ביאור הגר"א/יורה דעה/שכה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שתי כו'. פ"ב מתני' ד' וכת"ק דר"א ל"פ את"ק אלא מוסיף כמ"ש אף כו':
(ב) עד שנדבקים כו'. ער"ש שם העושה כו' כדתניא בתוספתא דטהרות כו':
(ג) ואם אינם כו'. כר"א דאפסיק כוותיה בפ"ג דפסחים (מ"ח ב') ובפ"א דנדה ואף שבירושלמי שם אמרינן ר' יונה ר' חייא בשם ר' יוחנן ר' יוסי ד' אימי בשם ר' יוחנן והוא שנשכו אית תניי תני הסל מצרף ואין התנור מצרף ואית תניי תני התנור מצרף ואין הסל מצרף א"ר יוחנן נשכו כאן וכאן מצרף לא נשכו כאן וכאן אינו מצרף מתני' כגון אלין ריפתא דבבל מ"מ בגמ' דפסחים לא מסקינן הכי וכמש"ש הא איתמר עלה כו' וס"ל לרב יוסף ואביי כן כוותייהו נקטינן ועתוס' שם ד"ה לא שנו כו' וכ"כ הר"ש ולפ"ז אף לר' חנינא מ"מ א"א שיחלוקו בגירסא אלא דס"ל סל מצרפן ולא נשיכה אבל מדברי הרמב"ם וטור וש"פ שפסקו גם כת"ק נראה דגרסי אף הרודה ול"פ את"ק ונשיכה דר"א היינו בסל וז"ש אף כו' דלת"ק עד שישוכו בעודן עיסה ור"א אומר אף כו' ור' חנינא אמר דא"צ בזה כלל נשיכה. ומ"מ נגיעת בעי אף בסל לר"א כמ"ש בסמ"ג וכ"כ הרא"ש שם להדיא ע"ש בס"ד וכ"כ הר"ש במתני' שם ועי"ל כו' ואף שסתר זה ממ"ש הסל מצרפן ול"ק מחברן וכמ"ש במנחות כ"ד א' כבר סתר שם דא"א דהא לריב"ל אף נשיכה צריך ול"ק לדידיה דקתני מצרפן ור' חנינא ל"פ אלא דא"צ נשיכה ואי אפי' נגיעה לא בעי מאי אפי' כעכין בלא נגיעה אפי' בככרות של בבל ליתא לנשיכה וז"ש ברפ"ד ונגעו זה בזה אע"ג דנגיעה לבד אינה כלום ואי משום ת"ק לבד הל"ל ונשכו אלא משום ר"א ג"כ וכן בפ"ב שם העושה כו' ונגעו כו' דלכאורה ונגעו מיותר דהל"ל ונשכו חייבים דממילא שמעינן דדוקא נשיכה אלא משום ר"א דר"א ל"פ אלא אמ"ש עד שישוכו. ולענין תנור פסק הרמב"ם דאין מצטרפין דלא כר"י וכן נראה מדקאמר שם ושם הלכה כר"א ול"ק הלכה כר"י ג"כ ואף שהרשב"א חולק ע"ז ועב"י דברי הרמב"ם עיקר ואף שבירושלמי הנ"ל א"ר יוחנן נשכו כאן וכאן מצרף לא בא אלא לפרש דבריהם דבנשכו דוקא פליגי אבל כיון דקי"ל כר"א לבד בתנור אפי' נשכו לא:
(ד) ואפי' אחר כו'. כמ"ש אף הרודה כו':
(ה) ואם נתנם כו'. בעיא דלא איפשיטא וכ' הרמב"ם הוא ספק ואם החלה מדבריהם הוא פטור וכבר נתבאר בסי' שכ"ב ס"ב שחלה מדבריהם עתה ע"ש:
(ו) ולכן כו'. טור:
(ז) דהיינו כו'. כן פי' ב"י ודבריו נכונים דצירוף סל הוא כמו נשיכת עיסות ובעיסות אפי' נשכו רק קצתה וכן לריב"ל דקאמר אף לר"א דוקא נושכות אפי' קצתה. והסמ"ג לא ס"ל כ"ז ואמר דלא קפיד אלא אלבזבז אבל כל שי"ל תוך אפי' כולן למעלה ל"ל בה דאויר כלי מצטרף כמו אויר בית בירושלמי פ"ג דפסחים ועמ"ש בס"ב:
(ח) אם יש כו'. כ"כ הרא"ש והטור. ובדין זה נסתבכו גאוני עולם עתוס' דנדה ז' א' ד"ה ומקפת כו' והר"ש שם במתני' ד' ותוס' דפסחים מ"ו ב' סד"ה הואיל ורא"ש ומרדכי שם ובסה"ת האריך בזה מאד ע"ש ומ"מ דברי הרא"ש הן עיקר ומתני' דפ"ג דמ"ש מסייעתו עד שלא גפן כו' וכ"כ הר"ש שם ע"ש ומ"ש בספ"ב ונותן פחות כו' כדי שיטול כו' כבר כ' בירושלמי שם משום דמקפיד על תערובתן וכמ"ש למטה ואדרבה משם ראיה וכן ההיא דפרק בתרא דטבול יום ודפ"ק דנדה דמקפת כו' ג"כ משום זה ודלא כתוס' הנ"ל וכ"כ הר"ש והרא"ש וסה"ת והנה אבאר דג' דינים בזה אם הם בלא כלי כלל א"צ אפי' נגיעה ואפי' רחוקים הבית מצרפן ואם הם בתוך כלי ופתוחים מלמעלה צריכין הקפה והוא קירוב ונגיעת כלים אהדדי וזה מן המוקף כמו אין מקיפין שתי חביות וכמ"ש רש"י בס"פ כשם ואם הם סתומים אפי' נגיעה לא מתני וכמ"ש בפ"ג דמ"ש עד שלא גפן כו' וכ"פ הרמב"ם וש"ע בסי' של"א סכ"ו וכמ"ש בתוספתא פ"ג דתרומות פירות המפוזרים כו' ר"ל כיון שהם בלא כלי שקי תבואה כו' כיון שהם בכלי אם היו בהקיפה אחת ר"ל נוגעין זה לזה כנ"ל אין מקיפין כו' לפי שהחביות אע"ג שנוגעין להדדי אעפ"כ יש למעלה חלל טפח ואסור בי"ט וכן חביות שלא כו' וג"כ בהקיפה אלא דסתמם כשסדורין במרתף הן בהקיפה משיסתם כו' וזש"ש בסכ"ה כיצד כו' בבית אחר אבל בלא"ה הבית מצרפן. ובירושלמי ספ"ג דמ"ש עד שלא גפן כו' בש"א יפתח כו' דב"ש פליג על הכל ואמר דאפי' עד שלא גפן כגפן דמי ואמר בירושלמי שם א"ר חנינא וקשיא על דב"ש מה בינה לחמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה ובספ"ב דחלה על מתני' ונותן פחות מכביצה כו' פריך ואין הבית מצטרף ומשני דבר שהוא מקפיד על תערובתן אין הבית מצטרף ושאין מקפיד על תערובתן הבית מצטרף עיסה טמאה ועיסה טהורה עשו כדבר שהוא מקפיד על תערובתן ובסה"ת הגיה הכלי מצטרף ובחנם הגיה וכנ"ל וכן בירושלמי דפ"נ דפסחים וישליכנה לאויר בית אויר בית מצטרף ואין קרקע בית מצטרף ומשני דבר שמקפיד על תערובתן אין הבית מצרף דבר שאינו מקפיד על תערובתן הבית מצרף. ויצא לנו עוד מזה דבר שמקפיד על תערובתן כמו שאין מצטרפין לחלה כמ"ש בר"ס שכ"ו כך אין מפרישין מזה על זה אלא בנגיעה כמ"ש בספ"ב ונותן פחות כו' שיטול מן המוקף ומשם משמע ג"כ דמוקף דוקא נגיעה אלא דא"צ לזה אלא בכה"ג ובירושלמי פ"ב דתרומות כל בית הגתות אחד כל בית הגרנות אחד תני אר"י והוא שתהא תופסת הגורן באמצע ע"כ חטים אפי' קש ואפי' תבן ר' חגי בעי קומי ר' יוסי היה טמא באמצע א"ל והיינו גושו ר"ל וכי זה הוא חיבור שיהא גוש אחד בעון קומי ר' יוסי היה מפה באמצע אמר לון והיינו חמשה שקין בגורן דתני חמשה שקין בגורן אין תורמין ומעשרין מזה על זה ור"ל בשאינן נוגעין זה בזה ונראה שהגירסא הנכונה תורמין ומעשרין כמ"ש בתוספתא וכמו שפריך בפשיטות בספ"ג דמ"ש ומביא ראיה שאין השקין מפסיקין ומשמע מירושלמי הנ"ל שצריך שיהיו סמוכות אף בלא כלי וליתא דל"ק הירושלמי אלא שלא יהיה הפסק ביניהם במין אחד וז"ש שתהא תופסת כו' ר"ל בתפיסה אחת וכההיא דפ"ח דחולין (ק"ז ב') וכן אף בכלי אחד צריך שלא יהא הפסק ביניהם בדבר אחד וכמש"ש הרי שהביא מינין הרבה בקופה וכרוב מלמעלן וכרוב מלמטן ודבר א' באמצע אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה הדא דתימא כשאין שם חלל אבל אם יש שם חלל תורמין ומעשרין מזה על זה ובתוספתא פ"ג דתרומות ר' יוסי אומר כל בית הגרנות תפוסה אחת כיצד גת א' לשתי בורות שתי גיתות לבור א' שתי גיתות לשתי בורות בזמן שכולם תפוסה א' תורמין ומעשרין מזה על זה כו' אין כולם תפוסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה כו' היה מלקט כפי ירק ומניח בגינה תורם מאחת על הכל הביא מין אחר ביניהן תורם מכל אחד ואחד הביא ממינים הרבה בקופה כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע לא יתרום מן העליון לתחתון אא"כ הקיף. וההיא דאויר הבית פי' בסה"ת דוקא באויר ממש וזה אין לו שחר דכ"ש אם מונח אלא לאפוקי אם הן מונחין בגומא בקרקע הבית אין מצטרפין עד שיהו מונחין לאויר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |