דרישה/יורה דעה/עב

דרישה ‏ יורה דעה עב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ורבינו תם פירש אף ע"פ דשני תלמודא כו' למסקנא לא קאי הכי בפרק כיצד צולין אמר רב הונא בדם אמרינן כבולעו כך פולטו ובעי להביא ליה סיוע מהא דתניא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר וקס"ד דהאי בישולו (דקאמר קרעו לאחר בישולו עכ"ה) ר"ל צלייה כמו ויבשלו את הפסח ומותר משום דאמרינן כבולעו כך פולטו ודחי לה שאני לב דשיע ומש"ה אפילו בישלו ממש מותר לקורעו אח"כ (א"א ז"ל קיצר כאן וז"ל הגמרא בפרק כיצד צולין דף ע"ד אמר רבא מולייתא שרי דכבולעה כך פולטה פירש"י שממלאים עופות או גדיים בבשר שלא נמלח וכמ"ש הטור בסימן ע"ז וקאמר בגמרא נימא מסייע ליה הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר מ"ט לאו משום דאמרינן כבכ"פ שאני לב דשיע ופרש"י קס"ד דלאחר בישולו צלי קאמר וכדמשני שאני לב דשיע אפי' בקדרה שרי ואע"ג דליכא למימר כבולעו כך פולטו עכ"ל. ובזה מובן מ"ש א"א ז"ל וק"ל עכ"ה) ולבסוף מסיק שהדין אמת דאמרינן כבולעו כך פולטו ונמצא דא"צ עוד להדיחו דאוקימנא שאני לב דשיע והא דקתני קורעו לאחר בישולו פירוש כס"ד דהמסייע מעיקרא וזהו דעת ר"ת אבל הרמב"ם ס"ל דגם בבישול מותר כמו שמוקי לה התלמוד מעיקרא. ולפ"ז הא דקאמר ר"ת ואין להתירו אלא בקריעה שלאחר צלייתו לאו דוקא אלא ה"ה נמי לאחר מליחתו מותר לפי דעת הרא"ש שס"ל אפי' בדם בעין אמרינן כבולעו כך פולטו כמש"ר בר"ס זה וכ"כ מהרא"י בשעריו ועיין בא"ו של מ"ו בדיני הלב שהביאו ושם בש"ד כתב בהדיא בשם ר"ח אם נמלח או נצלה מותר והא דקאמר אלא בצלייה אינו בא אלא לפרש דבישול דקתני ברייתא פירושו צלייה לאפוקי בישול ממש כדעת הרמב"ם ואפי' לדעת החולקים לעיל סימן ס"ט וס"ל בדם בעין לא אמרינן כבולעו כך פולטו כאן בלב כשהוא נצלה עם דמו מודו כ"ע דקורעו לאחר צלייתו ואע"ג דקי"ל וכתבו רבינו בסימן ע"ז אם נשפך דם בעין על הצלי חם דנאסר ממנו שאני דם הלב שבשעת צלייתו נתייבש בתוך החלל ודם הזב ונפלט ממנו מקרי דם פליטה וכ"כ מהרא"י בשעריו ועיין בא"ו של מור"י בדיני הלב שהביאו:

ב

שאין עוף שלא יהא בו ששים כנגד לבו עפ"ר מ"ש בשם מ"ו וכ"פ מהר"י מינץ בתשובתו סימן ט"ו ושם הפריז על המידה להתיר העוף גם כשהוא בלא כנפים והביא ראיה לדבריו ומתוך הראיות מוכח דס"ל דאפי' ניטל גם הגרגרת ויתר הדברים ולא נשאר כ"א הגוף שלם מקרי עוף שלם ויש בו ס' נגד לבו ואף שלא נזכר שם כ"א בלא ראש עד בית השחיטה ובלא רגלים וכנפים נ"ל דלא נקטינהו אלא מפני שנשאל עליו ע"ז אלא שקשה למה נקט רמ"א ז"ל בלשונו בת"ח כלל כ"ז דין ו' ובש"ע כ"א ראש ורגלים ונ"ל דה"ט משום דמהר"י מינץ כתב שם דלכתחלה לא היה מתיר אם היה אפשר לו לשער במראית עין ע"ש. ומש"ה לא רצה רמ"א לנחות לשיעורי' וכתב מילתא דפסיקא להיתר גם מהרא"י בכתביו שם דנ"ל דלא צמצמו רז"ל כולי האי אף ששם כתב כן לאפוקי ממהרי"ל דאסר בכל ענין מ"מ נראה דיכול להיות דס"ל כמהר"י מינץ ועכ"פ נלע"ד בהצטרף עוד ענין אחר להיתר דהיינו שהעוף או האווז הוא נתמלאה מבשר או תפוחים כנהוג אף שקי"ל באיסור דבוק בעינן ס' בו לחוד וא"צ המילוי עמו וכמ"ש רמ"א שם מ"מ כיון דאיסור דבוק עצמו הוא חומרא לשער בו לחוד גם מה שאין מצרפין עמו המלוי הוא ג"כ חומרא שהרי מ"ו פסק בא"ו שלו בדין לב לצרף המלוי א"כ כיון דאיכא עוד טעם להתיר נ"ל פשוט דמותר אף שאין שם גם הכנפיים והגרגרת וכמ"ש מהר"י מינץ להתיר ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.