ט"ז/יורה דעה/רסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ט"זTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רסח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ואם מל כשהיה עובד כוכבים כו'. בטור כ' בשם ר"ח שאין לו תקנה אבל בניו נימולים ונכנסים בקהל כו' והקשו רבים דע"כ לא מיירי בנשא עובדת כוכבים דבעובדת כוכבים אפילו מישראל הולד כמוה אלא פשיטא בנשא ישראלית א"כ מאי קמ"ל הא אפי' בעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כמ"ש באבן עזר סי' ז' וי"א דמיירי כאן לענין שכשר לכהונה לאפוקי מבת עובד כוכבים וזה אינו דהא נקט כאן בנו ובבנו אין איסור ונראה דקא משמע לן דנכנס לקדושת הקהל לענין שלא יקראוהו בר ארמאי כההיא דאיתא בפרק (הערל) [החולץ] ההוא דהוה קרי ליה בר ארמאי כו' וכן מבואר בהדיא ברי"ף שם שכתב דבדיעבד לא פסלינן ליה כו' משמע לענין קריאת שם בר ארמאי ועיין מה שכתבתי סעיף ג'. ובפרישה כ' דנפקא מינה לענין אם הוליד בכור מכהנת (שחייב) [שאינו חייב] בפדיון משא"כ בעובד כוכבים כמ"ש סי' ש"ה:

(ב) צריך להטיף ממנו וכו'. כן כתוב בטור בשם בעל הלכות ואע"ג דבסימן (רס"ו) [רס"ג] כתב (הטור משמע) [הב"י משמו] דאינן צריכין הטפת דם בישראל שנולד מהול יש חילוק בין ישראל לגר. ב"י:

(ג) מה ראית שבאת כו'. דאי פריש יפרוש דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת:

(ד) וממתינים לו כו'. הקשה הרמב"ן למה משהינן מצות טבילה ולא טבלינן אותו קודם המילה ותירץ כיון שהמילה קשה עליו מלין תחילה דאי פריש יפרוש מיהו אם טבל תחילה הרי זה גר עכ"ל:

(ה) עד שיתרפא. מפרש בגמרא דהמים מקלקלים המכה קודם שנתרפאית כראוי:

(ו) שאם חזר לסורו. בפרישה הביא דברי רש"י פרק ב' דהוריות (דף י"ג) פירוש של תיבת סורו דהיינו סר שלו הוא רע דהיינו היצר הרע:

(ז) בג' הכשרים לדון. דכתיב משפט אחד יהיה לכם ולגר:

(ח) שטבל לקריו. פירוש שידענו בבירור דבר זה וכן באשה ואז סלקה טבילה זאת אפי' לשם גירות אע"פ שלא הזכיר בפירוש כן וכ"כ הרי"ף וז"ל דאי לאו גיורא הוא לא הוה טבל פירוש דאם לא היה בדעתו אז להיות גר לא היה טובל גם לקרי. ומה שכתב בסעיף י"א שאינו נאמן לומר נתגיירתי ביני לבין עצמי עד שיטבול בפני ב"ד התם לא ראינו ממנו שום טבילה לקרי ועכשיו רוצה לטבול לשם גירות ודאי צריך לכתחלה שלשה. ומו"ח ז"ל כ' דנראה לו שהרי"ף הכי קאמר מדטבל לקרי ש"מ שכבר טבל בפני ג' ולא משמע כן כלל גם מדברי רש"י ור"ן מבואר כן בהדיא דההיא טבילה לחוד סגי ליה אף אם לא היתה אחרת וכמשמעות דברי הטור וש"ע:

(ט) חוץ מקבלת המצות כו'. שזהו גוף הדבר והתחלתו אבל מילה וטבילה הוה כגמר דין דמן התורה הוה אף בלילה. אשר"י:

(י) לא פסלינן ליה. בגמרא אמר ההוא דקרי ליה בר ארמיאתא לפי שלא טבלה אמו לשם גרות כ"כ ר"ן אמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה פירש"י ור"ן וסלקא לה ההיא טבילה לשם גרות דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה וכן באיש לטבילת קרי. וכתב על זה הרי"ף דזהו בדיעבד דאם הוליד בן מישראלית דלא פסלינן ליה והיינו לענין שלא להזכירו בשם בן עובד כוכבים כי מיוחסים שבישראל לא יתחתנו עמו אף ע"ג דכשר דהא אפי' בעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר מ"מ אין מתחתנים עמו המיוחסים כי ההיא דאיתא בפרק החולץ דהכשירו רב ורצה שיתן לו בתו וענשו רב שנעשה גל של עצמות ועל זה אמר רי"ף כאן דאין כאן פסול גיות כלל וכן כוונת רבינו חננאל בטור בתחילת הסי' שכתב שנכנסים הבנים לקהל:

(יא) הואיל וטבילת גר כו'. בגמרא יהיב טעמא שאין מטבילין גר בשבת דהוה כמתקן גברא מ"מ הוצרך הרמב"ם לטעם זה דאל"כ לא הוה כמתקן דנראה כמיקר כדמצינו לענין טבילה מטומאה בשבת וכן כתבו התוס' בפרק החולץ ותימה על הב"י שלא כתב כן:

(יב) לא שמתי. וחותם ברוך אתה ה' כורת הברית. כן הגיה בפרישה:

(יג) בין קטן שגיירו כו'. כן צריך להיות:

(יד) אלא כעובד כוכבים. פירוש לענין שאין קדושיו קדושין:

(טו) שלא נתכוין למצוה. פי' שאסור לעשות לו רפואה ואי משום מצוה הא לא נתכוין לה:

(טז) חזר לסורו. בטור כתוב בשם בעל הלכות דאם חזר לסורו יינו יין נסך כו'. וכתוב בפרישה שיש מקשים פשיטא וכי עדיף מישראל מומר שכתב ב"י סי' קכ"ד דיינו יין נסך ומתרצים דכאן אסרינן יינו שלו אפילו למפרע קודם שחזר לסורו ע"כ וזה דבר שאינו אמת כיון שבא לכלל ישראל הוחזק לכל דבר כישראל ואין לך לפסלו עד שיודע לך שהוא פסול משם ולהבא וכוונת בעל הלכות נ"ל דקמ"ל דיוקא דדוקא להני מילי שהם לחומרא הוה כעובד כוכבים וע"כ נקט קצת מהם וסיים ובשאר דברים דינו כעובד כוכבים היינו לחומרא אבל לקולא לא וכדמסיק הטור לענין קדושין שלו דהוה קדושין:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון