ביאור הגר"א/חושן משפט/רלו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) העכו"ם כו'. כל סעי' זה הוא ל' הרמב"ם ומ' דאפי' יש בידם ליקח אם קדם אחר ולקח זכה דל"ק אלא שהן קודמין וכ"ה ל' המתני' אבל ממ"ש אח"כ ואם אין ביד כו' זכה מ' דוקא כה"ג אבל יש בידם ליקח מסלקין אותו בכל עת אע"ג די"ל דהרמב"ם לא נתכוין רק לכוללם עד אחר יב"ח משום נותן לבעלים רביע פשטא דליש' לא מ' כן וגם הס' אינה נותנת כן דלא גרע ממצרן וערש"י בב"מ קח ב' ד"ה שכני כו' דלא דייק אלא משום דשני שם בלישנא ועוד משום קושיות אחרות וכן מ' להדיא בירושלמי והביאו בהג"ה היו הבעלים אומרים כו' וכ"כ במשרים נל"א ח"ה אבל זה ודאי דאם אין בידן ליקח בשעה שלקח הלוקח זכה וא"י לסלקו וכ"מ מירוש' הנ"ל וכ"ה במישרים שם וכ"מ במתני' דב"ד שלאחריהן התקינו ודאי משום תקנת לוקח שלא ימנעו מליקח דמתני' משום תיקון העולם הוא ולכך שנאה בפירקין וכ"כ הרשב"א וכ"ה בירושלמי היו בע"ה באין וטורפין נמנעו מליקח והיתה הארץ חלוטה ביד סקריקין התקינו כו' ורבי הוסיף עוד דאף אם היה בידם ליקח אם שהתה יב"ח דזכה אבל הטור לא חילק כלל אם היה בידם ליקח או לא וכ' דלעולם כל שלקח בתוך יב"ח יכול לסלקו לעולם ואם ירצו להניח בידו אז נותן להם רביע שמפ' מ"ש אבל אם יש בידם ליקח לעולם אפי' לאחר המכירה דלא כהירוש' וגם מתני' קשיא לדידיה דא"כ תקנת ב"ד שלאחריהם לטובת בע"ה אבל הלך בשיטת הרשב"א שם שכ' דמש"ש מהרוגי המלחמה כו' כיצד לקח כו' מקחו בטל לגמרי קאמר שמחזיר לבעלים בחנם וב"ד שלאחריהם התקינו שלא יחזיר אלא רביע וכ"כ בש"ע ס"ג אם קנאה כו' והוא ל' הטור (ע"כ):
(ב) היו הבעלים כו'. ירושלמי שם:
(ג) וי"א כו'. גמ' שם ת"ר הבא כו':
(ד) ישראל כו'. שם אר"י נקטינן אין כו':
(ה) אם כו'. כמ"ש במכיר כליו וספריו כו':
(ו) אם כו'. כמ"ש בס"א:
(ז) (ליקוט) אפי' תוך כו'. ג"ז ל' הטור אבל הרמב"ם השמיטה דס"ל דזה אינו שייך למשנה אחרונה וכ"מ ל' המתני' כיצד לקח כו' ב"ד שלאחריהם כו' (ע"כ):
(ח) או שהודה או כו'. ב"ב מח א' ולשמואל כו' וכמש"ל בסי' ק"ן ס"ג שהרמב"ם ל"ג שם ולרב ביבי דמסיים כו' ומחלק בין גזלן לסיקריקון דבסיקריקון לא חשיב אונס לגבי בע"ה ודוקא בגזלן אמרי' קרקע אין לו דמחמת אונס ולפ"ז גם מ"ש רב ביבי בד"א שאמרו כו' ג"כ בגזלן דוקא דלענין הקרקע שוה הודה למנה:
(ט) וה"ה כו'. רש"י שם ד"ה טוענין כו' וערשב"ם ב"ב מא ב' ד"ה אפי' חד כו':
(י) וי"א כו'. כמש"ש ל"ה ב' ישראל הבא מחמת עכו"ם כו':
(יא) בד"א כשהודו כו'. שם ואנפרית עצמה כו' ה"ק סקריקין כו' ולא שמגיה הברייתא אלא שמפרש מ"ש ואנפרות עצמה שלקח בהפסד שאין לו עדים שחייב לו הוא דין סקריקון וע"ז אר"י נקטינן כו' ר"ל שאין לוקח העכו"ם בבבל בלא עדים וע"ז פריך והא קחזינן כו' ומשני אין דין כו' וכמש"ו וכן אם היה כו' ועבה"ג:
(יב) (ליקוט) וא"צ להחזירו בחנם כו". כמ"ש בפ' האומנין ופ"ב שם השוכר לעשות בשלו והראהו בשל כו' והיורד לתוך שדה חבירו כו' וע' תוס' פ' הכונס ופ"ב דב"מ ועיין מרדכי ר"פ האומנין ועסי' רס"ד (ע"כ):
(יג) ואם הוציא עליו כו'. עבה"ג וכ"כ תוס' שם:
(יד) וא"צ ליתן כו' כמו שטף נהר חמורו כו' דאין לו אלא שכרו. ריב"ש ועתוס' שם:
(טו) שיכול לומר כו'. ב"מ קא א' א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא וכ"ש בבית כמש"ש בבית שימעין לו כו' וע"ל סי' שע"ה ס"ו:
(טז) ודוקא כו'. ערש"י ותוס' בסוכה ל' ב' וב"ב מד א':
(יז) א"צ כו'. כמ"ש בב"ק קיד א':
(יח) מלבד ספרים כו'. כמ"ש תוס' שם ב' ד"ה המכיר ועבפ"ב דב"מ כד א' ב' ושם וכיון דישראל כרו ליה כו':
(יט) וכ"ז באנס כו'. עבה"ג וע"ל סי' שסט ס"ח:
(כ) אבל אם כו'. כמ"ש בכתובות צט ב' ואע"ג דטעה שליח א"ל כו' וה"נ אין לו אלא דין שליח ועסמ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |