ביאור הגר"א/יורה דעה/רטו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וי"א דאין כו'. ערא"ש י"ד ב' ד"ה מי שבקינן ור"נ שם ד"ה ואלא כו' ונראה שזה טעם סברא ראשונה ממ"ש מי שבקינן כו' וכמ"ש גבי שבועה במתני' שבועות כ"ט א' נשבע כו' זו היא כו' וער"נ כ"ד ב' ד"ה כך שבועות כו' וכ"ה א' ד"ה אלא אמר כו' וערא"ש בפסקיו פ"ט סס"ה בשם ירושלמי פי' לוקה כו' וזהו דעת סברא ראשונה דמ"מ מדרבנן אסור וכמ"ש הר"נ כ"א א' במתני' תניא בתוספתא דמכלתין כו' וכמש"ל סי' רל"ב סי"ג ומ"מ דבריו צ"ע כיון דכתב שמתירים לו אלמא חל הנדר ולמה ילקה אינו שוא וכן הקשה ראבי"ה שם גם מ"ש שם שאין חל הנדר אינו מובן ואעפ"כ כתב שצריך שיתירו לו וכבר הקשה ראבי"ה עליו ומ"ש שם שמצא בשם ראבי"ה כו' עש"ך. ודברי סברא שניה עיקר:
(ב) כד"א כו'. רא"ש שם בשם הרמב"ן מהא דפ"ק דתענית (י"ב א') אם גזירתינו כו' ועא"ח סי' תק"ע מש"ש:
(ג) ואפי' לא קיבל כו'. דלא כטור בשם סה"מ והוא בסמ"ק סי' פ"א שפי' דהא דאמרינן דנדרים חל כו' בקיבל בפירוש משא"כ ההיא דתענית וליתא כמו שהקשה בהגהות שם דהא תנן פותחין כו' שבתות וי"ט והטור נזהר מזה ופי' דברי סמ"ק על דברי רמב"ן דמיירי בשלא אמר אלא בלשון קבלה וז"ש וכתב בס"ה כו' ובב"י בא"ח סי' תי"ח סתר דבריו ואמר דאדרבה דכ"ש בשקבל בפי' דאינו חל משפגעו דהא אמרינן שם (בתענית רפ"ב) אין גוזרין כו' ואם התחילו כו' וז"ש אפי' לסתור דעת הסמ"ק:
(ד) המקבל כו'. כנ"ל דנדרים חלין על דבר מצוה:
(ה) אבל אם כו'. כמ"ש הרא"ש בפ"ט בשם ירושלמי וכשיטת הרמב"ם לפסוק כמ"ד שנזכר באחרונה (דבריו צ"ע ועמ"ש בא"ח ר"ס תק"ע) ואעפ"כ באומר בלשון קבלה מודה להרמב"ן ועבא"ה שם:
(ו) הא כו' בין כו'. כמ"ש קונם סוכה כו':
(ז) בין כו'. ממ"ש ט"ו ב' והא משתעבד כו' ולא פריך ממה שנדר לבטל מל"ת:
(ח) ואין הפרש כו'. במכ"ש לאיסור הבא ע"י עצמו דחל ועמ"ש למטה ולא הוצרך כאן אלא למטה:
(ט) אבל על כו'. עתוס' דשבועות כ' ב' ד"ה דכי. ועוד דהא כו' ואמר בין בקיומו ר"ל קושית תוס' שם שכתבו ומיהו לריב"ב כו' [ועתוס' שם כ"ז א' ד"ה לקיים כו'] ואמרינן במכות כ"ב א' וליחשב כו' מושבע כו' ואם איתא ליחשב בקונם:
(י) וה"ה כו'. עתוס' בנדרים י"ז א' ד"ה יש נדר כו' וי"ל משום כו' ור"נ שם ד"ה שבועה וד"ה לרב הונא כו' ושם י"ח א' ד"ה הב"ע וראיתי לקצת כו' וכ"כ הר"נ בשם הרז"ה בפ"ג דשבועות שם וחילק בין איסור הבא מעצמו כו' וחזר ופי' כמ"ש כאן:
(יא) כגון כו' וכן כו'. צ"ע שבירושלמי פ"א דנדרים חייב על כל שבועה ושבועה אר"י לא איתא אלא בה' ככרין אבל בככר א' מכיון שהזכיר עליו שבועה עשאו כנבילה מכאן ואילך כו' והביאו הר"נ שם והרשב"א סי' תרט"ו תי' דנדר חל על שבועה משום איסור מוסיף דאיתוסף איסור חפצא עליה וצ"ע שכתב כאן להיפך בנזיר ניחא דהוא נמי מיתסר גברא כמש"ל ס"ס ר"ו:
(יב) דהיינו כו'. עתוס' שם ד"ה קונמות כו':
(יג) והנדר כו'. כנ"ל ולא חזר אלא לפי ששאלתו היה על זה:
(יד) וי"א כו'. מירושלמי ודשבועות הנ"ל ס"ל כתירוץ ראשון של תוס' שם וז"ש אבל אם כו' וערא"ש שם ועבה"ג וכ"ה מסקנא בנזיר כ"ב ב':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |