דרישה/יורה דעה/רטו

דרישה ‏ יורה דעה רטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ומכל מקום לא יצום בהן אלא שמתירין כו' רמ"א כתב בר"ס זה על מ"ש רבינו אסור לישב בסוכה וליטול לולב ז"ל וי"א שמלקין אותו על שנדר לבטל המצוה ומתירין לו נדרו ומקיים המצוה וי"א דאין מלקין רק גבי שבועת שוא וכן עיקר עכ"ל והוא מדברי המרדכי שכתב דעות אלו אבל לא כתבו אדין סוכה ולולב רק אדין מי שנדר להתענות ב' וה' ופגע בהן שבתות וי"ט והרמ"א שכתב דברים אלו אדין סוכה ולולב משמע שסובר שאפי' בסוכה או שנדר בפירוש להתענות בשבת וי"ט מתירין לו ולא כסברת הטור שמשמע שסובר שבכה"ג אין לו התרה וכסברת הסמ"ג וכמ"ש בפרישה ונ"ל שהרמ"א נמשך אחר הב"י שלא כתב דברי הסמ"ג דמחלק בין נדר בפירוש לנדר שלא בפירוש רק הביא דברי הרמב"ם שכתב בשניהם חייב לצום בהם ומשמע שכמו בשלא נדר בפירוש יש לו התרה וחייב לצום דנקט ר"ל כל זמן שלא הותר הנדר ה"ה בשנדר בפירוש נמי יש לו התרה ואדרבה הב"י תמה על דברי רבינו שכתב שהסמ"ג מחלק בין נדר בפירוש לנדר שלא בפירוש וכתב שספרי סמ"ג שלפנינו כתב בשניהן בשוה כדברי הרמב"ם משמע שסובר שאין הדין עם רבינו בזה שיהא חילוק ביניהן וגם הר"ן בפ"ט דנדרים אמשנה פותחין בי"ט ובשבתות כתב ז"ל שאומרים לו אילו היית יודע שאסור להצטער בשבת היית נודר כו' משמע שהמשנה מיירי בכל עניין אפי' נדר בפירוש להתענות בי"ט ובשבתות אפ"ה יש לו התרה ולא כסברת הסמ"ג ורבינו ולדבריהם (ר"ל לדברי סמ"ג ורבינו עכ"ה) צ"ל שהמשנה מיירי דוקא כגון שנדר להתענות זמן ידוע ופגע בו י"ט או שבת או נדר להתענות יום אחד או ב' ידוע כך וכך לחודש כל ימיו ופגע בהן י"ט או שבת וכה"ג: אחד נדר לתת מעשר מן הריוח שהיה באה מממונו וכן נהג כמה ימים ואח"כ מטה ידו ונתחרט נראה דיכול לחזור בו משום דהריוח לא בא לעולם ואין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם כדפרי' בפ' שור שנגח ד' וה' ומיהו אם היה אומר כסף זה כל הריוח הבא ממנו אתן ממנו מעשר חל ההקדש כיון שהכסף בעולם וכן אם היה מלו' לנכרי ב' זהו' בעד ג' לשנה וזקף עמו מיד ונתן לו כתב שנכתב בערכאותיהם אפשר דמזה אין יכול לחזור בו מ"כ במהר"ר פינחס מיץ מ"ו: פותחין בשבת וי"ט נדר אדם להתענות חדש אומרים לו הרי בזה החודש שנדרת יש י"ט ושבתות א"ל לא נתכוונתי להם אפי' להתיר א"צ דברים שבלב כי הני שמוכיחים הוי דברים ע"כ מפירוש הרב רבי אלעזר ממיץ פ' ד' נדרים מ"ו: מעשה בא לידי באשה אחת שקבלה עליה לפני פסח להתענות בה"ב עד ר"ה ולאחר הפסח שאלה ממני אם יש לה להתחיל ולהתענות מיד או תמתין עד ר"ח אייר (ר"ל שהרי אין מתענין בכל ניסן כמ"ש הטור בהל' פסח) נראה כיון שחל נדרה לאחר הפסח הרי קדמה גזירתינו לנדרה אע"ג דבטלה מגילת תענית דבר זה לא בטל אם מנהג בכל המקומות שאין אומרים תחינות בכל ימי ניסן מתשובת מהרמ"ה מ"ו: מי שנדר שלא לשחק בקוביא אם יכול אחר לשחק בעבורו הוי יודע כי מהר"מ כתב דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם יש לחקור אם לשון בני אדם שכל האומר כן ר"ל לא הוא ולא אחר בעבורו אם לאו ואם לא יוכל להתברר נלך אחר ל' התורה ובכל מקום שלוחו של אדם כמותו ואע"ג דלרב סמא דאמר היכא דאי בעי עביד והיכא דאי בעי לא עביד לא מחייב שלוחו לית הילכתא כמותו אלא כרבנן ולפי שאני יודע מעמדך וענינך אני רוצה להתיר שיהא מותר זוגתך לשחוק בקוביא אבל אתה יש לך למנוע מ"כ במהר"ר פנחס. ע"ל בהג"ה סימן רכ"ח. ובתשב"ץ החמיר וכתב דאפי' גורלות אסור להטיל בעבורו ונ"ל דאחר לשון בני אדם גורלות אינם בכלל ואפי' הוא עצמו שרי עכ"ל כ"כ מ"ו:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.