ביאור הגר"א/יורה דעה/רטז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואצ"ל כו'. שם נ"ב ב' א"ר ת"ש כו' באלו לא קמיבעיא כו' וז"ש ואצ"ל דהא אף בשאני טועם קמיבעיא להו ועס"ב:
(ב) וכן אסור כו' ואם כו'. ר"ג במתני' הנ"ל ד"ה בדבר כו' ע"ש:
(ג) אבל כו'. שם בא"ד ושם מ"ז ב' בד"ה ת"ש המקדש כו' ונהנה נהנה דחליפין מותרין צ"ל דחליפי חליפין מותרין וכ"כ הרא"ש בספ"ב דקדושין נ"ו ב' במתני' שם וברא"ש כאן בפסקיו כתוב ובגידוליהן ובחלופי חילופיהן וניכר שהוא ט"ס וכן ברמזים לא כתבם:
(ד) וכן הדין כו'. טור והוא מתני' שם קונם הן לפי כו' וער"נ שם ד"ה קונם כו' ושם מ"ז א' ד"ה קונם כו'. ובה"ג כתב שהוא מדברי הרא"ש בפי' שם וכ"כ ב"י בתחלת דבריו ושגגה היא עברא"ש שם:
(ה) וכן אם כו'. הר"נ בד"ה הנ"ל ובד"ה האומר לאשתו ע"ש:
(ו) כגון חטים כו'. פ"ב דכלאים עד שתתליע וער"מ שם ובפ"ט דתרומות מתני' ו' ד"ה ור"י כו':
(ז) כגון שום כו'. מתני' דתרומות שם וכת"ק:
(ח) וכן משקים כו'. שם נ"ב ב' בעיא ולא אפשיטא ולחומרא ובזה אין חילוק בין זרעו כלה וכן בחילופיהם להיתרא דלא כש"ך:
(ט) וכן אם כו'. עבה"ג והוא לשון הטור וכ"פ הרמב"ם ועמ"ש בא"ח ס"ס תמ"ג:
(י) או נתנן כו'. ר"נ מ"ז א' ד"ה מת כו' וכן מפורש שם ל"ה א' שניתנה כו' וכמ"ש בס"ח:
(יא) אפי' מכרו כו'. נלמד מנפל דלמטה ולא דמי למ"ש בפ"ד דב"ב (ס"ג א') גבי בן לוי מכרה ולקחה כו' וכמ"ש בח"מ סי' ר"ט ס"ז דהתם משום שיורא עריב"ש שם:
(יב) או כו'. בר"נ שם וחסר שם בלשון הירושלמי ועברא"ש שם:
(יג) ואפי' כו'. שם בר"נ:
(יד) א"ל קונם כו'. תוס' דגיטין כ"א ב' ד"ה שלא כו' ובקדושין ה' א' ועירובין ט"ו ב' וש"מ:
(טו) אמר קונם כו'. הוא בעיא דירושלמי הנ"ל והרא"ש פי' שהם שני בעיות ופשיט הירושלמי לשניה דבלא אמר אלא זה בלבד נפל מותר אבל בעיא הראשונה לא נפשטה ותליא בפלוגתא דס"פ השואל ופ' בית כור וקי"ל שם דספקא הוא וכאן הוא לחומרא כמש"ש נ"ג א' ספק כו' וז"ש בין כו' אבל הר"נ מפרש דהכל בעיא אחת היא דפשיטא ליה דזה מותר בנפל אלא דמיבעיא ליה בביתך זה ונ"מ לנפל ופשיט דמשום זה ופירושו צ"ע דהיאך פשיט ליה ועב"י שישבו בדוחק וזהו וי"א הב' וכתב ב"י דמדברי הרמב"ם הביאו בש"ע ס"ה שכתב ככרי זה כו' משמע דפשיט הבעיא דמשום ביתך וזהו וי"א הראשון וכגירסתו בגמ' ככרי זה א"כ בגמ' שלנו איפשיט דמשום ביתך אבל לח"מ כתב דאין ראיה מדברי הרמב"ם שי"ל דוקא במדיר אמרינן כן וכמו שחילק הר"נ מ"ב ב' (ומ"ז א') ד"ה בעי כו' ועס"ז:
(טז) אמר כו'. דלא כרא"ש שכתב דוקא באמר בחיי ובמותי מדלא דחי כמו שדהו שם מ"ב ב' שאני כו' אבל הר"נ כתב דאמסקנא דשם סמיך ועבר"ג שם ד"ה בעי כו' ודברי הרא"ש צ"ע וכ"ש דברי הטור וכבר הקשה ב"י ועלח"מ:
(יז) אבל אם כו'. שם מ"ב וכנ"ל ס"ד:
(יח) כאומר כו' כאומר כו'. שם אלא כי כו':
(יט) קהל כו'. כמ"ש בב"ב קמ"ג א' מחצה כו':
(כ) מי כו' דכ"מ וכו'. כמ"ש בב"מ צ"ה ב' דרבא ס"ל כר' יונתן כו' ועש"ך וט"ז בסי' רכ"ח ס"מ:
(כא) מי שנשבע כו'. עש"ך:
(כב) ככרי זה. לשון הרמב"ם וכגירסתו בגמ' ועמ"ש בס"ז אבל הרא"ש וש"פ ל"ג זה וכתב הרא"ש בפי' שם ד"ה ככרי וכיון דלא אמר זה כו':
(כג) ואם אמר כו'. שם ב' ת"ש אר"י כו' כי מיבעיא כו' וכנ"ל:
(כד) נתערב כו'. ירושלמי והביאו הר"נ שם א' במתני' בירושלמי כו' וכן הביאו הרא"ש וש"פ וכ"ה בגמ' שם נ"ט א':
(כה) האוסר כו'. כנ"ל ס"ג אמר לאשתו כו' וממנה למד הר"נ כמ"ש בס"א שם וכן אם אמר כו':
(כו) וה"ה כו'. דלא גרע מחילופיהן:
(כז) אבל כו'. כמ"ש נ"ב ב' וכבר יצא כו':
(כח) אפי' כו'. דקי"ל בפ"ה דעבודת כוכבים (ס"ו א') כרבא בחמרא חדתי ועינבי כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |