גליוני הש"ס/שבת/ד/ב

גליוני הש"ס שבת ד ב

דף ד' ע"ב

ובהא פליגי דר"ע סבר ילפינן זורק ממושיט ורבנן סברי לא ילפי' כו'. נ"ב י"ל פרפרת בזה עפ"י הגמ' לקמן מ"ט ב' כי קא מספקא לי משום דכתיב והמלאכה הית' דים כו' מש"ה ולפי"ז י"ל דר"ע ובני פלוגתי' תרוייהו ס"ל דהמלאכה הית' דים ממניינא וא"כ אי נימא דויבא הביתה לעשות מלאכתו הכוונה מלאכה ממש הויין להו מ' מלאכות ומשא"כ אי נימא דלעשות צרכיו נכנס הויין להו רק ל"ט מלאכות והנה מבואר בס' הגלגולים להאר"י ז"ל כי ר"ע הי' גלגול יוסף וזה שקראוהו בגמ' ע"ש אביו עקיבא בן יוסף והכוונה ברמז שהי' גילגול יוסף כי המגולגל הוא כמו בן להגילגול הקדום והנה לקמן נ"ו א' רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד ולכן כזה ג"כ ר"ע שהי' גילגול יוסף מהפך ודריש בזכותי' דאין הכוונה שנכנס לעשות צרכיו וביקש חלילה לעשות אותה מעשה רק הכוונה כפשוטו שבא לעשות מלאכתו ממש אלא דא"כ הא יש עוד מלאכה מ' וכנ"ל וא"כ הי' ההכרח לו להמציא עוד מלאכה מ' והנה בירושלמי הובא בחידושי הרמב"ן לקמן ע"ג א' על המשנה אבות מלאכות מ' חסר אחת וכן הובא בר"ן על הרי"ף שם פריך דלמה לא תני התנא מ' מלאכות היינו שהי' לו למנות גם הושטה ומשני שכל המלאכות יש להן תולדה והושטה אין לה תולדה ולכן אין נמנית באבות מלאכות ע"ש וע"כ ר"ע לטעמי' דהוצרך למצוא באמת מ' מלאכות להפוך בזכותי' דיוסף לכן יליף זורק ממושיט וא"כ גם הושטה יש לה תולדה זורק וא"כ שפיר הם מ' מלאכות דהא ניתוסף הושטה ודו"ק היטיב ונכון דרך פלפול בס"ד:

ודילמא הנחה היא דלא בעי הא עקיר' בעי. נ"ב משום דעקיר' שעקר דבר ממקומו ולא אחשבי' למקום לא נחשב עקיר' בפחות ממקום ארבע אבל הנחה כיון דאחשבי' להניחו שם מקודם בכל מקום יש לו הנחה, ס' חדושי גור אריה:

תוס' ישנים כ' ואינה הוכחה דלא אמר קלוטה כמי שהונחה דמי' אלא להחמיר כו'. נ"ב קצ"ע דהא הא דקלוטה כמי שהונחה סברא הוא ומהיכי תיתי לן לחלק בין לקולא ולחומרא דבשלמא בלבוד דכתבו ז"ל ג"כ כזה להיפוך דלא אמרי' לבוד רק להקל היינו משום דלבוד הוא הלמ"מ וי"ל דכך נמסרה הלכה ומשא"כ בהך דקלוטה כו' דסברה היא ולומר דהזורק ד"א ברה"ר הוא דילפי' דלא נימא קלוטה להקל גם ז"א דכיון דאין סברא לחלק א"כ נילף משם דלא נימא קלוטה כלל אף לא להחמיר ועוד דד"א ברה"ר הילכתא גמירא לה ואין דנין מהלכה ועוד צ"ע מגיטין ע"ט א' דאמר סברא דקלוטה גם גבי גט אף דהוא להקל ע"ש וצ"ל הכוונה דאף דקלוטה כמי שהונחה מ"מ אינו כמי שהונחה לבד רק יש בו ב' כוחות כח הילוך מצד עצמו שהוא מהלך וגם כח הנחה מפאת האויר שהוא קולטו וע"כ לעניין שבת שפיר חייב למעלה מי' מפאת צד ההילוך שבו דהוי כאלו זרק] ב' חפצים אחד מהלך ואחד נח דמתחייב על המהלך וכן למטה מי' שפיר חייב מפאת צד ההנחה שבו וכמובן ומשא"כ גבי גט הרי מתגרשת שפיר בצד הנחה שבו וכאילו זרק ב' גיטין אחד נח ואחד מהלך דנתגרשה עכ"פ באותו שהוא נח ודו"ק היטיב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף