דרישה/אורח חיים/תקטו

דרישה ‏ אורח חיים תקטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ב"י ז"ל הביא דברי הר"ן ז"ל אבל הר"ן בפרק אין צדין אע"פ שכתב שדברי רש"י הם עיקר כתב דכדי שיעשו היינו כדי שילך העו"ג למקום שלקט כו' ואם נסתפק לו מהיכן הביאו כדי שיבואו מחוץ לתחום והביאו ראייה ממסכת מכשירים מהא דתנן מצא בה ירק כו' אם מחצה על מחצה ממתין בכדי שיבואו ממקום קרוב כו' דברים אלו צריכין ביאור ולכאורה משמע דהא דקאמר אם נסתפק כו' ר"ל אם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לא וע"ז יש לתמוה דהא לרש"י הוו ספק זה מותר וכמ"ש רבינו בסוף סימן זה ואיך כתב הר"ן לפירש"י צריך להמתין כדי שיבואו מחוץ לתחום וגם יש לתמוה על מה שהביא ראייה מהא דתנן גבי ירק כדי שיבואו ממקום קרוב ופירוש ממקום קרוב משמע דלא בעי להמתין כדי שיבואו חוץ לתחום וכמו מקום קרוב דתנן גבי חלילין והביאו ב"י בסוף סימן זה ולהר"ן ז"ל צריך להמתין כדי שיבואו חוץ לתחום לכן נראה דמ"ש אם נסתפק ר"ל שידוע הוא שהא"י הביא מחוץ לתחום אבל אין יודע אם הוא רחוק הרבה מחוץ לתחום או קרוב וע"ז כתב א"צ להמתין אלא כדי שיבואו מחוץ לתחום ר"ל ממקום קרוב מחוץ לתחום והשתא א"ש מאי שהביא ראייה מירק אם מחצה על מחצה ממתין בכדי שיבואו ממקום קרוב דהוי גם כן פי' ממקום קרוב ממש וכמו שפירשתי. וג' חילוקים בדבר האחד אם ידוע שהביא מחוץ לתחום ומהיכן הביאו צריך להמתין כדי שילך העו"ג למקום שלקט ויחזור לכאן. הב' אם ידוע שהביא מחוץ לתחום אבל אינו יודע מאיזה מקום הביאו צריך להמתין כדי שיבואו ממקום קרוב שחוץ לתחום. הג' אם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לאו לרש"י מותר ולדברי הגאונים אסור כמו שהביא רבינו בס"ס זה וכן משמע שם. מ"ש ב"י בד"ה ולענין הלכה כו' ז"ל ונראה שזה שכתב הסמ"ג דאם ליקט בשביל הישראל ובשביל עו"ג אסור למוצאי שבת בכדי שיעשו כו' היינו דוקא בשרוב ישראל ולפחות מחצה על מחצה אבל אם הרוב עו"ג לא צריך בכדי שיעשו וכ"כ הרא"ש בסוף פרק אין צדין דקמח שנטחן היום שרי בעיר שרובה כו' דאדעתא דעו"ג טחני ליה עכ"ל וצ"ע מנ"ל להביא ראייה מדברי הרא"ש כיון דהרא"ש בנטחן סתמא איירי ואז איכא למימר דסתמא אדעתא דרוב עו"ג נטחן אבל סמ"ג מיירי אם ליקט בשביל עו"ג ובשביל ישראל ובהא מצי סבר אפי' ברוב עו"ג נמי אסור כיון שלקט גם כן בשביל ישראל וצ"ע. מ"ש ב"י בד"ה ולענין הלכה נקטינא כדברי התוס' כו' ז"ל ויש לדקדק בדברי בעל ת"ה שכתב בסימן ע"ח אם יש בדבר צורך כגון שזימן אורחים נכבדים וקא בעי להו הך דורון נראה דיש לסמוך על האשר"י שכתב אפי' לפי' רש"י שרי דאכילה גם כשנעשה בשביל עו"ג גזירה שמא יעשה המלאכה דמתוך שהוא להוט כ"כ גזרו והאגור כתב נהגו להתיר באשכנז אבל מורי אבי ז"ל החמיר לעצמו: לישראל אחר כו' ומשמע מדבריו שאורחים דין אחר יש להם וזה הפך ממה שאמרו בגמרא כל דאתא לבי ריש גלותא אדעתא דכולהו רבנן הוא ותירץ ע"ז ב' תירוצים. ולעד"נ דאפשר לחלק בע"א וכמ"ש בעל ת"ה בסי' ע"ב והביאו ב"י בסי' של"ג ז"ל כל שבות דשרי משום מצוה שרי נמי משום כבוד אורחים מיהו הנ"מ באורחים שבאו לתוך ביתו כו' אמנם אם זימן אורחים לסעוד סעודה בביתו כו' אין לנו ראייה להקל כו' וכתב ב"י ע"ז דלא במזמן חבירו שיסעוד אצלו מיירי דהא פשיטא דסעודת הרשות היא אלא באורחים שנתארחו אצל אחר וזימנם אחר לסעוד סעודה בביתו הוא דמספקא ליה עכ"ל ונלמד מכאן ג' חילוקים באורחים הא' האורחים שבאו לתוך ביתו הוא חשיב סעודת מצוה. הב' במזמן את חבירו לסעוד אצלו פשיטא דאין בו מצוה כלל והג' כשנתארחו אצל אחר וזימנם אחר לסעוד ולפי זה יש ליישב הכא מה שדקדק ב"י על ת"ה מהא דאמרינן כל דאתא לבי ריש גלותא אדעתא דכולהו רבנן אתא משמע דאורחים אין להם דין ישראל אחר יש לומר דהתם מיירי דריש גלותא זימנם לאכול אצלו ובזה פשיטא דאין בסעודה זו מצוה כלל ובעל ת"ה מיירי כשנתארחו אצלו ובאו מן השדה לתוך ביתו דזה פשיטא הוא דהוי מצוה וכמו שהבאתי לעיל בשמו. בסמ"ג כתוב דדבר שיש בו חשש מחובר או צידה שהובא בי"ט ראשון אסור בי"ט שני אפילו לישראל אחר ע"ש. וכתב בת"ה לדבריו אם חל יו"ט ביום ה' ו' והובאו בה' אסור לאכול ממנו אפילו בשבת שאחר יום טוב ואף על פי שכתב האשר"י בשם ר"י דאפילו לפירוש ר"י שרי בשבת שאחריו נראה דהיינו בפירות שנלקטו מן המחובר דחזו לשבת למיכלינהו חיים אבל דגים דצריכים בישול ובשבת אסור לבשלם וביום ו' נמי אסור משום דמוקצין הם אסורין אפילו לישראל אחר עכ"ה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.