דרישה/יורה דעה/רסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רסח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ונכנסים בקהל דהא אגייר בטבילה כו' ותימה פשיטא שזרעו כשר שלא יהא אלא כעכו"ם כו' ואין לתרץ דדוקא עכו"ם הבא על בת ישראל הולד כשר אבל עכו"ם הבא על הגיורת אין הולד כשר הואיל דאינה ישראלית גמורה לא אתי זרעה ומבטל לזרע דעכו"ם והכא איירי שגר זה נשא גיורת או שנתגיירה עמו ולכן אי הוי נחשב כעכו"ם היו בניו פסולין דהא רבינו ירוחם כתב בסמוך וב"י הביאו וז"ל אבל גר שנשא בת ישראל או גיורת שנתגיירה כראוי והוליד ממנה בנים כו' אפי' יש עדים שנתגייר אביהם בינו לבין עצמו הרי הבנים כשרים ולא יהא הוא אלא עכו"ם קי"ל עכו"ם ועבד הבא כו' משמע דעכו"ם הבא על הגיורת הולד כשר ודוחק לומר שר"ח חולק עם רבינו ירוחם בזה ועוד דרבינו כתב בסמוך בשם רב אלפס שאם לא טבל כראוי שאם נשא ישראלית והוליד ממנה בן לא פסלינן ליה דהתם ג"כ קשה פשיטא דלא פסלינן ליה וכתב בהדיא שנשא ישראלית ולכן ע"כ צריכין לתרץ כמו שכתבתי בפרישה: רעה תבא וגו' למקבלי גרים פר"י היינו היכא דמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם מתאמצין הן מקבלין אותן אגודה ביבמות:

ב[עריכה]

אלא בכל ענין צריך להטיף ממנו דם ברית ומ"מ כתב בפ' החולץ שאין לברך עליו מספק וכ"פ הרמב"ם:

ג[עריכה]

ומודיעין אותו ג"כ מקצת מצות קלות כו' ובברייתא איתא שמודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר עני לפי שהאומות מדקדקים על זה והרמב"ן כתבו ותימה למה השמיטו רבינו ואולי מפני שאין נוהגין עתה ודו"ק:

ד[עריכה]

(מנהג יהדות משהגדיל שוב אינו יכול למחות כתב הר"ן וא"ת האיך אפשר לצמצם שימחה מיד כשיגדיל וי"ל דמיחה בקטנותו אע"ג דאינו כלום היינו לעניין אם נתרצה אח"כ אבל מהני לעניין אם עומד במחאתו משהגדיל דהוה מחאה עכ"ה):

ה[עריכה]

(כתב בה"ג חש"ו שבאו להתגייר אין מקבלין כו' הא דכתב לעיל בסי' רס"ז בשם רב יהודאי דעבד או שוטה מטבילין אותו ע"פ ב"ד דשאני עבד כיון דרשית רבו עליו הרי הוא כגר קטן שמטבילין אותו ע"פ אבותיו ב"י עכ"ה):

ו[עריכה]

ואם אמר נתגיירתי ביני ובין עצמי כו' ואם אמר נתגיירתי ביני ובין עצמי עם אשתי שלא בב"ד והבנים הוליד אח"כ בין הורתן ולידתן אחר הגירות או אפי' הורתן קודם הגירות ולידתן אחר הגירות והיו בחזקת כשרות הבנים כשרים (דאינו נאמן לפסול בניו עיין בב"י ששם מבואר דברי הרמ"ה עכ"ה) אבל אם לא הוחזקו בחזקת כשרות אפי' הבנים פסולים ואם לא נתגייר אשתו עמו אלא בא על ישראלית או על גיורת גמורה והוליד ממנה בנים אפי' אם יהיה עכו"ם הא קי"ל דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כ"כ הרמ"ה:

ז[עריכה]

(כולם גרים כתב ב"י בשם רמב"ם פי"ג מהא"ב מ"מ לכתחלה אין לגיירן משום תועלת אך בדיעבד כולם גרים. ובתוס' פ"ב דיבמות ההוא דפ"ב דשבת דאתא לקמיה דהלל ואמר גיירני ע"מ לעשות כ"ג בטוח היה דסופו לעשות לשם שמים כו' ומכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני ב"ד עכ"ל עכ"ה):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.