פתחי תשובה/יורה דעה/שכד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שמחזקת מ"ג ביצים. עיין בספר צל"ח על פסחים דף קי"ו ע"ב שכ' שנתברר לו ע"פ המדידה שהביצות המצויות בינינו הביצה שלימה שלנו הוא רק חצי ביצה מהביצות שבהם שיעורי התורה ולכן היה מזהיר שעל מדה שמחזקת מ"ג ביצים שלנו יקח החלה בלא ברכה עד שיהיה כמדת פ"ו ביצים שלנו אז יברכו ע"ש וכדומה שגם בהנהגות הגר"א זצ"ל ראיתי שכתב כן ועיין בספר בית אפרים על טרפות בקונטרס התשובות שהאריך בענין זה ע"ש:
(ב) מ"ג ביצים. עי' ש"ך סק"ב ועיין בספר יערות דבש ח"ב דף כ"ד פירוש לדבריו:
(ג) מפריש ממנו על זה. [עיין בס' לבושי שרד (סימן קי"ז) שכ' דהיינו בא' משני אופנים דאם אין ס' בעיסה נגד השאור אז מותר להפריש עליו מעיסה אחרת החייבת בחלה דאז לא הוי מן החיוב על הפטור משום דגם מדאורייתא לא נתבטל דשאור ועיסה הוי אינו מינו לענין זה דאזלינן בתר טעמא. אבל אם יש ס' בעיסה נגד השאור דאע"ג דהוא מחמץ בטל מדאורייתא. אסור להפריש עליו מעיסה אחרת החייבת בחלה דהוי מה"ח עה"פ אא"כ יעשה עיסה קטנה שאין בה שיעור חלה ויצרף לזה התערובות ויפריש מהעיסה הקטנה על הכל ע"ש. ועל מ"ש הש"ך הובא בבאר היטב סקי"ד דה"ה אם נתערב עיסה בעיסה דינו כמו שאור בעיסה כ' בס' לב"ש שם בשם ס' שער המים סימן ז' שהקשה עליו דאיך מהני בהא פרנסה ממ"א הא הוי מה"ח עה"פ ונ"ט ליכא בעיסה ותירץ דהש"ך מיירי שיש רוב בעיסה החייבת או שהן שוין והוא ז"ל כתב עליו דמה שרוצה להעמיס כן בלשון הש"ך ז"א אלא דהש"ך מיירי לענין להפריש מיניה וביה. אך לדינא דבריו נכונים דאם עיסה החייבת היא רוב או שניהם שוים יכול להפריש מעיסה אחרת החייבת בחלה. אבל אם עיסה הפטורה היא הרוב אינו יכול להפריש ממקום אחר. אלא באופן שיעשה עיסה קטנה כמבואר למעלה ע"ש. וכ' עוד שם שמעשה בא לפניו כמה פעמים שחימצו בשאור שהוא טבל המשקה הנקרא בארשט והשאור נימוח בתוכו ואינו ניכר והורה דאם אין ס' בבארשט נגד השאור מפריש חלה מעיסה החייבת בחלה עליה ועל הבארשט. אבל אם יש ס' נגד השאור א"א להפריש ממקום אחר דהוי מה"ח עה"פ דמחמץ אינו אלא מדרבנן ומיניה וביה ודאי א"א להפריש ולכן הבארשט אסור וגם הכלי צריך הגעלה ואפילו אם היא כ"ח מועיל הגעלה ג"פ. אכן אם נזדמן עיסה שהורמה חלתה שנתחמצה בשאור שלחיוב ויש ס' בעיסה נגד השאור אזי מפריש מעיסה זו עליה ועל הבארשט וניתר הבארשט וגם הכלי. אבל אסור לעשות בידים עיסה כזאת ע"ש באורך בביאור טעם הדבר:
(ד) מעיסה אחרת. עיין בה"ט בשם ט"ז שכתב דמעיסה פשטיד"א עצמה לא ועיין בדגמ"ר שחולק עליו [גם הגאון מליסא בסידור תפלה שלו הלכות חלה כ' ע"ד הט"ז הנ"ל דהוא תמוה דטעם בשר הנבלע בעיסת הפשטיד"א אינו מזיק להעיסה לענין חלה דהטעם אין מבטל הממש ועיין בס' לבושי שרד מ"ש בזה] ומ"ש עוד וראוי לנהוג כו' עיין בתשובת רב משולם סימן ב' שחולק ע"ז [ועפמ"ג סי' צ"ב בשפ"ד סק"י שכ' מעשה אירע בקהלה אחת שעשו לכבוד שבת לחם משנה ולקחו מהבצק ההוא ושמו בפת הצנומה בקדירה ולא לקחו חלה ובבוקר ביום ש"ק אכלו כל הלחם משנה גם פת הצנומה ולא נשאר כ"א הבשר והרוטב שנתבשל עם פת הצנומה מה דינו והשבתי ודאי אם נשאר קצת מפת הצנומה יוכל להניח קצת עד לאחר שבת דחלת חו"ל אוכל ואח"כ מפריש וכאן דלא נשאר כלל אפ"ה יש להתיר דלא נעשה נבלה פת הצנומה כיון דבשעה שהיה בעולם אין שם איסור עליה דיכול להפריש כו' ע"ש ועיין בס' לבושי שרד מ"ש בביאור דבריו]:
(ה) אסור לעשות. עי' ש"ך ס"ק כ"ה ועיין בחידושי הגאון מהר"ר יונתן זצ"ל על הלכות י"ט פ"ג דין ט':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |