עם זה וק"ל:
שם ד"ה ת"ר איזהו וכו' ולענין בת קתני וכו'. כבר כתב מהרש"א ובספר פני יהושע מפרש דבריו דאינו סותר מ"ש לעיל דבבת לכ"ע פסולה משום דהכא מיירי בטוענת ברי ומאן דפוסל בצווחה אע"ג דטוענת ברי פוסל ולפמ"ש התוס' לעיל דעיסה היינו שנתערב במשפחה ספק פסול דה"ל ס"ס צ"ל דאפילו ברי וס"ס לא מהני ולשיטת הרשב"א דס"ס עדיף מרובא מוכח מהכא דברי ורובא לא מהני וע"כ צ"ל דמאן דמכשיר לעיל אפילו בבתה היינו משום דאשה בודקת ומזנה. משא"כ בבת עיסה דלא שייך לגבי בתו חזקה דבודקת ונשאת כיון דאין אמה אומרת ברי לפנינו ולא כמ"ש לעיל דמשום ספיקא דאיהו אזל לגבה וחזקת היתר ה"ל רובא דהא חזינן הכי דאפילו ברי ורובא לא מהני. ודוחק לומר דכולהו תנאי דהך ברייתא דלא כהלכתא דקי"ל כר"ג דמתניתין. ותו דר' יוסי במתניתין דלקמן מוקי הש"ס כר"ג ולפ"ז לר' אלעזר ורבה דס"ל לעיל דאפילו מאן דמכשיר בה פוסל בבתה ולית להו חזקה דבודקת ומזנה אלא משום דבה ה"ל ברי ורובא כנ"ל ע"כ צ"ל דסתם עיסה אינו רק ספק אחד ולא ס"ס דהא ס"ס עדיף מרובא ובזה אתא שפיר טפי דלא משני רבה לעיל לר"י משום ס"ס דלפמ"ש ע"כ רבה מפרש דעיסה היינו ספק אחד ואין לתמוה מאי שנא דחזקה דבודקת ומזנה מועיל אפילו ברוב פסולים למאן דמכשיר לעיל בבתה וכן חזקה דבודקת ונשאת מועיל לרבה לר' יהושע אע"ג דלא מהני רובא וברי לר"י דאין כל החזקות שוין כמ"ש הפוסקים דהרי קי"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב משום חזקת ממון. ותו דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו מועיל אפילו להוציא אע"ג דאין רוב מועיל להוציא. ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |