דרישה/יורה דעה/שכד

דרישה ‏ יורה דעה שכד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלא אם כן יש בעיסה חמשת רבעים פי' של קב דהיינו ה' לוגין ציפוריים דוקא וז"ל הגמרא בפרק אלו עוברין דף מ"ח ריש ע"ב תניא חמשת רבעי קמח חייבים בחלה ופירש"י ה' רביעית לוגין ציפוריים שהן ז' ועוד מדבריים שזהו שיעור העומר שהיתה עוסת מדבר שנאמר בה חלה ראשית עריסותיכם כדי עיסותיכם עומר לגלגולת והוא עשירית האיפה והאיפה ג' סאין וסאה ששת קבין מדבריות חשוב עישור שבהן ותמצא שבעת רבעי קב וביצה וחומש ביצה כיצד חלק שלש סאין שהן י"ח קבין ועשה מהן רבעי קב היינו לוגין ותמצא בהן ע"ב לוגין טול עשר של עי"ן הרי שבעה והשנים הנשארים י"ב ביצים הן עישור שלהן ביצה וחומש ביצה הרי שבעת רבעים ועוד דהוא ביצה וחומש ביצה ובירושלמי הוסיפו על המדות שתות מלבר שהוא חומש מלגיו שנתנו שש מן הראשונות בתוך חמש האחרונות הרי ששת רבעי הראשונים נעשו ה' והרובע וביצה וחומש הנשארים נעשו רובע שהרובע ו' ביצים עשה מהן חמשה ביצים גדולים והביצה וחומש ביצה נעשה ביצה גדולה שניתוסף עלה חומשא מלגיו דהוא שתות מלבר הרי ו' ביצים גדולים דהוא רובע קב גדול הרי עומר המדבר שש רבעים ירושלמיים וסאה ציפוריים עודפת על ירושלמיים שתות מלבר כדאמרינן בעירובין הרי עומר שהיה שש רביעית ירושלמיים נכנס בחומש ציפוריים:

ב

(כשממלאין המדה קמח צריך לגודשה ז"ל רש"ל מלשון האשיר"י משמע להדיא שמשערין הקמח אם כן תמה על הטור שכתב שמשערין בתבואה ובקמח צריך לגודשה ונראה מ"ש הטור לחומרא בעלמא הוא דכתב לפי מה שנהגו ומש"ה לא כתב דין זה בהלכות פסח כענין מצה לפי שאין לשין יותר מן השיעור וכ"כ המרדכי שאין גודשין אלא מוחקין עכ"ל ועיין בב"י עכ"ה):

ג

וצריך להפריש מכל מין ומין וכלשון זה כתבו גם כן התוספות וצ"ע אי דוקא קאמרי וצריך לתרום גם מהכוסמין או לא דלכאורה היה נראה לומר דא"צ להפריש מן הכוסמין דהא תרם מן החטין ושעורין. וכוסמין הוא מין שעורים וחטין ואם כן ממ"נ תרם עליו ולא מחזי כתורם מחטין על השעורים דהא הוי כאילו תרם מהחטין על חצי כוסמין שהם מין חטין ומן השעורים על חצי שנייה שהן מין שעורים ואפשר לומר דהא אין מפרישין מחטין ושעורין על כוסמין כדלעיל בסמוך אבל אין ראיה משם דשם לש מכל מין שיעור חלה משא"כ כאן דנצטרפו יחד לשיעור:

ד

אם יש לו עוד קמח יעשה עיסה מחמשת רבעים כו' ונ"ל דאם עשה עוגה קטנה פשיטא דמצטרף כמו שמצטרף עיסה קטנה לעיסה גדולה כדלעיל וכ"פ רש"י בסוף אלו עוברין לענין פסח שעושין עוגה קטנה ומפרישין ולא קאמר רבינו שצריך ה' רבעים קמח אלא היינו היכא שאינו רוצה להמתין עד שיעשה חלה ורוצה לאכול מיד הפת ורוצה להפריש מן העיסה אם כן הסברא נותנת שצריכה ה' רבעים דאי מעט עיסה אין שייך להצטרף עם הסל דרחוקה זה מזה אפוי ועיסה ודומה קצת לשני מינים שאין שייך שם צירוף אבל אם יש עיסה כשיעורו ששייך כאן מצות חלה בעיסה מאחר שיש כאן חלה על העיסה מצטרף העיסה להכשיר הכל ע"י חלה זו ודו"ק מ"ו וצ"ע מ"ש שאין רוצה להמתין עד שיעשה חלה ורוצה לאכול מיד הפת כו' הא חלת ח"ל אינה טובלת שמותר לאכול מהפת ולהפרישה אח"כ כמ"ש לעיל בסימן שכ"ג וי"ל דלעיל מיירי שמתחילה היה כל הכת מעיסה אחת אבל הכא העוגה או ה' רבעים שעושה הוא עיסה בפני עצמו ואין הפת הראשון נפטר מעוגה אלא ע"י צירוף וצריך שיהא שניהם ביחד קודם שיאכל מהפת:

האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה ובתוכה בשר מותר להפריש מעיסה אחרת על זו ונפטר גם כן טעם העיסה הנכנס בבשר רמ"א וב"י כתב שכן מצא בתשובה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.