בני בנימין/יסודי התורה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
חידושי רבנו חיים הלוי
יד דוד
יצחק ירנן
מהר"צ חיות
מים חיים
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
סדר משנה
עבודת המלך
עזוז חיל
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי עקיבא איגר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


בני בנימיןTriangleArrow-Left.png יסודי התורה TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

ואלו הם הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן. לפמש"כ מקודם ר"ע וחבירו. ק' בכאן ק' הגמ' אטו הרוגי מלכות ותו לא כדפריך בפסחים (נ') וצ"ל שמש"כ ועליהם קאי על מש"כ מקודם ה"ז קידש אה"ש:

ועליהם נאמר כי עליך הורגנו. גיטין (נ"ו) סנהדרין (קי"א:)

ועליהם נאמר אל"ח כו'. סנהדרין שם:

מפי השמועה למדו ההוא ולא אנוס. תו"כ פ' קדושים ע"פ זה וכה"ג דרשי בשחוטי חוץ בפ' אח"מ ובזבחים (ק"ח:)

ומש"כ רבינו ומה אם ע"ז חמורה כו' הוא לפי שיטתו דמולך ע"ז היא ועי' לח"מ פ"י ה"ג מע"ז שנסתפק בזה ומכאן מוכרח כן ולפז"ק לל"ק בנעהמ"א לפטור אנוס אלא ודאי דללאו אתא קרא שלא יענשו לאנוס ומה שצריך קרא בש"ח לפטור אנוס ע"ש בתוס' ובחי' הרשב"א קדושין (מ"ג.) ולכאורה י"ל עפ"מ דקי"ל יש שאלה בהקדש. וכדילפינן מקראי בנדרים (ע"ד.) א"כ סד"א דחובה עליו לשאול ולהפטר מאיסור ש"ח. וא"כ ס"ד דאף שבתחילתו הי' באונס. אבל מכיון שבידו להפקיע האיסור. ה"א דה"ל מזיד במה שמניח הדבר כשהי'. ולא נשאל על הקדישו קמ"ל דמ"מ פטור הוא על אונסו. אלא דאכתי תקשה לב"ש. דס"ל דא"ש בהקדש (ע"ש בנדרים). וי"ל לשיטתייהו בא"א. יעו"ש בקדושין ואכ"מ. ובחיבורינו השיב דוד בקונטרס עריכת נר ה"ר בס"ד לדברי רבינו שהוא לאו ולא שלילה. ואכ"מ לבא בארוכה. ומשכהכ"מ חוץ ממי שבא על הערוה. עי' בדבריו פ"כ מסנהדרין ה"ב ובח"מ על אהע"ז סי' כ' סק"ג:

ה[עריכה]

מש"כ הכ"מ בשם ת' הרשב"א בדגמ"ר יו"ד סי' קנ"ז הקשה ע"ז מדברי הירושלמי במקומו שמפורש להפך. ועמש"כ בחיבורנו מלואת אבן על אהע"ז סי' ד' בס"ד שיש לדון לחלק בין שפחה לשפחה. שאם היתה מיוחדת לעבד היא כאשת איש ואסורה. עי' סנהד' (נ"ח:) ופ"ט ממלכים ה"ח. וא"כ חמורה שפחה כזאת משפחה הפנויה:

ובזה י"ל לשיטת רבינו בפי"ב מאס"ב דאיסור שפ"כ לישראל היא רק מדרבנן ותמהתי עליו שם בעה"י מסוגיא דחולין (קי"ד:) ולהאמור א"ש אחז"ר מצאתי בס' סדר משנה כאן שכ"כ לחלק (לשי' רבינו).

וכן אם א"ל. פסק כרשב"ל עד ר"י ועי' כ"מ. ובנוב"ק בהע"ז סי' נ"ט כ' דאין הכלל שהלכה בכ"מ כריו"ח. רק בבבלי ולא בפלוגתתם שבירוש' וענוב"ת חיו"ד סע"ד מה שטרח בנו ז"ל ליישב הך סברא:

ו[עריכה]

ואם עבר ונתרפא עונשין אותו. נראה לומר דמדהזהירה התורה שלא להתרפאות אפילו במקום סכנה ל"ש לקרותו אנוס כלל עד שנפטרה משום הך דההיא ולא אנוס משא"כ ברוצים להורגו. ועי' ע"ז (כ"ז:) בהך דבן דמא ב"א של רי"ש ובירושלמי שם. ועי' גליון הרש"א ביו"ד סימן קנ"ז מש"כ ע"ד רבינו:

י[עריכה]

ה"ז מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר כו'. עי' רפי"ב משבועות וצע"ק. ודע דמקור דברי רבינו שבכל מצוה שעובר שייך חה"ש הוא מסוטה (לו:) וכלשון רבינו יוסף שקידש ש"ש בסתר. ועי' קדושין (מ.) ואבות פ"ב:

יא[עריכה]

או שירבה בשחוק. עי' כ"מ מפי' דאבות. במיעוט שחוק. ועי' מס' ד"א זוטא פ"ה ובעירובין (פ"ד:) ומש"כ או באכילה ושתיה. עי' כ"מ וסנהדרין (נב.) וע"ל פ"ב ה"ג. ויתר דברי רבינו עי' שבת (פ"ח:) סוטה (ה.):


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.