דרישה/אורח חיים/תסז

דרישה ‏ אורח חיים תסז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דה"ה לעכו"ם כו' כבר כתבתי בפרישה דלעכו"ם כ"ש הוא ואדרבה למוכרו לישראל יותר מסתבר מלמוכרו לעכו"ם וא"ת למה נקט רבינו אלא ימכרם לישראל ליתני רבותא אפילו לעכו"ם וי"ל דמצינן למימר דרבינו סובר דאסור למוכרו לעכו"ם וכמו שכתבתי הטעם בפרישה ועי"ל הא דלא נקט רבותא לאשמעינן דאפילו לישראל לא ימכרו יחד אפילו בהודעה וכמ"ש בשם מ"ו ז"ל גזירה שמא ישכח ודו"ק:

ב

ולא חיישינן שמא היתה במים כו' כבר פירשתי בפרישה דר"ל ונתחמץ החיטה ויהיב טעם בעיסה ולא קאי אמים דר"ל דיהיב טעם במים ומים בעיסה כמו שהבין ב"י ומכח זה הקשה ממעשה דלקמן בחטה שנמצא במים כו' דמשמע התם דאין נאסר המים וכאן משמע דנאסרו המים ע"ש. ונלע"ד דלשין לפי שישראל רגילין לשמור יפה המים השמורין הביאו לזה ואינו מוכרח די"ל ששומרין אותו שלא יפול בו דבר חמץ ומשם יבא לעיסה דאף כששופכין המים לעיסה אין מדקדקין לראות אחריו ולסננו מ"מ סומכין שלא נפל בו שום דבר כיון שסיננו אותו בשעת ששאבו ואחר כך שמרו אותו יפה וק"ל:

ג

אלא אוסר כדי קליפה או כדי נטילה כו' צ"ע דהא בי"ד סי' ק"ה פסק רבינו דגדי שמן שצלאו בחלבו אסור לאכול ממנו אכילו מריש אזנו משום דהחלב מפעפע ודוקא בירך עם גידו וכיוצא בו דבר כחוש כתב שם לפני זה דסגי בקליפה או בכדי נטילה אבל לא בכזית חלב דחלב הוא שמן ומפעפע וצריך לדחוק וליושב מ"ש כאן אלא אוסר כדי קליפה וכדי נטילה אינו קאי אחלב אלא אשאר איסורין דא"א בהן דאפייה הוי כבישול להתפשט איסורו בכולו אלא בכדי קליפה או נטילה וה"ה בחלב נמי א"א באפייה להיות דינו כבישול להתפשט בכולו אלא לפי אומד הדעת דיכול להתפשט וכמ"ש בש"ד בשם ראבי"ה ור"א ממי"ץ שס"ל הכי בהדיא וכתבו אהא דאמרינן אסור לאכול ממנו מריש אזנו היינו דוקא כשרואין ומשערי' שהוא שמן כ"כ שראוי לנטף משום שהולכין בצלייה אחר אומד הדעת והרא"ש נ"ל שס"ל כוותייהו שהרי מסיק הרא"ש בתשובה זו וכתב וכ"כ הר"א ממיץ שאם נמצאת חטה כו' והיינו טעמא שר"א כו' אזיל לשיטתו שס"ל דמחלקינן גם בחלב בין בישול לצלייה ואפייה וכל שכן למליחה וכמ"ש הש"ד משמו ע"ש וזהו שדקדק רבי' וכתב בי"ד אבל גדי שמן וכאן כתב כזית חלב שאינו מרובה כ"כ כשיעור שיתפשט האיסור בכולו ועיין בב"י מ"ש בי"ד שם דרבינו לא בירר דעתו אם סובר כפי' קמא דתוס' או כפי' שני ודו"ק:

ד

ובלעה התרנגול מן המים צ"ע על מה שאסרו משום שמא היתה החיטה במים קודם רתיחתה והחמיצה ולא אמרינן כאן נמצאת כאן היתה ועתה נפלה ולא קודם לכן בעוד שהיה תרנגולת מלוגה בתוכה וכמ"ש רמ"א על חטה שנמצא במצה שמתירין האחרות מהאי טעמא ובמליגה אוסר וצ"ל דדוקא במצה אמרי' הכי דבלאו ה"ט יש להקל בה כמ"ש הטור בשם הרא"ש משא"כ במליגה ובבישול וכן כתב רמ"א בהדיא בסעיף י"ב לחלק בדבר וע"ש וכ"כ בד"מ ע"ש. והיותר נראה דבמים אמרי' נמי כאן נמצא כאן היה ג"כ כבר שהרי לא נשתנו המים מכמות שהיו כבר משא"כ במצה שנשתנה שמתחלה היה עיסה ועכשיו מצה:

ה

כההיא ארבא דטבעה בחישתא כו' עיין ב"י וכתב רא"ף בהגהותיו דלא מסתבר סברת הטור שהחמיץ החטה במים יותר מהעיסה ע"ש:

ו

ואסרו לשתות כו' אין להקשות היאך שרי להגעיל בפסח שהרי חמץ במשהו דיש לומר דאיירי כגון דלא שהה הכלי כ"כ רק עד שפלט ומיד הוציאו קודם שחזר ובלע כמ"ש בסי' תמ"ב ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.