בית נתן/ברכות/לח/ב
זאת אומרת שלקות מברכין עליהן בפה"א דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב על שלקות מברכין ב"פ האדמה ורבותינו הבאים מא"י אמרו עולא משמיה דר' יוחנן וכו' (ול"ג בכ"י ממאי מדקתני ירקות דומיא דפת וכן ברי"ף ורא"ש ליתה):
שלקו בפ"ה בשלמא שתחלתו שהנ"ב שלקו בפה"א משכחת לה בקרא חייא וסלקא וכרובא אלא וכו':
בפה"א וחבירנו תלמידי רבותינו הבאים מא"י אמרו עולא משמיה דרבי יוחנן אמר שלקות וכו':
ולא היא עד כאן לא קאמר ר' יוסי התם וכו' (ול"ג דכ"ע שלקות מברכין עליהן בפה"א):
כר' בנימין בר יפת מתקיף לה ר' זירא:
דההוא תורמסא דשלקא לה שבע זמני ואכלי ליה בקנוח סעודה וא"ר יוחנן מברכין עלוה וכו':
בתחלה מברך עליו ב"פ העץ ולבסוף על העץ ועל פרי העץ אלא אי אמרת שלקות אישתנו בשלמא תחלתו שהכל אלא סופו מאי מברך דילמא בורא נפשות רבות מתקיף לה ר' שמואל בר רב יצחק אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אי אמרת בשלמא אשתנו משום הכי שלקות לא אלא אי אמרת לא אשתנו שלקות אמאי לא שאני התם דבעינן טעם מרור וליכא א"ל רבי ירמיה לר' זירא היכי מצי מברך על זית מליח כיון דשקלת ליה (לגרעיותיה) [לגרעינתיה]: