בית מאיר/יורה דעה/קל

בית מאיר ‏ יורה דעה קל

סעיף ב' הג"ה. ויש שכתבו וכו' אפילו בחותם אחד ב"י לדעת ר"ת. ולענ"ד לדידן שסמכינן בסי' קכ"ח סעיף ד' בהג"ה דבזה"ז וכו' אין לחוש אא"כ יש לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת ולנגיעת ניסוך בדיעבד אין לחוש שוב הוי יין שלנו כחומץ שלנו שמבואר סעיף ג' דמותר בחותם אחד לכ"ע משום דלא טרח לזייף. אמנם עיין בהסוגי' דפרק אין מעמידין פת למה ניחוש לה אי דחיטי בשערי מידע ידיע מבואר הא אילו הי' שייך ריוח מרובה הי' צריך חב"ח וא"כ ע"כ לומר דחומץ איירי אך בדלא שייך למיחש לריווח מרובה ויראה נמי דלר"א דלא חייש משום חיבת ניסוך לזיוף דטירחא ה"ה לריוח מרובה. וא"כ הנ"מ אף במקום חשש דריוח מרובה לשיטת ר"ת ודוק:

סעיף י' בש"ך סקי"ד. לשונו צריך ביאור ולענ"ד ר"ל ומ"מ וכו' שתמיד רגיל להיות יוצא ונכנס אף שבפעם זה לא יצא ונכנס כל היום מ"מ הוא בחזקת המשתמר לאפוקי אינו יוצא ונכנס כלל דהוי כהודיעו שהוא מפליג כיון שאין דר בו והכותי יודע שאין מדרכו להיות יוצא ונכנס לא מסתפי מיני' או אפילו וכו' כלומר שרגיל להיות יוצא ונכנס תמיד וגם היום אלא שהודיעו שהוא מפליג לא עדיף וכו':

סוף הסימן מעתיק הט"ז סברת הרשב"א דילמא השתא מידכר לי' לחמרא ויבא והמעיין בתשו' הרשב"א שבב"י סי' קכ"ח יראה להדיא שכל עיקר ראייתו היינו מדינא דישראל וכותי דהוו יתבי בארבא ע"ש. וא"כ צ"ע כי לענ"ד הרשב"א לשיטתי' שהעתיק הט"ז סי' קכ"ט ס"ק י"א שפיר מייתי ראי' משא"כ לשיטת הרא"ה שהסכימו עמו האחרונים ביצא מדעתו שייך כלל דבריו וראייתו צ"ע ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף