קצות החושן/חושן משפט/רלו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שמין כמה הי' רוצה ליתן. כת' הרא"ש פ' הכונס בפסק דרבינו גרשום ז"ל דלא דמי כלל למבריח ארי מנכסי חבירו אע"ג דמדעתי' עביד כיון שיצא הבית מחזקת ישראל ואינו מצוי שיחזיר ליד ישראל בלא דמים וזה הוציא והחזירו ליד ישראל הוי כמציל מפי הארי ונוטל מה שההנהו ואינו נותן כל מה שהוציא כמו רוע' שקדם במקלות דהתם כוון לטובת בעל הצאן אבל הכא לצורך עצמו קנאו הלכך אין לו אלא מה שההנהו עכ"ל ובתשובת הרא"ש כלל צ"ה ז"ל עוד ילמדינו רבינו במה שפסק ר"ג על אנס שאנס ביתו של ישראל ולקחו ישראל ממנו שבעה"ב יתן ללוקח מה שההנהו פרוש לי מה רוצה לו' מה שההנהו אם ר"ל כפי הוצאתו להוציאו מידו ואם הוצאה יתיר' על המקח כגון שהיה אוהבו דמוזיל גבי' כו' תשובה דע כי מה שההנהו הוא עד כדי דמיו אם הוציא בו כל כך כדאמרינן גבי רועה שה' לו לקדם ברועים ומקלות עד כדי דמים משום כשרא דחיותא ע"ש ומשמע דס"ל דצריך ליתן כל מה שהוציא וכדין רועה ולא סגי במה שההנהו וצ"ע ולדינא אזלינן בתר פסקיו דאין בזה דין רוע' ועמ"ש בסי' שנ"ו סק"ד. ואם הלוקח נתכוין בתחל' לטובת בעה"ב ולא קנאו לצורך עצמו אית לי' דין רוע' אפי' לפי דעת הרא"ש בפסקיו ודו"ק:
< הקודם ·
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |