דרישה/חושן משפט/רלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רלו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

עכו"ם אנס כו' גיטין דף נ"ה תנן לא היו דנין דין סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי מלחמה ואילך יש בה דין סיקריקון (וז"ל רש"י ואפילו בתר דגזור כל דקטיל לקטלוה איסתפי ליה מקמא דקמאי דאקטלי) לקח מסיקריקון וחזר ולקח מב"ה מקחו בטל ואיפכא מקחו קיים זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהם אמרו הלוקח מהסיקריקון נותן להבעלים רביעית אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידם ליקח הן קודמין לכל אדם. הושיב כו' [עב"ח שהביאו] ובדף נ"ח מפרש בברייתא דנותן לו רביעית בקרקע או רביעית במעות ויד בעלים הראשונים על העליונה ופירשה שמואל דהאי רביעית במעות דקאמר היינו לאחר שבאו מעות לידו פי' לאחר שנתן זה הלוקח ליד הבעלים שליש המעות משיעור מה שנתן לסקריקון והו"ל רביעית מלבר שהוא שליש מלגו. עוד איתא בירוש' הביאו הר"ן הם אומרים היה בידינו ליקח תוך י"ב חודש והלקוחות אומרים לא היה בידכם לוקח אמר ר' יוסי לעולם השדה בחזקת הלקוחות שהמע"ה ע"כ. ובזה דברי רבינו מבוארים. אלא שיש לדקדק במ"ש שאם קנאם מהעכו"ם תוך י"ב חודש אם רצו הבעלים כו' דז"א מפורש לא במשנה ולא בגמרא שם ונראה דלמדו מדאמרו דהושיב רבי ב"ד ותקנו שאם שהתה כו' כל הקודם ליקחנו זכה אלא שנותן רביעית לבעלים והיינו דוקא אם כבר שהתה י"ב חודש ביד הסיקריקון הא קודם לכן לא זכה דאם ירצו הבעלים לסלקו מסלקין אותו וקודם תקנת ר' היה ביד הבעלים לסלקו לעולם וזהו בכלל אמרן דאם יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם דמה"ט יכול לומר להלוקח לא היה לך ליקחנו והייתי משתדל מעות ליקחנו אלא שידן היה על עליונה שבאם ירצו הבעלים היו מניחין הקרקע ביד הלוקח והיה צריך ליתן להם רביעית ובא ר' תיקן דלאחר י"ב חדש שוב אינו יכול לסלקו ומשה"נ כ"ר ואח"כ קנאה ישראל אחר ממנו הוי שלו ללמדנו דאף אחר י"ב חודש אם שניהן באין לקנות הבעלים קודמין אפילו לתקנת ר' אלא שרבי תיקן שלאחר י"ב חודש אינו יכול לסלקו משא"כ קודם לכן ועיין בסמ"ע ששם כתבתי עוד טוב טעם מגוף משנה מקום מוצא דין זה ובזה נתיישב מפני מה לא כ"ר האי דין דהירוש' הנ"ל אם המה מחולקים זה אומר היה בידו ליקח כו' מפני שלדעת רבינו הנ"ל אין דין זה מצוי דממ"נ במאי מיירי שטוען כן אם בקנהו בתוך י"ב חודש יתן לו המעות עדיין ויסלקנו ואם בקנהו לאחר י"ב חודש וטוען ואומר היה לי מעות תוך י"ב חודש ולא רצית לקבל בזה בודאי אין להאמין הלוקח כיון ששתק ולא תבעו לדינא וק"ל:

ד[עריכה]

לקח העכו"ם כו' עד בא העכו"ם בעקיפין עליו כו' מקור דינים הללו ופלוגתתן דהרא"ש ורמב"ם תלוי בפי' הברייתא והגמרא דלשם דף נ"ח ת"ר הבא מחמת חיב ומחמת אנפרות אין בו משום סקריקון א"ר יוסף אין דין אנפרות בבל מ"ט כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל קביל אימר אחולי מחיל וע"ש בפירש"י דמוכח מריש לשונו ומסופו שפי' הבא מחמת חוב דומיא דמחמת אנפרות שבעלילה בא עליו לומר שאתה ח"ל ואין לו ראיה לטענתו ומש"ה פי' דיחזור לו בחנם אבל הרמב"ם פי' בא מחמת חוב דמיירי דיש לעכו"ם עדות על טענתו או שהישראל מודה לו ופי' שגם אנפרות מיירי כן שבא עליו בטענה שהישראל הזיקו או הפסידו ויש לו עדים ע"ז ומש"ה פי' אין בו דין סקריקון שהלוקח ממנו מקחו קיים ולרמב"ם יתיישב יותר ל' דאין בו דין סקריקון דומיא דמתני' הנ"ל דקתני אין דין סקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה דפי' אלא מקחו קיים אלא שלפי' צריכין לדחוק במה שמסיק רב יוסף וקאמר אין דין אנפרות בבבל כיון שיש שם בי דואר ור"ל מקחו קיים דק' הלא גם בבא מחמת אנפרות קתני הברייתא דמקחו קיים ופי' המ"מ דצ"ל דהרמב"ם פירשו לשיטתו דאנפרות דברייתא הנ"ל מיירי כשיש לו עדות על טענתו וקאמר דבבבל דאיכא בי דואר אין בו דין אנפרות להצריך דוקא עדים על טענתו אלא אפילו אין לו לעכו"ם עדים על טענתו כיון שיש שם שופטים ולא אתו ותבעו ש"מ דהדין עם העכו"ם ומדברי הרא"ש שם משמע דפירוש הברייתא הנ"ל כפי' רש"י ולא הזכיר פי' הרמב"ם כלל אלא שכתב שם ז"ל ופרש"י אין בו משום דין סקריקון ומחזיר לו בחנם ובפרק הכונס כתבתי מה שפסק ר"ג ז"ל עכ"ל וע"ש בפ' הכונס מ"ש הרא"ש שם ובזה דברי רבינו מבוארים פלוגתת רש"י ור"ג דבסמוך. וגם פלוגתת הרמב"ם והרא"ש דמכלל הדברים שכתב בפ' הכונס דשדה של ישראל הבא ליד עכו"ם מחמת חוב או מחמת אנפרות צריך ליתן להלוקח מה שההנהו וכשנותן לו מה שההנהו ס"ל דמחזיר לו לעולם למדנו גם בנדון זה דהרמב"ם אף דאיירי כשיש להעכו"ם עדים על שנתחייב לו כל מה שטוען עליו או שהישראל מודה לו אין הבעלים צריכין ליתן דמי כל חובו אלא כמה שנתן הלוקח לעכו"ם כך יחזיר לו ולא יותר דלפעמים אדם לוקח בעד חוב מנה נ' זוז ואז מחזיר לו אפילו אחר כמה שנים ולא הביא רבינו פי' רש"י לפלוגתא על דין הרמב"ם ולא פי' הרמב"ם לפלוגתא בסמוך עם רש"י בדין עכו"ם הבא בעקיפין כי יכול להיות שמודים זה לזה לדינא שאינם מחולקים אהדדי כ"א בפירוש הברייתא הנ"ל וכמ"ש ודוק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.