בית נתן/ברכות/נט/ב
ת"ר הרואה חמה בתקופתה ולבנה וכוכבים במשמרותם ומזלות בעתם אומר ברוך עושה בראשית אימתי אמר אביי כל עשרין ותמני שנין דהדר[1] מחזורא ונפלה תקופת ניסן בשבתא באורתא דתלתא נגהי ארבעה. אמר רב יהודה הרואה לבנה בחידוש אומר ברוך שבמאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים שמחים לעשות רצון קוניהם פועלו (עיין במחזור כפי מנהג ק"ק רומא הנדפס בבולונייא שגם שם הגי' פועלו ועיין שם בפי' קמחא דאבישונא וז"ל פי' הקב"ה שגזר על הלבנה שפוגמת והולכת אמת הוא ודין וישר לפי שקטרגה על החמה וי"ג וכו' ע"ש[2]) אמת שפעולתם אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו ברוך מחדש החדשים[3]. ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר[4] שעשה את הים הגדו' אימתי בזמן שרואהו לפרקי' ופרקי' בכמה א"ר יצחק עד ל' יום אמר רמי בר אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגושרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית א"ר יצחק האידנ' דדליוה[5] פרסאי מבי שבור ולעיל[6] אמר רמי בר אבא הרואה דיגלת אגישרא דשבישתנא אומר ברוך עושה בראשית, מאי פרת שמימיו פרין ורבין מאי חדקל שמימיו חדין וקלין אמר רמי בר אבא[7] האי דחריפי בני מחוזה משום דשתו מיא דדגלת והאי דשפירי משום דמשמשי ביממא והאי דגחירי משום דדירי בבתי אפלים (עיין רש"י ד"ה ה"ג)[8] והאי דרציצן עיניהו משום דאזלו נשותיהן לבית המרחץ כד מיעברן. פיס' על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות הרעות אומר ברוך דיין האמת איני[9] והאמר רבבהו[10] ואמרי לה במתניתא מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה ומאי מברכין מודים[11] אנחנו לך ה' אלהינו[12] על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו ורבי יוחנן מסיים בה ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו הם הם יודו ויברכו את שמך ה' אלהינו ברוך אל[13] רוב ההודאות רוב הההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו[14][15] לא קשיא הא דאיכא טובא הא דאיכא פורתא איבעית אימא אידי ואידי דאיכ' טובא ול"ק הא דחזי מיחזא הא דשמע משמע היינו בשורות טובות ותנן על הגשמים ועל[16] בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב אלא אידי ואידי דחזא מיחזא ולא קשיא הא דאית ליה ארעא הא דלית ליה ארעא[17] וכל היכא דאית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך והתנן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו (עה"ג הוגה במקום והתנן תניא והיינו משום דבנוסחת הדפוס מוסיף בה שלו ושל אחרים וכו' מה שלא נזכר במתניתין וכפי גי' הכ"י אינו צריך להגהה כי הוא ממש לשון המשנה[18]) אלא הא והא דאית ליה ארעא לדידיה ולא[19] קשיא הא דאיכא שותפי בהדי והא דליכא שותפא בהדיה כדתניא קצרו של דבר על שלו אומר שהחיינו על שלו ושל חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב וכל היכא דליכא שותפא אחרינא בהדיה לא מברך הטוב והמטיב והתניא אמרו לו מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר הטוב והמטיב הכא כגון דאיכא אחריני דירתי בהדיה איני והתניא אמרו לו ילדה אשתך זכר אומר ברוך הטוב והמטיב הכא נמי איכא אשתו דניחא ליה[20] והתניא שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך ואמר רב יוסף אמר רב אעפ"י ששינוי יין אין צריך לברך אבל אומר הטוב והמטיב הכא נמי דאיכא אינשי בהדיה דקא שתי: מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים וכו' אמר רב הונא לא שנו וכו' ורבי יוחנן אמר אעפ"י שיש לו וכו':
- ↑ וכ"ה בכ"י מ' ופ' וכ"ה נכון (דק"ס).
- ↑ וכן מצאתי בשבולי הלקט כלל ד' סי' מ"ו ויותר נכון גי' התניא פעלו אמת ופירש בו כמ"ש הב"נ בשם פי' המחזור שקאי על הקב"ה שמיעט את הלבנה בדין אמת וצדק. אבל לא נהירא כלל דלא מיבעיא לנוסחת הב"נ שפעולתם אמת דודאי אין שום הבנה לזה אלא אפי' נוסחת השבולי הלקט והתניא דגרסי ופעולתם אמת לא נהיר דמתחלת הברכה עד וללבנה אמר קאי על כל צבא השמים כמו שאמר וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם כו' ואח"כ מתחיל וללבנה אמר שתתחדש כו'. ופשוט הוא שבב"נ צ"ל פועלי אמת כו' כמו שהוא בסנהדרין מ"ב א' וברוב הראשונים (דק"ס).
- ↑ וכן משמע מרי"ף ורא"ש שהיה כתוב לפניהם כאן ברכת הלבנה ואע"פ שבסוף פ' תפלת השחר הביאו הרי"ף מסנהדרין הוא לפי שהעתיק שם גם המימרא אין מברכין על החדש עד שתמלא כו' והוא לא נמצא אלא בסנהדרין הביא כל הענין משם (דק"ס).
- ↑ צ"ל ברוך (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ'. ולשון דדליוה כ"ה גם בקדושין ע"ב א' (דק"ס).
- ↑ רי"א מאיהי דקירא ולעיל ליתא, וכן ליתא בכ"י פ'. ומפי' רש"י נר' שהיה גירסתו דשניוה פרסאי מאיהי דקירא והשאר ליתא וכ"ה גי' הערוך שם (דק"ס).
- ↑ וגי' הדפוס עדיף דמחוזא אתרא דרבא הוא כידוע מכל הש"ס וכדאמרינן בביצה ל' אתקין רבא במחוזא וכן בנדה ס"ז ב' ובתענית כ"א ב' דנפישי חילא דבני מחוזא וכן בדוכתי טובא. ואפשר עוד לומר שהיה כתוב רבא ולפי שבכל הענין מימרי דרמי בר אבא הוא דימה הסופר שתיבת רבא כאן הוא ר"ת רמי בר אבא (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וכעי"ז בכי"מ, והגי' דגיחורי משום דדיירו נראית ישרה וכמו שפירש"י לעיל ל"א ב' גיחור לבן יותר מדאי וכן הוא בטבע כשאדם הוא במקום אפל שאין קוי השמש באין שם רק מעט אין בו אדמימות הפנים והוא לבן מאד וכ"ה בערוך ערך גחר גם מה דאמר דשפירי יש רמז קל מהא דאמר בר"ה י"ז א' אמר רבא ואינהו משפירי שפירי דבני מחוזא. ובכ"י דגיהרי במקום דגיחורי (דק"ס).
- ↑ תיבת איני אינו מדוקדק כ"כ (דק"ס).
- ↑ והוא קיצור מר' אבהו. ותיבות רב בהו כ"ה בכ"י פ' (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ', ולגי' הדפוס יש לדקדק קצת למאי מייתי הך דר' אבהו והו"ל למימר ועל הגשמים הטוב והמטיב מברך והאמר רב יהודה כו' (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י מ' ופ' ובבה"ג וברי"ף ובכלבו סי' פ"ז וכ"ה בתענית ו' ב' (דק"ס).
- ↑ ולפי גי' הב"נ בסמוך דלא גריס "רוב ההודאות" יכולין לקיים גם גי' זו ורב פפא דאמר נמרינהו לתרוייהו הוא כמו שפירשו הבעל המאור דקאי אדר' יהודה ור' יוחנן ורבא דאמר אל ההודאות פירושו אל ההודאות לבד. אבל מלבד שהוא כנגד כל הפוסקים לפי גי' זו הו"ל לרבא למימר סמי מיכן רוב (דק"ס).
- ↑ רוב ההודאות ואל ההודאות ליתא וכן ליתא בכ"י פ', וכן מוכח מבעל המאור ומלחמות וחי' הרשב"א ותו' ר"י ושט"מ שלא היה בגירסתם (דק"ס) ראה הע' לעיל בסמוך.
- ↑ ואלא קשיא ליתא, וכן ליתא בכ"י פ' ובאמת הוא מיותר (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י מ' ופ', וט"ס בכולם (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' ושם כתוב בכולם דאיכא במקום דאתא ושם הא דשמע משמע שמע משמע היינו כו'. וגי' הדפוס נוח יותר (דק"ס).
- ↑ והגיענו כו' אומר הטוב והמטיב ליתא, וכן ליתא בכ"י מ' ופ' וכן נכון דכאן לא מקשה אלא מכלים חדשים דאית לו וקא מברך שהחיינו ולא הטוב והמטיב ואמאי צריך לאתויי ברייתא הלא מתניתין היא אלא דבאמת מהמתני' קא מקשה ואין אנו צריכין להגיה דתניא ואיידי דאמר בסממוך שלו ושל חברו בא גם לכאן בט"ס וכן מחקו הצל"ח מסברא דנפשיה (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' ורש"י מחקו והוא גי' הרי"ף ועי' ברא"ש (דק"ס).
- ↑ וכן הסדר בכ"י מ' ופ'. וכתב השט"מ ומשו"ה אקשינן ממת אביו כו' ומדלא אייתי מילדה אשתו דהיא מתנייה ברישא משמע קצת שהיה כן סדרו כבהכ"י (דק"ס).