גליוני הש"ס/גיטין/לו/א
גליוני הש"ס 
גיטין לו א
ר' חסדא סמך ור' הושעיא עין. נ"ב אף דיש בשמותיהם אותיות אחרות מלבד אותיות סמ"ך עי"ן מ"מ עשו הסימן רק באלו לפי מאי דאמרי' בשבת ק"ד א' סמ"ך עי"ן סמוך עניים ד"א סימנים עשה כו' וע"כ כיון שבאותיות אלו הוא דמרומז עניין עשיית סימנים לכן עשו סימן שמותיהם ג"כ באותיות אלו דייקא וע"כ ר' חסדא שאין בשמו מאותיות אלו רק אות סמ"ך לכן עשה הסי' באות סמ"ך וכן ר' הושעיא שאין בשמו מאותיות אלו רק אות עי"ן עשה הסי' באות עי"ן כנלענ"ד וע"כ רב ור' חנינא ורבה בר ר' הונא שאין בשמותיהם מאותיות אלו כלל לכן לא עשו סימן באותיות כלל רק בדברים אחרים דאילו באותיות שבשמותיהם אין טעם לבחור איזה אות יותר מחבירו ודו"ק ועניין היות אות סמ"ך אות של סימן ע"ע חידושי רמ"ה סנהדרין נ"ו מש"ש אהך דיכה יוסי כו' בשם הירושלמי דכינוי יוסי משום דאותיות יו"ו גימ"ט כ"ו כמניין השם ואות ס' סימן ע"ש וע"ע שבת ס"ו א' וסימנא סמך סמך ע"ש ומובן ביותר לפי הנ"ל וע"ע שם ס' ב' וסימניך עד דאתא מפומבדיתא לסורא חסר תרתי י"ל ג"כ דכוונת הסימן רק על אות סמ"ך אשר בב' התיבות סור"א חס"ר וע"ע שם ק"י א' וסימניך סיסאני ע"ש ברש"י:
שראה כו' עמד והתקין פרוסבול כו'. נ"ב עיין דוגמתו תוס' ב"מ ק"ד ב' ד"ה אהני בסה"ד ועיין ספר בכור שור מכות ג' ב' דהקשה דלמה לו לתקן פרוסבול הא אפשר להתנות ע"מ שלא תשמיטני בשביעית עמש"ש בזה וחידוש דהוא קושית הר"ן כאן במקומו וגם שמעתי להקשות דלמ"ד דמלוה חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו א"כ ה"נ כל מלוה כשיגיע סמוך לסוף שביעית יאמר הנני מרחיב זמן הפרעון ללוה עד יום שאחר שביעית ולא תשמיטנו שביעית ול"ל לתקוני פרוסבול ואמרתי מסברא שאין יכול להרחיב זמן הפרעון ללוה על כרחו של לוה וכעת מצאתי שכ"כ שבו"ת משפטים ישרים סי' קכ"ז:
תוד"ה אבל לדבר מצוה כ' אור"ת משום דמסתמא ניחא להו לרבים משום מצוה. נ"ב עיין שו"ת רד"ך בית י"ד דאנן סהדי דבאותו רגע עצמו שנדר עד"ר הית' דעתם דלדבר מצוה לא יהא הנדר נדר א"כ הרי הוא כאילו לאחל הנדר כו' ע"ש בארוכה ועי' אריכות בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע' עש"ה ועיין שו"ת הר"ן סי' ל"ב דעת הר' דן ז"ל באמת דלדבר מצוה א"צ התרה כלל ומה שחלקו עליו שם הר' יום טוב והר"ן ז"ל עש"ה ומ"ש התוס' דעד"ר סתם לאו כלום הוא, עיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ג וז"ל ובעד"ר הסכימו שא"צ לפרוט אותם ואם הי' ברבים אף הר"ת ז"ל מודה שא"צ לפרוט אותם ואני חושב שאפי' בפני נשים עכ"ל ז"ל ומסברא יל"ע בזה דאולי מעלת רבים רק בגברי דשייך בהו צירוף ומשא"כ נשים דאין מצטרפות לשום דבר הצריך צירוף ואפי' מאה כתרי גברי דמיין כמבואר בברכות ריש שלשה שאכלו ובכ"ד א"כ כיון דאין. מצטרפות כל אחת בפ"ע היא וה"ל יחידים הרבה לא רבים ודו"ק היטיב ולתוס' דלקמן מ"ו א' ד"ה ר' נחמן בסה"ד י"ל ג"כ דאין מבטל דעתו מפני נשים ע"ש:
תוד"ה מי איכא מידי כ' מ"מ לא הי' לו לעשות תקנה ללמוד כו'. נ"ב משמע מדבריהם דעיקר מה שאינו משמט הוא מפאת שמסר החוב לב"ד והפרוסבול הוא רק לראי' שמסר ועיין שו"ת הר"ן סי' ע"ז דכ' להיפוך דשטר הפרוסבול בעצמו הוא שמפקיע השמיטה עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |