בית נתן/ברכות/נג/א

בית נתן ברכות נג א

אמר רב נחמן בר יצחק מאי שבת ומאי לא שבת ממלאכת עבודה תנ"ה עששית שהיתה דולקת כל היום כולו במוצאי שבת שבתון מברכין עליו ומדליקין ממנו להבדלה:

מעכו"ם אין מברכין עליו בשלמא גוי שהדליק מישראל דהא שבת ליה גבי ישראל הלכך מברכין עליו אלא ישראל שהדליק מגוי אמאי מברכין עליו והא לא שבת וכי תימה הך דאיסורא קמא קמא אזיל ליה והא אחרינא הוא והיתירא היא אלא מעתה האי דתניא המוציא גחלת לרשות הרבים חייב ושלהבת פטור פשיטה כיון דקמא קמא אזיל ליה והאי אחרינא הוא ממילא ידענא דפטור דמה שהניח לא עקר ומה שעקר לא הניח אלא לעולם איסורא נמי איכא וכי קא מברך אתוספת דהיתירא קא מברך אי הכי גוי מגוי ניבריך גזירה גוי שני משום גוי ראשון וגוי ראשון נמי ניבריך גזירה משום עמוד ראשון ת"ר היה מהלך חוץ למדינה וראה מאורות דולקים אם רוב גוים אינו מברך ואם רוב ישראל מברך מחצה על מחצה מברך ראה תינוק ואבוקה בידו בודק אם ישראל (היא) [הוא] מברך אם גוי הוא אינו מברך מאי איריא תינוק אפילו גדול נמי אמר רב יהודה אמר רב כגון דאשכחיה סמוך לשקיעת החמה תינוק מיקרי ונקיט הלכך צריך בדיקה גדול ודאי גוי הוא ולא צריך בדיקה הדא היא גופא קשיא אמרת אם רוב ישראל מברך טעמא דרוב ישראל הא מחצה על מחצה אינו מברך והדר אמרת מחצה על מחצה מברך לא קשיא אידי דתני רישא רוב גוים תנא סיפא נמי רוב ישראל ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה אור דולק אם עבה כפי הכבשן מברך עליו וכו' ל"ק הא בתחלה הא לבסוף לבתחלה דעמי נהורא משום קיטרא אין מברכין לבסוף דמשיך נהוריה ולית ביה קיטרא מברכין תני חדא אור של בית הכנסת מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו ל"ק הא דאיכא חזנא הא דליכא חזנא איכא חזנא דלשמושא קא עביד מברכין ליכא חזנא דלכבוד בעלמא הוא דעביד אין מברכין ואי בעית אימא הא והא דאיכא חזנא ול"ק הא דאיכא סיהרא הא דליכא סיהרא איכא סיהרא ודאי לכבוד בעלמא עביד ואין מברכין ליכא סיהרא לאישתמושי הוא דעביד ומברכין ואי בעית אימא הא והא דאיכא סיהרא ול"ק הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב איכא אדם חשוב ודאי לאשתמושי הוא דעביד ומברכין ליכא אדם חשוב דהא משתמש בסיהרא לכבוד בית הכנסת הוא דעביד ואין מברכין ת"ר היו יושבים בבית המדרש והביאו אור לפניהם ב"ש אומרים אחד מברך לכלם משום שנאמר ברוב עם הדרת מלך וב"ה אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטול בית המדרש של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבהמ"ד מפני ביטול בית המדרש (גי' זו דב"ש אומרי' אחד מברך לכלם וכו' איתה ג"כ בתוספתא ספ"ה דברכות וז"ל בית המדרש ב"ש אומרי' אחד מברך לכלן וב"ה אומרים כל אחד ואחד מברך בפני עצמו ע"כ וברי"ף ד' קאפוסט יש שם הגהות על התוספתא והגיה כמו שהוא לפנינו בדפוס בש"א כל א['](ו) מברך לעצמו ובה"א א' מברך לכולם ע"כ ובהגלות נגלות גי' הכ"י קלקל בהגהתו והעיקר כמו שהוא בתוספתא בלתי שום הגהה גם הרב חסדי דוד בפירושו על התוספתא לא ירד לעומקו בזה וז"ל בהמ"ד בש"א וכו' בפ' אלו דברים דנ"ג ומפרשי טעמא דב"ש משום ביטול בה"מ וטעמא דב"ה משום ברוב עם הדרת מלך וכו' ע"ש ולא הרגיש השינוי הנוסחאות ולגי' התוספתא טעמא דב"ה מפני ביטול בהמ"ד וכמפורש יוצא כגי' הכ"י

וכן הוא הגי' בפסקי רבינו ישעיה הראשון מטראני על ברכות והנני מעתיק גרסתו מהכ"י הנמצא בביליאוטיק דוויען הבירה וז"ל ת"ר היה יושב בבהמ"ד והביאו לפניהם אור בית שמאי אומר[ים] אחד מברך לכולם משום שנא' ברוב עם הדרת מלך ובית הלל אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטולבית המדרש תניא נמי הכי של בית רבן גמליאל לא היו אומ' מרפא מפני ביטול בית המדרש עכ"ל

ולענ"ד שכך היתה הגי' לפני הרמב"ם ומפני כך הביא בחבורו בהלכו' תלמוד תורה פ"ד ה"ט וז"ל אפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש ועיין בלחם משנה דמביא כל לשון הגמרא דילן ואמרו שם תניא נמי הכי של בית רבן גמליאל וכו' ולכאורה משמע דהאי תנאי כותיה אתי כב"ש ולית הלכתא הכי וכן משמע מדברי רב אלפס שלא הביאו להך תניא נמי הכי אבל לדברי רבינו נראה דאע"ג וכו' וע"ש מה שרוצה לחלק ודבריו דחוקים ולפי גי' הכ"י אין אנו צריכין לדבריו שהרמב"ם פסק כב"ה דאית ליה טעמא דביטול בהמ"ד וכגי' התוספתא וכגי' הכ"י

והנה הרמב"ם לא הביא כלל האי דינא דאם יושבים בבהמ"ד דאח' מברך לכולן ופשוט שלדעת הרמב"ם כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטול בהמ"ד וכ"ת היה לו להרמב"ם להזכיר זה בכאן שכל או"א מברך לעצמו? י"ל שסמך עמ"ש בה' תלמוד תורה שאין אומרים מרפא בבהמ"ד מפני ביטול בהמ"ד ומאן אית ליה האי סברה לפי גרסתו שהיא גי' התוספתא וכגי' הכ"י ב"ה והם אמרו כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטול בהמ"ד ועיין בהגהות מיימוני שם ב"ה שבת פכ"ט ה' כ"ד אות ט' שמביא וז"ל ת"ר הביאו לפניו אור ב"ה אומר[ים] אחד מברך לכולן וכו' ע"ש ואם כונתו שגם הרמב"ם סובר כן לא צדק בזה ואולי כונתו להקשות לפ גירסתינו היה לו להרמב"ם להביא זה ולפי מה שכתבתי גי' הרמב"ם ל"ק מידי אבל הטור הביא השני דינים בא"ח בסי' רצ"ח מביא הא דאמר מברך לכלם וביו"ד סי' רמ"ו מביא הא דאין אומרים מרפא בבהמ"ד וחידוש על מרן שלא העיר כלום מדברי הרמב"ם ובודאי דס"ל כחילוק של הלחם משנה וכפי גי' הכ"י וגי' התוספתא וגי' הרמב"ם ב"ש אית ליה טעמא דברוב עם הדרת מלך ועיין בסי' קצ"ג סעיף ב' בהג"ה וז"ל ומ"מ אפי' כל מקום שרשאין לחלק עדיף טפי לזמן משום דברוב עם הדרת מלך ע"כ ולפי האמור היא דלא כהילכתא אליבא דב"ש וכגירס' המהופכת

והנה ראיתי בס' מעון הברכות שהאריך בסוגיא זו ובהגירסות ולבסוף מסיק וז"ל ולולי דמסתפינא מגחלתם נראה גירסת התוספתא עיקר ממה דמביא בש"ס תנ"ה וכו' מפני ביטול בהמ"ד והיינו כב"ש לפי גי' שלפנינו וזה פליאה לימר דמביא סייעתא לב"ש נגד ב"ה ולדחוק דהברייתא מודה הכא משום ברוב עם א"כ לא מביא סייעתא כלל ובע"כ הדמיון כמו דדמינן לומר מרפא מפני ביטול בהמ"ד ה"ה וכ"ש דיש לדחות מצות ברוב עם וא"כ בע"כ גי' תוספתא עיקר דב"ה הוא הסובר כן ומביא סייעתא לדב"ה והבין עכ"ל

ודע שבהא דבית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא נדפס עה"ג תוספת' ספ"ח דשבת וע"ש היטב ותראה פליאה עכ"ל עיין בספר חסדי דוד שם בשבת ד"ה האומר מרפא וכו' שהאריך להוכיח שמשבשתא היא ועש"ב):

מפני ביטול בית המדרש תנו רבנן גחלים לוחשות וכו' עד ארזים לא עממה כגן אלהים (גרסינן הכא ובדפוס הוא להלן ע"ב) אין מברכין לא על הנר ולא על בשמים של מתים מ"ט נר לכבוד הוא דעבידא ריחא נמי לעבורי זוהמא הוא דעביד אמר רב יהודה אמר רב כל שאילו ביום מוציאין לפניו בכבוד בלילה אין מברכין עליו וכל שאלו ביום אין מוציאין לפניו בכבוד בלילה מברכין עליו אמר רב הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו מ"ט כל מידי דלאו לריחא עבידא לא מברכין עלוהי מיתיבי וכו':

מברך על כל פעם ופעם והא חנותו של בושם לאו לריחא הוא דעבידא וקתני מברך עליו הא נמי לארוחי הוא דעביד מ"ט כי היכי דנרחו כולי עלמא וניתו ונזבני מיניה ת"ר היה מהלך בשוק והריח ריח אם רוב עכו"ם אינו מברך אם רוב ישראל מברך מחצה על מחצה מברך רבי יוסי אומר אפילו רוב ישראל אינו מברך מפני שרוב בנות ישראל מקטרות לכשפים אטו רובן מקטרות לכשפים נינהו אמרי מיעוטא לכשפים ומיעוטא נמי וכו' (בנוסחת הדפוס אטו כולהו לכשפים והקשה בספר סמיכת חכמים דהיה צ"ל אטו רובן מקטרות וכו' עש"ב וגי' הכ"י נכונה):

ת"ר היה מהלך בשוק של עכו"ם והריח ריח ונתרצה הרי זה חוטא:

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף