ביאור הגר"א/יורה דעה/שכד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ומדה כו'. עירובין פ"ג א':
(ב) ואותו קמח כו'. כמ"ש בפ"ב חמשת רבעים קמח כו' משמע דבקמח משערינן ועוד ממש"ש הם וסובן ומורסנן ואי בתבואה פשיטא ומ"ש בפ"ק ופחות מה' רבעים בתבואה משום שאר מינין נקטה וער"ש פ"א מתני' ד' והרא"ש שם ועמ"ש בא"ח ר"ס תנ"ו:
(ג) וכשממלאים כו'. עבא"ח שם:
(ד) ומשקל כו'. ע"ש:
(ה) כלי המחזיק כו'. רמב"ם וע"פ מ"ש בע"פ (ק"ט) בשיעור רביעית:
(ו) וכל האצבעות כו'. כמ"ש במנחות מ"א ב' טפח דאורייתא כו' ובבכורות ל"ט ב' תנא אצבע כו' וערש"י שם:
(ז) בד"א כו'. ירושלמי שם ועתוס' בפסחים ל"ה א' ובמנחות ע' ד"ה תנא כו' וכתי' בתרא ועי"ל דכשיש כו' וכ"כ הר"ש ריש כלאים והרא"ש וש"פ:
(ח) והכוסמין מצטרפין כו'. כמ"ש בפסחים ובמנחות שם ושם דכוסמין אף מין חטים וכ"ש מין שעורים וכמ"ש תוס' שם דלהכי מצטרפות עם החטין ושעורין כמ"ש במשנה וכן עם שבולת שועל ושיפון דהן מין שעורין:
(ט) שיפון מצטרף כו'. במתני' שם ריב"נ אומר שאר כו'. וכתבו הר"ש והרא"ש דבירושלמי קאמר דת"ק פליג שאין שיפון ושבולת שועל מצטרפין יחד והלכה כת"ק והביאו בר"ש שם הירושלמי מהו שיירתיה רב הונא אמר כו' אבל בכוסמין ל"פ שמצטרף עם שניהן וז"ש למעלה הכוסמין מצטרפין כו':
(י) ולהרמב"ם כו'. שסובר דת"ק ל"פ עליה וכ"פ בפירושו הלכה כריב"נ והירושלמי פי' שם הכ"מ לדעתו וראיה ברורה לדברי הרמב"ם מגמ' הנ"ל דאמרינן שבולת שועל ושיפון מין שעורין אלמא מינא חדא נינהו והירושלמי א"י להולמו לפי' הר"ש ורא"ש דקאמר השיפון מצטרף עם החטין ומתני' אמרה החטים כו' ועוד גמ' דידן פליג כנ"ל והכלל שאין נ"מ בין רמב"ם לרא"ש אלא בשיפון ושבולת שועל לבד אם מצטרפין יחד וע' בדק הבית אבל דבריו דחוקים:
(יא) עירב כו'. ירושלמי והביאו הר"ש רפ"ד שם אית תנא תני כל המינין כו' ואף שכתב הר"ש מיהו תימא כו' וצ"ל כו' וכן דעת הראב"ד אבל הרא"ש כתב כדבריו הראשונים וכפשטיה וכמ"ש בתחלה שכבר ה"ל שעת חובה כו' וכ"ד הרמב"ם ועסי' שכ"ו ס"ד ומ"מ לית הלכתא כהאי תנא אלא כתנא דידן דבין להקל ובין להחמיר אין מצטרפין וכנ"ל בש"ע. הרא"ש:
(ליקוט) עירב כו'. בר"ש שם מסיק מיהו תימא כשהוסיף על מה שכבר נתחייב למה לא יצטרף לחייב את התוספת כמ"ש כו' וצ"ל דהכא איירי כשהפריש הלתו ואה"כ הוסיף וכן כו' וכן י"ל דברי הרא"ש שם (ע"כ):
(יב) קב כו' חצי קב כו'. תוספתא הביאו תוס' במנחות שם והר"ש והרא"ש (וקב כוסמין באמצע. ירושלמי פ"ד ע"ש):
(יג) או קב כו' או כו' היה כו' או כו' היה כו'. הכל בירושלמי פ"ד והביאו הר"ש שם מתני' ג'.
(ליקוט) או קב של עובד כוכבים. דוקא בנשוך אבל בבלול אינו מפסיק כמ"ש בסי' ש"ל ס"ג וכמ"ש בירושלמי (פ"ג) שם הביאו הר"ש והרא"ש שם יעשה קב מכאן כו' (ע"כ):
(יד) ואפי' אין כו'. ער"ש שם ובתוספתא קתני כו' ובלבד שיהיה ה' רבעים עם השאור כמ"ש ברא"ש ס"ט והטור:
(טו) א' ממ"ח. ר"ל לדידן וכנ"ל ר"ס שכ"ב ושם ס"ד:
(טז) ומ"מ כו'. דפעמים שאין ה' רבעים בעיסה לבד ויברך לבטלה. שם:
(יז) אבל אם כו'. עש"ך:
(יח) אם יש לו כו'. כמ"ש בסי' שכ"ה ע"ש:
(יט) ואם רוצה כו'. כמ"ש בסוף דמאי חבית א' מעשר כו':
(כ) או כו'. כמש"ש מאה טבל כו':
(כא) האופה כו'. ר"ל דמותר להפריש חלה על הבשר לבד דטעם כעיקר דאורייתא וכנ"ל ס"י וכמש"ש ספ"ג א"כ למה אמרו כו':
(כב) עיסה כו'. כמ"ש במנחות נ"ג ב' מאי חסירה כו' לכמות שהן כו' וכמ"ש חמשת רבעים קמח ועברא"ש כלל ב' סי"ד וברשב"א סי' תס"א תס"ב תס"ג שהאריכו בזה:
(כג) אסור כו'. ירושלמי רפ"ג מי שא"י לעשות עיסתו בטהרה כו' הא אם יכול לעשות לא הדא אמרה שאסור לעשות עיסתו קבין וכן בגמ' פ"ג דפסחים (מ"ח ב') מאי דעתיך לחומרא חומרא כו' ואף שאמרו מי שאינו יכול כו' ה"מ לדידהו שהיו יכולין לעשות בטהרה אבל בזה"ז לא דלא לישתכח תורת חלה וכמ"ש בפ"ד שלש ארצות כו' א' לאור כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |