בית נתן/ברכות/נג/ב
אמר רב לא שיאות ממש אלא כל שאלו עומד בקרוב והיה יכול להשתמש לאורו אפילו עומד ברחוק כיון דמשיך נהוריה מברך וכן אמר רב אסי במקום רחוק שנינו מיתיבי היה אור טמון בחיק או בפנס או שראה וכו':
בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת כגון דקיימא בקרן זוית אלא ראה וכו' היכי משכחת לה לאו דמרחקא וקתני אינו מברך לא הכא כגון דעמיא ואזלא רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבה מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי אדא בר אהבה כמה יאותו לאורה חזקיה אמר עד שיכיר בין מלוזמא של טבריה למלוזמא של צפורי עולא אמר עד שיכיר בין איסר לפונדיון רבא אמר כדי שיאותו ממש אמר רב יהודה אמר רב אין מחזירין על האור כדרך שמחזירין על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמעתא להא דאמר רב יהודה אמר רב אין מחזירין על האור כדרך שמחזירין על המצות מכאן ואילך לא מהדרנא אביי אמר אי מקלע לן ממילא מברכינן אהדורי לא מהדרינן מי שאכל וכו' אמר רב זביד ואיתימא רב אידי בר אבין מחלוקת בשכח וכו' מהו דתימא ה"ה אפילו במזיד פליגי והאי דקמפלגי בשכח להודיעך כחן דב"ש קמ"ל תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד יחזיר למקומו ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש ההר וירד אינו חוזר ונוטלו לכבוד עצמו וכו' הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקי דדינרא וחד עביד כב"ה ואכליה אריה רבה בב"ח הוה קאזיל באורחא אכל אינשי ולא בריך אמר אי אמינא להו וכו' א"ל אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא נטרו ליה הדר לדוכתיה ובריך ואיתרחיש ליה ניסא אשכח יונה דדהבא וכו':
אר"י כל זמן שאינו רעב מאותו אכילה ריש לקיש אמר כל זמן שהוא צמא מחמת אותה אכילה א"ל רבא בר רב שילא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא ואמרי לה רב אחא למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר ריש לקיש עיכול ארבעת מילין ל"ק כאן וכו':
באכילה מועטת עונין אמן אחר ישראל המברך וכו' מכלל דישראל אעפ"י שלא שמע כל הברכה ונפיק וכי לא שמע כל הברכה היכי נפיק אמר חייא בר שילא בשלא אכל עמהן וכן א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן א"ל רבה לחייא בריה חטוף ובריך למימרא וכו' והתניה רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך וא"ר נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי הגולייכים מתגרים במלחמה והגיבורים נוצחין תנאי היא דתניא וכו':
אחר תינוקות של בית רבן א"ל אין עונין תניא נמי הכי (אמר) [אחר] כל עונין חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין והני מילי בעידנא דקא מגמרי להו אבל בעידנא דקא מפטרי עונין:
ר' זיואי אומר אינו מעכב ר' אחא אומר מעכב:
והתקדשתם זו מים ראשונים והייתם קדושים זו מים אחרונים כי קדוש זה שמן טוב אני ה' אלהיכם זו ברכה: