רשב"א/ברכות/נט/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו. הגאונים ז"ל פירשו דארוב ההודאות ואל ההודאות קאי, כלומר דנימא רוב ההודאות אל ההודאות כמו שאנו אומרין בחתימת ישתבח. ואיכא מאן דמפרש דאדרב יהודה ואדרבי יוחנן קאי, כלומר מתחיל מודים אנחנו לך כרב יהודה ומסיים בה כרבי יוחנן דאמר ואילו פינו וכו'. ואינו מחוור בעיני כלל, דאף ר' יוחנן הכי הוי אמר דהא ר' יוחנן אוסופי מוסיף ומסיים בה הכין, וכדאמרין ורבי יוחנן מסיים בה הכי ואלו פינו וכו', ולעולם רב פפא לא אמר הלכך נימרינהו לתרוייהו אלא במה שיש מחלוקת שזה אומר כך וזה אומר אינו כך אלא כך, והוא אומר נאמר כזה וכזה, אבל הכא לא הוי למימר הכין, אלא הלכך נימא כר' יוחנן, או רב פפא אמר הלכה כר' יוחנן.
אלא אידי ואידי דחזי מיחזי. אפשר לומר דמכל מקום היכי דשמע ולא חזא מברך הטוב והמטיב כפירוקא קמא, וכדתנן (נד, א) על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב, דהשתא אפשר לתרוצא בתירוצא אחרינא, היינו משום דאלו מתניתין בשמע משמע פשיטא דהטוב והמטיב מברך, וכבר תנינן לה בכלל בשורות טובות, דאלמא מילתא פשיטא היא דבשמע משמע מברך הטוב והמטיב, אבל לפירוקא בתרא דאמרינן הא דאיכא אחרינא (בתריה) [בהדיה] הא דלית להו אחריני (בתריה) [בהדיה] הוא דמחדית דאפילו אבשורות טובות לא מברך הטוב והמטיב אלא בדאיכא שותפא בהדיה.
והא דאמרינן: הא דאית להו לאחריני בהדיה. הרב אלפסי ז"ל פירשה דאית להו לאחריני שותפתא בההיא ארעא בהדיה. ואינו נכון, דעל שתוף הטובה הוא מברך הטוב והמטיב, והלכך כיון שיש שתוף לעולם עמו בטובת הגשמים שהמטר יורד בשדות אחרים אף הוא מברך הטוב והמטיב שהוא וכל העולם שותפין באותה טובה. וכן נראה מאמרו לו מת אביו והוא יורשו דקאמרינן בדאית ליה אחי, והתם ודאי אפילו בדפקיד האב והניח שדות מוחלקות לזה ולזה. והא דאית להו לאחריני בהדיה לא קאי אגשמים, דהתם לעולם אית להו לאחריני בהדיה אלא אמאי דאקשינן והתנן בית חדש וכו' קאי, כלומר לא תיקשי לך מירידת גשמים בדאית ליה לדידיה ארעא או בנה בית חדש, דקצבו של דבר כך הוא דכל טובה דאית להו לאחריני בהדי הטוב והמטיב, הא דלית להו אחריני בהדיה שהחיינו.
שינוי יין אין צריך לברך. אבל מברך הוא הטוב והמטיב, ואסיקנא דוקא בדאיכא בני חבורא דשתו בהדיה, והוא הדין אשתו ובניו. והא דמברך על שינוי יין בין דבתרא עדיף מקמא בין דקמא עדיף מבתרא, דאינו מברך אלא ארבוי היין, כרבי דהוה מברך אכל חביתא וחביתא. אבל רבנו שלמה ז"ל כתב: שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון. והראשון נראה עיקר.
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים. ירושלמי (ה"ג): לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים חדשים הן לו. וכתב הראב"ד ז"ל דחדשים דנקט למעוטי מכרן וחזר וקנה אותן, כמו שאמרו (סוטה מב, א) באשה חדשה למעוטי מחזיר גרושתו שאינו חוזר עליה מעורכי המלחמה. וברכה זו מברך אותה משעת קניה אף על פי שעדיין לא נשתמש בהן, שאין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן או בבניינן, כדרך שהוא מברך על הגשמים משעת ירידתן אע"פ שאין הנאתן ניכרת מיד. וכן נראה מן הירושלמי דגרסינן התם: קנה אומר שהחיינו, ניתן לו במתנה אומר ברוך הטוב והמטיב, לבש אומר ברוך מלביש ערומים. ואע"פ שיש בירושלמי זה קצת שאין נראה כן מן הגמרא, שאין חלוק בגמרין בין קונה לבין שנתן לו במתנה, אלא בין היכא דאית ליה שותפא לדלית ליה שותפא. וכן דעת הראב"ד ז"ל.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |