ביאור הגר"א/יורה דעה/שכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שכג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) חלת ח"ל שמותרת כו'. ר"ל חלה ראשונה דסי' שקדם והוא מתני' שם וכפי' שהכל קאי על חלה ראשונה וכמ"ש בסי' שקדם:

(ב) לפי כו' ואפי' כו'. בירושלמי הורי ר' אבהו בבוצרה שהיא צריכה רוב א"ר יונה מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת כאחד ומאה אר"ז מתני' אמרה כן אפי' באחד ואחד דתנינן ונאכלת עם הזר על השלחן וכן אמרינן בבכורות כ"ז א' וכפירש"י שם ד"ה בטילה כו' ואע"ג דשם אמרינן דוקא ברוב היינו לערב לכתחלה אבל בנתערב מעצמו כמו עם חזר כו' אפי' שוה בשוה אבל הרשב"א כתב דלית הלכתא כר"ז מכח גמ' הנ"ל ודוקא ברוב:

(ג) וי"ח כו'. תוס' שם ד"ה תרומת כו' ומפרשים דשם לענין כהן בימי טומאתו וההיא דירושלמי איירי בחלה שניה ועתוס' במנחות ס"ז א' ד"ה ותרומתו כו' אבל הרשב"א פסק כנ"ל וכתב דההיא דמנחות דמדמעת איירי בשוה בשוה ולר"ז בפחות מאחד:

(ד) עד מאה כו' ושלא כו'. כמו תרומה וכמ"ש בירושלמי בפ"ו דנדרים זה הכלל היה רש"א משום ר' יהושע כל דשיל"מ כו' וכל שאין לו מתירין כגון תרומה כו' והביאו הר"נ שם נ"ב א' בקיצור בד"ה וקשיא כו' ומתני' בפ"ב דערלה להחמיר מין במינו להחמיר ולהקל כו' ובפרק זו"ח דחולין קדירה שבשל בה תרומה כו':

(ליקוט) ושלא במינה עד ס'. כמ"ש בנדרים בירושלמי והביאו הר"נ שם נ"ב א' וכן אמרינן בגמ' דחולין בפ"ז (צ"ז א') ופ"ח קדרה שבשל בה תרומה כו' בנ"ט ושם צ"ט א' א"ל אביי כו' לאו בששים ואף שתי' שם לא בק' היינו למ"ד דכל איסורין בק'. ת"ה ועתוס' שם ד"ה אין כו' ונראה דא"צ כו' (ע"כ):

(ה) ואם חזרה כו'. כמ"ש בעירובין ל' ב' ובנדרים נ"ט א':

(ו) אם לא כו'. עש"ך:

(ז) דנשאלין כו'. ר"ל אפי' על ההקדשות וכמ"ש בערכין כ"ט א':

(ח) ומותר לבטלה כו'. שם רבה מבטיל כו':

(ט) ויכולין כו'. מתני' פ"ד וניתנת לכל כהן ואמרינן בירושלמי עלה בין לכהן חבר בין לכהן ע"ה:

(י) שהוא אסור. ר"ל שמותר לכהן בתרומת ח"ל. ורש"י וטור לא פי' כן אלא שבע"ה יכול ליתנו להן:

(יא) וצריך כו'. תוס' די"ט ט' א' בד"ה גלגל. וצריך שתהא גדולה כו' וכ"כ הרא"ש וש"פ ור"ל כמ"ש האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי כו' משום שנאמר ראשית כו' וכמ"ש בחולין קל"ו ב' אבל בבכורות שם ד"ה אוכל לא כ"כ ע"ש אבל הרא"ש בפ"ק די"ט שם כתב מדקאמר ואח"כ מפריש ולא קאמר משייר כדי חלה משמע שלא כרש"י ומ"מ מוקף לא בעי מדאוכל והולך כו' וכמש"ו ודוקא כו':

(יב) ודוקא כו'. תוס' בנדה ז' א' ד"ה ומקפת. ונכון כו' ואע"ג דאמרינן כו':

(יג) אבל (חלת) כו'. ממש"ש חלת ח"ל כו' ועוד דאינה ניטלת אלא מן המוקף כמש"ו וערא"ש בפ"ק די"ט שם:

(יד) לכתחלה. אבל בדיעבד ש"ד כמ"ש ברפ"ב דתרומות:

(טו) וכל כו'. בספרי דהיא לכ"ד כתרומה ויליף לה ממ"ש כתרומת גורן כן תרימו כו' וז"ש בספ"א דחלה החלה והתרומה כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון