ביאור הגר"א/יורה דעה/רסח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם מל כו'. שם הרי שבא כו' וקי"ל כר' יוסי כמש"ש אר"י לעולם כו':
(ב) או שנולד כו'. כמו בקטן בסי' רס"ג ס"ד דחיישינן שמא ערלה כו':
(ג) ואין מברכין כו'. דר"ח פסק דא"צ להטיף ד"ב וכמש"ש בשבת קל"ה א' לא נחלקו כו' ע"מ נחלקו כו' ועתוס' שם ד"ה לא נחלקו כו' ושם ביבמות ד"ה דר' יוסי כו' לכן פסקו הרמב"ם והרא"ש לחומרא דצריך להטיף אבל אין מברכין דספק ברכות להקל:
(ד) ואם נכרת כו'. תוס' ביבמות שם בד"ה הנ"ל וכמו אשה וכמש"ש ור"א נמי נילף מאמהות כו' אלא בטבל כו' וחכמים פליגי אף בטבל ולא מל וצ"ל אין דנין אפשר משא"א דדוקא לר"א קשיא וכ"ת כו' וה"נ אי אפשר:
(ה) טבל כו'. דלכתחלה ודאי בעינן מילה תחלה כמש"ש עד שימול ויטבול וכן שם מ"ז ב' נתרפא מטבילין כו' אבל דיעבד כתב הרמב"ן דעלתה לו ממש"ש ע"ח א' עובדת כוכבים מעוברת כו' אבל תוס' שם מ"ז ב' ד"ה מטבילין כו' חולקין ע"ז וכ"כ הרא"ה וכתב כיון דלא חזי למילה סלקא ליה בהכי כמו אשה וכנ"ל ואחר שנולד הוא כישראל גמור אף בלא מילה אלא שמלין אותו כמו תינוק ישראל וז"ש וי"א כו':
(ו) עיקרי הדת כו'. שם אר"א מאי קרא ותרא כו':
(ז) ומודיעין אותו כו'. והשמיט לקט ש"פ משום דלא שכיח האידנא:
(ח) אלא כל העובדי כו'. כמ"ש בסוטה ט' א':
(ט) הוגנת כו'. שם ובמקום כו' וכ"ד כו':
(י) וי"א כו'. רי"ף ורא"ש בספי"ט דשבת ועבא"ח סי' תקל"א ס"ז בהג"ה מש"ש:
(יא) והם מחזירין כו'. דמשום זה אמרו שם נשים מושיבות כו' לה מבחוץ:
(יב) ויברך כו'. פסחים ז' ב' ועיין תוס' שם ד"ה על הטבילה אור"ח כו' וכ"כ הרי"ף:
(יג) כל ענייני כו'. שם מ"ו ב' אר"י כו' משפט כו' ואינו גר בלא מילה וטבילה ושם מ"ז ב' והאר"ח אר"י גר כו':
(יד) מיהו דוקא כו'. ממש"ש מ"ה ב' מי לא טבלה לנדתה וטבילת נדה בלילה וגם אין דרך אנשים להיות עמה וז"ש אפי' לא כו':
(טו) חוץ כו'. ממש"ש מ"ז א' ת"ר ושפטתם כו' בינו לבין עצמו כו' נאמן אתה לפסול כו' ובקדושין ס"ב גר נמי לאו כו' ואם בדיעבד שפיר דמי בידו הוא ותי' תוס' דבקבלה היא ועתוס' ביבמות מ"ה ב' ד"ה מי כו' ובקדושין שם ד"ה גר כו' ובזה ניחא מש"ש אלא מעתה כו' משום דעבד משוחרר א"צ קבלה כמ"ש ביבמות מ"ח א' ועתו' דקדושין שם ד"ה אלא כו':
(טז) ולהרי"ף כו'. כן תי' הרי"ף קושיא הנ"ל דקרו ליה בר ארמייתא רצו לפסול בנה ומ"מ קשה מש"ש מ"ז א' ואי אתה נאמן כו' דבנים בלא"ה לא פסילי ותי' הרמב"ן דצריך מ"מ לקבל בפני שלשה למול ולטבול ולהודיעו מקצת מצות כו':
(יז) או בלילה. אינו מוזכר זה ברי"ף אלא הטור כתב כן בשמו ולמד ממ"ש אצל שלשה דחד טעמא לתרוייהו דמשפט כו' וכמ"ש תוס' מ"ו ב' ד"ה אין מטבילין כו' וכ"כ הרמב"ן דקי"ל אם דנו בלילה אינו דין אף בדיעבד אבל הרמב"ם כתב דבלילה בדיעבד ש"ד וכמ"ש בס"ד וכ"כ הרשב"א וכתב דטבילה כגמר דין דמי ולכתחלה הוא דמחמרינן וש"ע אגב שטפיה דשנים כתב דברי רמב"ם גם אלילה ונראה שגם הרי"ף סובר כדברי הרמב"ם מדלא קשה ליה אהנ"ל אלא דלא הוו שלשה ל"ק ליה מלילה:
(יח) הואיל כו'. עתוס' שם ד"ה תקוני כו':
(יט) המל כו'. כגי' שלנו דמברכין שתי ברכות וערא"ש שם וכמ"ש בסי' רס"ז סי"ב:
(כ) למול כו'. כשיטתו וכמש"ש ובסי' רס"ה ס"ב ועבה"ג:
(כא) בין קטן כו'. ממש"ש איתביה אביי כו' ש"מ דבכ"ע יכול למחות:
(כב) ובמקום כו'. ערש"י שם:
(כג) ואם ראינום כו'. לשון הרמב"ם שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד כגון שתטבול לנדתה ותפרוש תרומה בעיסתה וכיוצא בזה וכן גר שנוהג בדרכי ישראל שטובל לקריו ועושה כל המצות הרי אלו בחזקת כו' ולמד ממש"ש מ"ה ב' מי לא כו' אבל הרמב"ן חלק עליו וכתב ודברי תמה הם דא"כ הל"ל מי לא שמר שבת אחת דיותר קל לידע מטבילה ובירושלמי פ"ג דקדושין דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל ה"ז כשר שאין גר שלא טבל לקירויו וקשיא עלתה לו טומאה קלה בטומאה חמורה א"ר יוסי בר בון מכיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלתה לו:
(כד) ואעפ"כ כו'. ממש"ש מ"ז א' ומעשה כו':
(כה) אבל מי כו' וכתב הרמב"ם כו'. הכל הוא מדברי הרמב"ם ולמד זה מירושלמי הביאו מ"ע שם חביבה א"י שמכשרת גרים האומר בארץ ישראל גר אני מקבלין אותו מיד ובח"ל אין מקבלין אותו אא"כ היו עדיו עמו ולכאורה זה הירושלמי סותר גמ' שלנו דקי"ל בין בארץ כו' ולר' יהודה הוא להיפך ופי' הרמב"ם שהירושלמי מיירי בכה"ג והטעם דמעלה עשו ביוחסין וכמ"ש ברפ"ד דקדושין דכל הארצות עיסה כו' וס"ל לירושלמי כמ"ד שם דאף בבל עיסה לא"י ועתוס' דיבמות מ"ז א' ד"ה במוחזק כו':
(כו) כשיבוא כו'. כמש"ש כ"ד ב' ת"ר אין מקבלין כו' וכתב הרמב"ם בימי דוד שמא מן הפחד חזרו ובימי שלמה בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בהישראל חזרו ואע"ג שאמרו שם הלכה כדברי כו' היינו בדיעבד וכמ"ש למטה ואפי' נודע כו' יצא כו' וכתב שם אבל אינו מגירי הצדק וכתב שם ואעפ"כ היו גרים מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות והיו ב"ד הגדול חוששין לא דוחין אותן אחר שטבלו מ"מ ולא מקריבין אותן עד שתראה אחריתן ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן וכן שמשון גייר ונשא והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר חשבן הכתוב כאלו הן עובדי כוכבים כו' ומפני זה אמרו חכמים קשה להם גרים לישראל כספחת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל וקשה הדבר לפרוש מהן אחר שנתגיירו צא ולמד מה אירע במדבר כו' ועתוס' מ"ז ב' ד"ה קשים לפי כו' ומ"ש ואעפ"כ היו גרים כו' עתוס' כ"ד ב' ד"ה לא כו' וי"ל כו' וז"ש למטה אפי' נודע כו' וחוששים לו כו':
(כז) ואם איש כו' ואם כו'. שם וכנ"ל דמש"ש הלכה כו' דוקא דיעבד וכמ"ש במנחות מ"ד א' שמא עיניך כו':
(כח) ואפי' חזר כו'. כנ"ל ס"ב וכתב שם שלכן קיימו שלמה ושמשון את נשותיהם אע"ג שנגלה סודן וסופן הוכיח על תחלתן כנ"ל:
(כט) ישראל מומר כו'. כנ"ל דאפי' גר שחזר לסורו ה"ה כישראל לכל דבר:
(ל) רק מדרבנן כו'. כמ"ש באבות דר"נ פ"ח שוב מעשה בריבה אחת כו' א"ל שכל אותן הימים כו':
(לא) ולקבל כו'. בבכורות ל"א א' ת"ר וכולן כו' ועתוס' שם ד"ה וכולן כו' ואר"ת כו' גר שקיבל עליו כו' ושם ל' ב' דקבלה בפני שלשה חברים וכמ"ש ביבמות שם ג"כ כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |