בית מאיר/אורח חיים/רנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
פתחי עולם ומטעמי השלחן
קני המנורה
שערי תשובה
תהלה לדוד
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רנג

סעיף א' בט"ז סק"א וכ"כ המ"מ וז"ל נ"ב שגג בזה כי לשון זה דהמ"מ הוא לשיטת הי"א ע"ש וק"ל:

במ"א ס"ק ה' לסמוך לה מבערב וכו' כן הוא באמת לשון הרמב"ם להדיא ואפילו ע"ג כירה שאינה גרופה וקטומה והפשוט דמלת מבערב מתפרש אפי' בשבת ומה שמביא הלשון דבתר הכי וכל שאין מחזירין עליו וכו' זה לא קאי כלל אכירה שיש לו היתר חזרה עכ"פ בגרוף וקטום מותר בו הסמיכה אפילו בשבת ואפי' בלא גרוף אלא אתנור וכופח שאין לו שום היתר חזרה אף הסמוכה בשבת אסורה ומשום דמפרש האיבעי' כדפרשו התוס' בין בשיהוי ובין בחזרה וא"כ בחנם חולק לנו את השוים ומ"ש לעיין בהה"מ לפ"ר א"י מה ענין לדבריו אך עיין לקמן ומ"ש וכ"מ בהרי"ף לא מצאתי שום משמעות בש"ע ותנור כו' אפילו אם הוא גרוף וקטום נ"ב זולת אם הוא מצטמק ורע לו דשרי מק"ו דשיהה מותר בו כדאיתא בהרמב"ם פ"ג הלכה ח' מוה שמסיים הרמב"ם שם ה"י וכל שאין מחזירין עליו אין סומכין לו זה הכלל לא קאי על המאכלים אלא ר"ל וכל שאין לו היתר חזרה ע"י גרוף וקטום אין לו היתר סמיכה במאכלים הצריכים לבישול אפילו רק מצטמק ויפה לו וכ"ז דחקתי כדי לבאר מלת מבערב שבהרמב"ם היינו משחשיכה אבל להבנת המ"א בודאי אין צורך לכ"ז ואפשר דלהכי כיון מ"ש לעיין בהה"מ ור"ל מה שפירש שם, הה"מ ד"ה ואין מחזירין שקאי אפילו על מצטמק ורע לו ודוק:

בט"ז ס"ק י' בתשו' רמ"א מתיר נ"ב ע"ש כי לא התיר להדיא אלא בנתבשל כל צרכו ובלא נתבשל כמב"ד אוסר להדיא:

בהג"ה וי"א כו' כ"ז שהוא מגולה והש"ע לדעתו דאפילו מגולה למעלה יש משום הטמנה מוכרח לבאר טעם ההיתר בב"י סי' רנ"ח משום דהולך ומתקרר אין זה כטומן בדבר המוסיף הבל וזה אינו מספיק בשבת שאפילו בדבר אינו מוסיף אסור וע"כ טעם ההיתר דסי' שי"ח סעיף י"ג משום שצונן מותר להטמין אף בשבת כדאיתא סי' רנ"ז סעיף ו' אבל אין זה מספיק למה שמותר בשבת בסי' שי"ח סעיף ו' מיחם ע"ג מיחם שהרי חם אסור בשבת לכ"ע אפילו בדבר שאינו מוסיף א"ו עיקר טעם הטור אף לשטת הב"י דאף במגולה למעלה שייך הטמנה היינו ע"ג גחלים דלא ימלט שאיזה גחלים מסבבים הקדירה והוי הטמנה במקצת אבל קדירה ע"ג קדירה שאין העליון נוגע כלל בהדבר המוסיף ההבל אינו כלל דרך הטמנה וזה לענ"ד הפשוט בכונת הטור והט"ז מבאר טעם ההיתר דסי' רנ"ח ודסי' שי"ח ע"פ שטת הרמ"א דבמגולה למעלה אין דרך הטמנה. ולשטת רש"י בסי' רנ"ו בב"י דצונן נמי אסור בשבת אף באינו מוסיף הבל ע"כ מוכח שטת הרמ"א מדין דסי' שי"ח אבל לדידי צ"ע שטת הטור וש"ע דאיך אפשר דבמגולה למעלה יהא משום הטמנה הרי פסקינן בסי' רנ"ז סעיף ז' כל היכי וכו' אפילו מצטמק ורע לו וע"כ לא משום גזירת בישול בשבת נגעו בו אלא משום גזירת מבעיר הגחלים ואפילו במידי דלא שייך בישול לכ"ע וא"כ איך מוכח דף מ' ע"ב דשמן יש בו משום בישול מדאסר בכ"ר דילמא בכ"ר אסור משום גזירת הטמנה בדבר המוסיף הבל דאסור אפילו בצונן דלדעת הט"ז לזמן מועט ודאי מקרי דבר המוסיף הבל בכ"ר א"ו מוכח שטת הרמ"א וצ"ע:

ש"ע סעיף ב' כירה שהיא גרופה וקטומה. נ"ב אבל אינו גרוף וקטום אסור אפילו מצטמק ורע לו וכן בתנור אפילו גרוף וקטום:

בהג"ה וי"א דכל זה אינו אסור. נ"ב עיין במ"א ס"ק ל"ה והכא הו"ל להקשות:

תו להג"ה הנ"ל י"א דכל שהוא סמוך לחשיכה או סמוך לברכו. כתב המ"א ובגמרא וכו' סמוך לברכו נ"ב כלומר סמוך לתקיעה שלישית שהיא כברכו לדידן אף שסמוך כ"כ שאינו יכול להרתיח קודם התקיעה שלישית סעיף ג' על פי הכירה כתב המ"א וא"כ י"ל שע"ג תנורים שלנו נ"ב דף ל"ז פי' רש"י גבה עובי שפתה או כסוי שעל חללה הרי אף שהכסוי מפסיק בין האש מ"מ לא הוי כגרוף וקטום וע"כ לומר דהכא שבכיון נותן הקדירה חשוב להגמ"ר כבגרופה שזה היכר שלא יבא לחתות משא"כ הכסוי שממילא היא וא"כ שפיר דעת המחמירין שמביא סעיף ה מותר וכו' כגון פנא"דיש.

כתב המ"א ומשום חתוי נמי נ"ב אי משום הא לא אירי' דהא איסור חזרה יש אפילו בגרופה וקטומה בהעמידה ע"ג קרקע ומכ"ש בדבר צונן ואעפ"י שבגרוף וקטום שוב אין גזירת חתוי ומטעם דמחזי כמבשל כמבואר בח"ר משא"כ ע"ג קדירה כיון שאין דרך בישול בכך לא מיחזי כמבשל:

בהג"ה דלא התירו אלא חזרה נ"ב לאפוקי ליתן על גבו הוי תחילת נתינה כיון שהוא צונן ואסור:. (תו להג"ה) וכבר נתבאר שנהגו להקל בחזרה בשבת נ"ב לפ"ר א"י אחרי שכבר תלה ההיתר במה שתנורים שלנו דין כירה להם מה ענין חילוק בהעמיד ע"ג קרקע לגבי סמיכ' ומה הצורך לתלות היתר סמיכה במנהג הקולא דחזר' בט"ז ס"ק י"ח כתב דנראה לדמות לי"ד סי' קי"ג וכו' ואפילו הי' ספק הי' לאסור שמא כוונה גם על התבשיל כמו התם. נ"ב עיין בדברי עצמו שם סק"ה מסיק הטעם שמצוי הוא לכוין גם לבישול והיינו ע"ד שכתב הכא בסי' שכ"ו סוף הסימן לשטת הרא"ש דזה גרע מספק דהוא נתכוין לשניהם ודלא כמו שכתב הכא לעיל מזה ועכ"פ בישול הבשר הוא טפל ליבוש הכלי דמנ"ל הא דאל"כ פשיטא דקשה הא ספק דרבנן הוא וא"כ אדרבה הא חזינן בסי' שכ"ו דאם רוב גוים שרי ולא אמרינן כונתו אף על המועט ה"ה הכא כונתו על העיקר דהיינו חימום הבית חורף שהוא הרוב נגד התבשיל אמנם בלא ראי' יוכל להחמיר ולומר דהכא כיון שעושה מעשה להעמיד התבשיל זה מוכיח שכונתו אף על המועט משא"כ בסי' שכ"ו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף