מראי מקומות/יורה דעה/רסח

מראי מקומות יורה דעה רסח

אין מאמינים בגר עד ד' דורות שמא ישובו המים למוצאיהם

כן הביא האשכול בהל' מילה ד"ה וגדולה (קט:), מפרקי דר"א פרק כ"ט.

גר סריס אין צריך מילה

כ"כ הטוש"ע בסעיף א, בשם גאון, ויש להוסיף דכ"כ האשכול בהל' מילה ד"ה ת"ר (קו:), וכתב דכיון דגבהה של עטרה פסיקא אין צריך הטפת דם ברית, ע"כ, ומבואר דאי לא פסיקא דצריך הטפה.

מודיעים אותו עוון לקט שכחה ופאה

הב"י בסעיף ב, הביא דבש"ס וברמב"ם הכי איתא, והטור השמיטו כיון דאינו מצוי בזמן הזה, ע"כ, ועל כן גם השו"ע השמיטו, ויש להוסיף דבה"ג בהל' מילה בעמוד קנג, כתב דמודיעים אותו, ע"כ, ומ"מ בזמנינו שיש הרבה יהודים בארץ ישראל ונוהג לקט שכחה ופאה, צריך להודיעו כדברי הש"ס, ואפי' אם מגיירים בחו"ל צריך להודיעו שדבר זה נוהג בא"י, דהא הש"ס לא חילק היכן מגיירים אותו, ואף בה"ג והרמב"ם כתבוהו בלא לחלק.

גזיזת שערותיו וציפורניו

הטור והרמ"א בסעיף ב, כתבו דגוזזים קודם הטבילה, והב"י והב"ח הביאו כן מהרי"ף והרא"ש, אמנם מקור הדברים הוא מבה"ג בהל' מילה בעמוד קנא.

טבילה שלא בפני ג'

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו מחלוקת לגבי גר שטבל שלא בפני ג', אי מהני בדיעבד או לא, ויש להוסיף דהר"ן בקידושין עא ד"ה מי יימר, כתב דבדיעבד מהני, ועוד יש להוסיף דהנמוק"י ביבמות מג ד"ה ויש מקשין, כתב דאינו מחוור לומר דבדיעבד אין צריך בי"ד, אלא ודאי אף בדיעבד בעי' בי"ד.

טבילה שאינה לשם גרות

הטוש"ע בסעיף ג, כתבו דמהני אם טבל לקריו או טבלה לנדתה, אמנם ברי"ף ביבמות מג, וברש"י ביבמות מה: ד"ה מי לא, מבואר דדוקא טבילת נדה וקרי דהיא טבילה לשום יהדות, דכיון דטובל לשם יהדות א"כ בדעתו בשעת אותה טבילה שהוא גר וא"כ הוי כאילו יש קצת כוונה לטבילת גרות, ולכך מהניא אף לשם גירות, אבל שאר רחיצות בים וכדו' לא מהנו מידי, ונראה דכיון דטעמא משום שיש בזה קצת כוונה, א"כ אף אם יהיה דרך שאר הגויים לטבול לקריים, מ"מ כיון דידוע לנו שהוא טבל לקריו מחמת שסבור שהוא גר יהודי, א"כ מהני דיש בזה קצת כוונה, ועוד נראה דאף הטובל לקריו בזמנינו, אע"ג דאין בזה תוקף לפי ההלכה כיון דבטלו טבילת בעלי קרי, מ"מ כיון דהוא טובל מחמת יהדות א"כ יש כאן קצת כוונה ומהני, דכיון דטעמא משום כוונה א"כ מה לי אי מהניא האי טבילה לקריו ומה לי אי לא מהניא, דהא מ"מ הוא לשם יהדות נתכוון.

דעת בה"ג גבי אם קי"ל כרב הונא דמטבילין קטן על דעת בי"ד

הטור בסעיף ח, הבין מבה"ג דלא ס"ל כרב הונא, והב"י כתב דבה"ג מודה לרב הונא וביאר את דברי בה"ג בדרך אחרת, ויש להעיר דמדברי בה"ג בהל' מילה בעמוד קנד, מבואר להדיא דס"ל כרב הונא להלכה, ועל כן צריך לומר כדברי הב"י.

גר שחזר לסורו וקידש אשה אם הוו קידושין

הטור בסוף הסימן כתב דבה"ג כתב דהוא כגוי לכל דבריו, והעיר הטור דנראה דלענין קידושין הוו קידושין, והב"י והב"ח כתבו דהוא פשוט בגמרא ביבמות, ויש להוסיף דכ"כ בה"ג גופיה בהל' מילה בעמוד קנד, הביא את דברי הגמרא דאף אם נשתמד הגר הוו קידושיו קידושין.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף