ביאור הגר"א/יורה דעה/קל
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מותר כו'. דכולא סוגיא דשם משמע דבעי חב"ח דאמר רבא שם אגנא אפומא כו' ושם כ"ט ב' אר"א הא אתא לאשמעינן כו' ושם ל"ט א"ר חבית כו' וערא"ש פ"ב סי"ד וצ"ל שהן מפרשים כו' ואע"ג שהרא"ש כתב שפי' זה דוחק וגם הקשה הרמב"ן כו' כבר יישבו בת"ה ריש שער ד' ע"ש וז"ש או מפתח וחותם:
(ליקוט) מותר כו'. עבה"ג שפי' הרשב"א והר"נ דרי"ף פסק כר"א וכ"ה ברי"ף להדיא בספ"ד וקי"ל כת"ק דקאי כר"א כו' (ע"כ):
(ב) (ליקוט) אם הוא כו'. עמ"ש בס"ב שאין דעת הרמב"ם כפי' הרשב"א והר"נ וצ"ל דמפרש מ"ש (ס"ט ב') משום שיבא שלכך צריך חב"ח דאף ר"א מודה (וכ"כ הרמב"ן בחידושיו בפ"ב בשם הראב"ד וסתרו ע"ש) ולכן כתב הרי"ף קודם וגרסינן בפרק השוכר כו' משום שיבא ואח"כ כתב דברי ר' יוחנן חב"ח וצ"ע (וע"ל ס"ק ח' שכתב דהרמב"ם פסק כרבנן) (ע"כ):
(ג) וה"מ כו'. עבתוס' ל"א ב' בר"ה השולח. כתב ריב"י לר"ש בתשובה כו' והרא"ש שם:
(ד) ואין להם כו'. הרא"ש שם וטור:
(ה) ויש מתירין כו'. כמש"ש ס"ט ב' וכי מאחר דקי"ל כרשב"ג כו'. שם:
(ליקוט) ויש מתירין כו'. בתוס' ס"ט ב' בד"ה מ"ט. ומיהו נראה לר"י שאין לחלק כו' וש"פ (ע"כ):
(ו) ובלבד כו'. בתוס' הנ"ל בד"ה השולח ושם ע' א' בד"ה מ"ט:
(ז) ואם כו' ע"ל סי' קכ"ד. שם סכ"ד בהג"ה:
(ח) אם הפקיד כו'. גמ' ל"א א' וכנ"ל:
(ליקוט) אם הפקיד כו'. רמב"ם וכמש"ש ל"א א' וכרבנן וערש"י שם ד"ה שייחד כו' וד"ה וחכמים כו' ומזה מוכח דרמב"ם פסק כרבנן וגירסתו כגירסא שלנו שם מפתח או חותם דלא כר"נ [ולכן לא הזכיר הרמב"ם מפתח וחותם אלא בההיא ברייתא דשם ס"א ב' וס"ל דדוקא שם מהני מפתח וחותם אבל לגי' בה"ג ורי"ף אתיא כר"א ולגי' תוס' אתיא אף כרבנן (וע"ל ס"ק י"ט ובסי' קל"א ס"ק ז') ועתוס' ל"א א' ד"ה ותרוייהו דס"ל דמפתח וחותם הוי חב"ח] ומה שפסק כרבנן אע"ג דרב פסק כר"א משום דר' יוחנן ור' אלעזר ס"ל דלא כוותיה וגם רב הדר ביה שם ל"ט א' וגם רב אשי שם כ"ט ב' אלא ההיא דשם ס"ט ב' קשיא דקאמרינן וכי מאחר כו' והלכתא כו' ונראה שמפרש שכ"ז הוא מדברי רבא ככל הני מימרות דשם אע"ג דהוא אמר ל"א א' אגנא אפומא כו' לפרושי דרבנן אתא ונדחו דבריו מדברי רב אשי ורב ושמואל ל"ט ב' כנ"ל. ורי"ף ורא"ש וש"פ השמיטוהו דין זה שמפרשים כפי' תוס' שם ד"ה המפקיד כו' וי"ל דריב"ב לטעמיה כו' ואנן לא קי"ל כריב"ב וכן לגי' בה"ג ורי"ף שכ' הרשב"א והר"נ דגרסי ומפתח וחותם ופ' כר"א והיינו שייחד קרן זוית שנעל במפתח וחותם ומותר בשתיה (ע"כ):
(ט) ויש כו'. תוס' שם ד"ה אמר רב כו':
(ליקוט) ויש שכתבו דבדיעבד כו'. כשיטת ר"י ור"ת וער"ס קי"ח ס"א בהג"ה ובדיעבד יש לסמוך כו' ועמש"ש (ע"כ):
(י) וא"צ כו'. עתוס' שם בד"ה השולח. ור"ת כו' ושם ס"ט ב' בד"ה מ"ט כו':
(ליקוט) וא"צ להכיר כו'. עתוס' ל"א ב' ד"ה השולח. ור"ת פי'. ובדיעבד כו' ובתוס' ס"ט ב' בד"ה מ"ט. מיהו מדקאמר הכא בשמעתין דקי"ל כר"א כו' אך בדיעבד כו' (ע"כ):
(יא) וכן יין כו'. דזהו אלונתית דשם וערא"ש שם ואפי' לפי' ר"ת כו' מדוקיא דרישא כו':
(יב) וכן חומץ כו'. גמ' שם:
(יג) (ליקוט) כיצד כו'. רש"י מפרש שם אגנא אפומא דחביתא שריקא וחתימא ר"ל אגנא שרוק ודבוק לחבית ושריקא וחתימא ענין א' הוא וכמו חתימת פיו למטה כו' שהוא קשר וכן וצייר וחתים ענין א' והוא חותם א' ומגופת חבית עצמו הדבוקה בטיט לחבית הוא חותם שני וכן דיקולא ומיהדק חותם א' והמגופה חותם שני ומה שצריך כאן מיהדק משום שאינה דבוקה בטיט לחבית אלא שהחבית נכנס בתוכו וכן בנוד קשר הנוד הוא חותם א' וקשר הדסקיא חותם ב' וכן בכייף פומיה צריך ב' קשרים אבל הרמב"ם מפרש אגנא אפומא דחביתא שהאגנא הוא המגופה לחבית שריקא וחתימא כפירש"י שהוא ענין א' מדובק בטיט לחבית כדרך כל המגופות והוא חותם א' אלא לפי שאין דרך מגופה באגנא והוא שינוי הוי חב"ח וכן דיקולא ג"כ מגופה לחבית ושריקא וחתימא אלא שדרך מגופה בדיקולא לכן צריך מיהדק וזהו השינוי שאין דרך להיות מיהדק נוד בדסקיא הדסקיא אינה קשור רק הנוד אבל השינוי שהוא בדסקיא ופיו למטה הוא כחותם ב' וכן כייף פומיה כו' ג"כ אינה קשור למטה אלא למעלה וחשיב הרמב"ם בבא השנית מכ"א שהוא רבותא יותר והבבא ראשונה של כ"א כולל במ"ש וכן כל שינוי כו' והטיחה או הקשירה כו'. אבל תוס' ס"ט ב' בד"ה מ"ט כו' מפ' דשריקא חותם א' וחתימה חותם שני (ע"כ):
(יד) חתמו כו' אבל כו' ומ"מ נכון כו'. בתוס' ל"א ב' ס"ט ב' בד"ה הנ"ל וכנ"ל:
(טו) ודוקא כו' ואפילו אם כו'. בסה"ת וסמ"ג מקשין על מש"ש ל"א ב' ואם לאו אסור ואפילו לפי' ר"י שחזר עליו ומצאו מקולקל ממ"ש בפ"ח דטהרות מתני' ד' המניח את כו' וכ"ש ביי"נ כמ"ש בעבודת כוכבי' ע' ב' דאיתמר חצר כו' ותי' דשם בטהרות איירי ביוצא ונכנס וכ' בתה"ד אבל בסמ"ק ומרדכי מתירין והביאו ראיה מתוספתא דטהרות והביאה הר"ש שם בפ"ז מתני' ז' המניח כליו כו' ונראה דלא פליגי דסה"ת וסמ"ג מיירי ברואים שנסתר בכוונה ע"י אדם ולכן הביאו ממתני' דשם בכה"ג אבל סמ"ק ומרדכי איירי במקום שיכולין לתלות כו' ובכה"ג איירי התוספתא. אבל במרדכי סי' אלף של"ד מחלק בין מפקיד דגמרא דעבודת כוכבים ובין ההיא דתוספתא דלא איירי במפקיד וכ"כ בר"ש שם ותימה כו' ויש לחלק כו' וע"ל ס"ס קכ"ט בהג"ה:
(טז) מיהו כו'. תוס' בד"ה מ"ט הנ"ל:
(יז) ואם העובד כוכבים כו'. עס"ס קכ"ט בהג"ה מש"ש ועמ"ש בא"ה סי' י"ו סל"ז בהג"ה:
(יח) ואפילו היה גם כו'. ת"ה וכמ"ש למטה אם העובד כוכבים כו' ועמש"ש:
(יט) אם היה כו'. כת"ק דקאי כר"א. הרי"ף והרא"ש והר"ן וש"פ:
(ליקוט) אם היה כו'. כת"ק דקאי כר"א. רי"ף ומכאן סעד לפי' הרשב"א והר"נ דרי"ף פסק כר"א אלא דמפרש שצריך מפתח וחותם כנ"ל ופי' דברי רי"ף דהא ברייתא הנ"ל הלוקח או השוכר כו' ל"א א' ע"כ בחצר אחרת מיירי דאל"כ א"צ מפתח וחותם כמ"ש כאן וא"כ ר"מ ורבנן דהכא פליגי בפלוגתא דר"א ורבנן דשם ומ"ש וחכ"א לעולם אסור צ"ל במפתח וחותם אבל בחב"ח ודאי מותר לר' יוחנן דשם. ולשיטת תוס' מיירי כאן במפתח או חותם וה"נ הלכה כת"ק דקאי כר"א וער"נ וסי' קל"א בהג"ה (ע"כ):
(כ) אם העובד כוכבים כו'. ממ"ש בחצרו של עובד כוכבים ול"ק השוכר או הלוקח בית מן העובד כוכבים. ת"ה:
(כא) אא"כ כו'. שם כ' דיש מתירין אפי' בכה"ג כמש"ל סי' קכ"ח ס"ב אבל הראב"ד אוסר כיון שהשכיר כו' ועש"ך:
(כב) בד"א כו' ודוקא כו'. עת"ה שם:
(כג) (ליקוט) וה"מ ביום כו'. תוס' ס"א א' סד"ה וחלון ועסי' קל"א ס"א בהג"ה (ע"כ):
(כד) (ליקוט) ולכן אפילו ביום אם נעל כו'. כמש"ש ע' א' מתבי ננעל הפונדק כו' וכן כאן אית ליה לאשתמוטי שי"ל שייכות בחצר כנ"ל הואיל כו' ועש"ך ס"ק ט"ז:
(כה) ואין חוד כו' אבל כו'. שם א"ר כל דלהדי כו' וע"ל סי' קכ"ח ס"ג (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |