ריטב"א/כתובות/יד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גרסי' וה"נ כדיעבד דמיא פי' רש"י ז"ל הא דיעבד שאתה בא לפסול את העובר ולהוציא מעוברת מבעלה. פי' לפי' דאף על גב דלגבי עובר לכתחילה פסול גמור הוא שאנו פוסלין ואתו ליוחסין מ"מ ל"ש להחמיר לכתחלה אלא למי שאנו פוסלין לכהונה בלבד שיש לו תקנה בקהל ישראל אבל זה אם אתה פוסלו משום ספק ממזר אין לו תקנה בישראל ולא בממזרת כיון שכן דינו כדיעבד ולישנא דגמרא מוכיח מדקאמר כדיעבד דמי ולא היא כלומר דאיבעי' לומר הלכה כר"ג ברוב כשרים ואין הלכה כמותו ברוב פסולים כי נמי הל"ל הלכה כר"ש והוא דאיכא רוב כשירים ואיבעיא ליה למימר בהדיא אע"כ ה"ק הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא ולא קאמר והא נמי דיעבד הוא ואלו לא בא לאשמועינן אלא דאשה שלא להוציאה מבעלה כדעת קצת מפרשים ז"ל דיעבד גמור הוא לכך פי' רש"י ז"ל הוא הנכון. וכן משמע בפ' בתרא דקדושין שאמר שם הארוסה שעוברה אמר שמואל הולד שתוקי ואמרי' מאי שתוקי שבודקין את אמו ואם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת אלמא אפי' העובר מכשירין על פיה ואמרינן דאתיא כהא דשמואל דפסק כר"ג והתם בהכשירא דעובר איירי בהדיא:

העיד ר' יהושע ור' יהודא בן בתירא על אלמנה עיסה שהיא כשירה לכהונה. פי' רש"י ז"ל בפי' שני והוא היותר נכון דאלמנה עיסה מקרי מי שהיה לבעלה ב' ספיקות וקרי ליה עיסה משום תערובת ספיקות שבו כעיסה זו שמעורבת במים וקמח ומלח והיינו דאמרי' מ"ט אמרו עיסה פסולה מפני ספק חללים שנטמעו בה כלומר שנתערבו ספיקו' עיסת של חלל כגון שנתן גט לאשתו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונשאת תוך ג"ח לכהן וילדה ממנו בן לשבעה חדשים והוא ספק בן שבעה לשני או בן ט' לראשון ועכשיו יש שני ספיקות של חלל ספק בן ראשון והוא כשר וא"ת שהוא בן שבעה לשני אם היתה אמו גרושה מן הראשון ופסולה מן השני או ספק אינה גרושה אלא אלמנה שכשירה לכהן הדיוט ובא זה הספק ונשא אשה ומת שאלמנתו נקראת אלמנת עיסה והקשו בתוס' על פירוש זה חדא דלישנא דעיסה אינו נאמר בשום מקום על אדם ידוע אלא על משפחה או עבד שנתערבו כהני' פסולי' בין כשירים ואינם ניכרים וכדאמרינן בפרק עשרה יוחסין כל הארצות עיסה לא"י וארץ ישראל עיסה לבבל ולישנא נמי דאמר מ"ט עיסה פסולים מפני ספיקא חללים שנטמעו בה הכא משמעו כדאמרינן התם משפחה שנטמעה נטמעה. ותו היכא אמר בסמוך שלכך אלמנת עיסה כשירה ר"י אומר משום בודקת ונשאת כיון שהבעל הוא ספק מתחלתו מה בדיקה היתה לבדוק בו עד שיבא אליהו ויטהר לכך פירש אלמנת עיסה כגון שנתערב א' במשפחה ונטמעה ממנו ובאה אשה אחת ונשאת לאחד מאותה משפחה שהרי בבעל שני ספיקו' שמא זה הבעל אינו אותו שמתערב ולא מזרעו ואם תאמר שהוא בעלה עצמה ספק ושמא כשר הוא ונקראת אלמנתו אלמנת עיסה מפני שנשאת על בעל ממשפחות עיסה והשתא איכא למימר שבדקה ונשאת וידעה בוודאי שאין בעלה זה מאותו תערובות שנטמע במשפחה וכ"כ בעל הערוך ז"ל. וספק חלל כגון מי שגירש את אשתו בגט ספק קרוב לה ספק קרוב לו ומת ונשאת אלמנתו לאחר וילדה בן לאחר ט' שהוולד הזה ספק חלל ונטמע במשפחה וספק נתין כגון נתינה ובת ישראל שנתערבו וולדותיהם א"נ אלמנת ישראל שנשאת לנתין תוך ג' חדשים וילדה בן תשעה חדשים הוא ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון והאי דנקט אלמנת עיסה ולא נקט בת עיסה שדרך מתנית' דאיירי בדידה נקט וה"ה לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה דרבי יהושע אדרבי יהושע שפיר ההיא פרוקא לא סגיא אליביה דרבה דכיון דאמר כר"ג התם ברי והכא שמא מכלל דאלמנות עיסה זו אינה טוענת בברי כלום וא"כ לא שייך בה אשה נשאת בודקת ונשאת כדפריך רבא הלכך לר"ג אלים ליה ברי וכן תלמודא הוא דקאמר ליה לסיומי מלתא משום דקבל אביי לפרוקי דרבא דההוא עיקר והא דאמר אלים ליה ברי בחד ספיקא מכשיר לאו משום ברי לחוד אלא משום חזקה דגופא דמסייע לה וכדאיתא לעיל:

תנו רבנן איזו היא עיסה האי לישנא מוכח דאדלעיל קאמר וה"ק איזו עיסה שנחלקו בה וכן פירש רש"י ז"ל איזה עיסה שרבי יהודה מכשיר בה והכא ודאי מוכח כולה סיגייא דלפרושי הכשיר' דרבי יהודא אתי והיינו דקאמר איזו היא עיסה שנחלק ר"י על ר"ג והכשיר אותה ובהאי פירוש מתפרשא שמעתתא שפיר כדבעינן למימר לקמן בס"ד:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון