ביאור הגר"א/חושן משפט/רלה

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט רלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) דהיינו שבדקוהו כו'. ממ"ש לפום חורפיה:

(ב) ולאחר עשרה. גמ' שם חשיב מבן שש עד בן עשרה כל חד וחד כו' אלמא לאח"כ א"צ שידע וזהו דעת הטור בשם הרא"ש אבל דעת הרמב"ם כ"ז שהוא קטן צריך שידע דכ"ז שהוא קטן נק' פעוט וגמ' לא חשיב אלא התחלתו וכל חד אורחא דמילתא חשיב וה"ה לאחר עשרה וז"ש הרמב"ם וש"ע כאן ומשש שנים עד שיגדיל וכן לקמן בס"ח קטן שהגדיל כו' ועבה"ג:

(ג) כל שאינו שוטה. כמ"ש בב"ב קנ"ה ב' ולא היא התם שטותא כו':

(ד) בין כו'. גמ' דגטין שם ומ' דקאי גם אמקח וממכר שלא כדעת ר"ה גאון שכ' דוקא כדי חייו וכל הפוסקים חלוקים עליו מדאמרי' מתנתו מתנה בין כו' וכ"מ ספ"ו דכתובות ע' א':

(ה) וי"א כו'. כמ"ש איזהו רשע ערום כו' ולא תקנו רבנן בכה"ג:

(ו) אבל בקרקע כו'. ר"ל אפי' בקרקע שלו וכמש"ל ס"ט וכמ"ש בב"ב שם שלח ליה גידול בר מנשיא כו' ולישלח ליה תינוקת בת כו' ופי' הרי"ף בקרקעות שלו דאלו בנכסי אביו קי"ל שם בן עשרים דוקא וכמ"ש שם דההוא פחות מבן עשרים דאזיל זבין נכסיה אלמא בשלו עסקי' וז"ש דהיינו שהקטן כו' כמ"ש ולישלח ליה תינוקת בת כו' וכמ"ש בפ' יוצא דופן ודוקא שהביאו ב' שערות דאל"ה הוי קטן עד ל"ו שנה כמ"ש שם וביבמות א' בן תשע וא' בן עשרים שלא הביא שתי שערות:

(ז) ואפי' הוא קרקע שניתן כו'. כנ"ל דבשלו עסקי' אבל מה שירש מאביו עד בן עשרים וכמש"ל ס"ט ע"ש:

(ח) ואם נתנו כו'. דלא אמרו מתנתו מתנה אלא במטלטלין כמ"ש במתני' שם הפעוטות מקחן כו' במטלטלין ואיבעיא להו מתנתו מאי ר"ל אם הוא כמקח וממכר וערש"י שם ד"ה מתנתו מאי במטלטלין כו' ומ"ש בב"ב ומתנתו מתנה קאי אבן י"ג כמ"ש רשב"ם שם ע"ש:

(ט) מיהו כ"ז כו'. דמחילתו מחילה כמ"ש בס"ג והא דאמרי' ברפ"ב דב"מ יתמי לאו בני מחילה נינהו דוקא בדבר שלשאר ב"א מסתמא הוי מחילה אכל אם מחלו כפירוש הוי כמתנה ואף שמחילה בטעות הוא קי"ל בכה"ג דהוי מחילה כמ"ש בב"מ ס"ו ע"ש. רמב"ן וכ' כ"ש אם רלה בפירוש שיאכל פירות הקרקע הוי כנותן לו פירות במתנה:

(י) ואם ירש כו'. דבמטלטלין אין חילוק בין שלו לשל אביו דסתמא תנן הפעוטות ולא חילקו כמ"ש בב"ב בקרקעות וראיה ממ"ש בספ"ו דכתובות ל"ש אלא שאין כו' ממאי מדקתני אין מעשה כו' והתם מה שהניח לה אביה בירושה או במתנת ש"מ שהיא כירושה כמש"ל ס"ט:

(יא) דינו כמטלטלין. כמ"ש שלשה שטרות הן כו' וזו היא ששנינו נכסים כו':

(יב) בד"א כו' אבל כו'. דלא כדעת ר"ח שכ' דבמתנה אין חילוק ועתוס' שם דהא מכר עדיף ממתנה דהא במתנה איבעיא להו כו' בגטין שם:

(יג) וה"ה כו'. שם נ"ב א' מתני' יתומים כו' וגמ' שם הנהו יתמי כו':

(יד) אבל משהגדיל כו'. כמ"ש בפ"ג דב"מ אפוטרופס לדיקנני לא מוקמינן ובכתובות שם בד"א בגדולה אבל בקטנה כו' ואוקים בגמ' במקום אפוטרופס:

(טו) אע"פ כו'. דל"ש מצוה לקיים כיון שא"א שכבר מכר ומ"ש שם אבל בזמן שיש שם כו' הוא משום מצוה לקיים דברי המת וערש"י שם:

(טז) ואם תפסן כו'. דעל הלוקח אינו מוטל לקיים דברי המת והאפוטרופס אינו יכול. ר"ן:

(יז) אין מקח כו' ואחרים כו'. בגטין ג"כ מבואר שכל מקחו וממכרו כגדול חוץ ממשכו ממנו בלא כסף ומ' שאף הקונה ליתומים בכסף מקבל מי שפרע והיינו אפוטרופס אבל הקטן לאו בר אקבולי מי שפרע הוא:

(יח) וכן אם כו'. עבה"ג:

(יט) שהקנין כשטר. בפ"ה דגטין ובפ"ב וי"ב דכתובות ופ"ג דב"ב ושאר מקומות:

(כ) ואין העדים כו'. פ"ב דכתובות ופ"ט דב"ב ופ"ג דסנה':

(כא) קטן כו' לפי כו'. פ"ב דקדושין מב א' ועבה"ג:

(כב) קטן שהגדיל כו' אע"פ כו'. בב"ב שם ולעדות עדותן כו' מ"ש מטלטלי כו' וערשב"ם שם ד"ה א"ר זירא כו':

(כג) אבל בקרקע כו'. שם מהא דגידול בר מנשיא כו' דההוא פחות מבן ך' כו' כנ"ל:

(כד) וכ"ז כו'. במ"ש אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית ואמרו שום היתומין כו' וע' בערכין שם:

(כה) בד"א כו' אבל כו'. ב"ב שם וגטין ס"ה א':

(כו) או משאר מורישיו. דאביו ל"ד דהטעם משום דלא טרח בהו וממילא אתו לו אמרו שם זמנין דמקרקשי ליה זוזי כו' משא"כ בשל עצמו. וכן במתנה דאי לאו דטרח ואית ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה כמ"ש במגילה וב"מ ושאר מקומות:

(כז) או שניתן לו כו'. כמ"ש שם קמט א' מתנת ש"מ כירושה כו':

(כח) עשרים שנה שלימות. כרבא אר"נ שם דתוך זמן כלפני זמן ואע"ג דאמרי' שם והא דרבא כו' מ"מ הא מסקינן שם ובפ' יוצא דופן דכלפני זמן:

(כט) ויביא שתי שערות. שם מתיב ר"ז מעשה בבני ברק כו':

(ל) אע"פ שהביא כו'. כנ"ל דדוקא בן עשרים ושם בודקין לקדושין כו' ולמכור בנכסי כו'. ר"ל דאין מועילין סימנין לבודקו עד בן ך' וכ"פ רשב"ם שם:

(לא) ויודע כו'. כנ"ל דגידול בר מנשיא בנכסי דידיה וכן דייק בגמ' דההוא פחות כו' בנכסיה דוקא שלו:

(לב) שמא כו' מפני כו'. גמ' שם:

(לג) בין במטלטלין. כדי נסבא כנ"ל ס"ח:

(לד) ואפי' אינו כו'. ממש"ש והא דרבא כו' דההוא תוך זמן כו' ולא היא כו' דוקא משום שהיה שוטה ובזה א"צ לדחוקי במה שדחק תוס' שם בד"ה לאו כו' אלא שפיר כו':

(לה) מתנתו כו'. ב"ב שם וערשב"ם ד"ה אמר אמימר כו':

(לו) ויותר כו'. כמש"ל ס"א ואם נתנו אפי' כו':

(לז) בד"א כו'. גמ' שם:

(לח) קטן הוא כו'. כמ"ש בספ"י דיבמות צו ב' צז א':

(לט) אפי' בנכסיו. כדין קטן:

(מ) עד כו'. שם ושם ובפ' יוצא דופן:

(מא) מכר כו'. מדפליגי בפ' יוצא דופן אי חיישי' שמא נשרו ומסקינן דוקא בבעל ואם איתא שמא יביא עדיין ול"ל לחששות רחוקות וכן בב"ב שם בודקין למיאונין ומאי מהני הבדיקה:

(מב) אבל בסימני כו'. יבמות פ' א' וכרב:

(מג) דחזקה כו' ועוד כו' ועוד כו'. ב"ב שם:

(מד) פחות כו'. כמש"ש לא עשה ולא כלום:

(מה) ואם הוציא כו'. כמו בנכסי אשתו הקטנה בפ"ח דכתובות שאמרו שם עבדי רבנן כו' ע"ש:

(מו) אבל כו'. כמ"ש בפ"ו דכתובות:

(מז) קטן שלוה כו'. ממ"ש בכתובות קז ב' כיצד אמרו ממאנת כו' ואי ס"ד דאיהי פטורה בעלה נמי פטור דהא קי"ל כחנן וערש"י שם ד"ה חנן כו' ע"מ שתשלם כו':

(מח) וי"א כו'. דשאני התם שהוא חוב ידוע מבעל משא"כ בכה"ג שמא יבזבז כל ממונו:

(מט) ויש מי כו'. כמ"ש הפעוטות מקחן כו' משום כדי חייו ואפי' מתנתו כ"ש הלואתו אבל שלא לצורך אין מחייבין אותו כמ"ש בנזקיו בפ"ח דב"ק וע"ל סי' צ"א ס"ח וסי' צ"ו ס"ג ועברא"ש פ' בתרא דכתובות ס"ז. ועתוס' דב"ק לט א' ד"ה ור' יוחנן כו' וי"ל ר"י קאמר בכ"ע כו' אלמא שנפרעין מהן לכשיגדלו ועברא"ש פי"א דכתובות סוף סכ"ד:

(נ) וי"א דאע"ג כו'. מטעם הנ"ל שיוכל ללוות כדי חייו:

(נא) ואף במסירה כו'. דהוי כהלואה כמש"ל:

(נב) מבני חורין. דכל שבטלה המכירה הוי כמלוה ע"פ כמ"ש בב"מ ע"ב:

(נג) קטן שערב כו'. כמש"ל סי' צ"ו ס"ג ואם טענו כו' וכנ"ל:

(נד) או מדבר כו'. הרמב"ם מפ' מ"ש במתני' חרש כו' הוא כולל ג"כ מדבר ואינו שומע דדוקא חרש שתנו אצל שוטה הוא אינו מדבר ואינו שומע וכמ"ש בריש חגיגה קתני חרש דומיא כו' וערש"י שם ד"ה חרש שדברו כו' ובזה ניחא מש"ש ובגטין וממאי דמדבר כו' דלכאורה אין נ"מ בזה אלא דנ"מ לחרש שלא נשנה אצל שוטה ול"ק וזה וזה ה"ה כו' אלא שאינן כשוטה בזה הושוו כמ"ש ה"ה כפקחין דלהיות כשוטה דוקא שאינו שומע ולא מדבר:

(נה) ברמיזה. כת"ק שם:

(נו) אבל לא. שם במטלטלין ועגמ' שם ובגטין ע"א א' חרש לא הלכו כו':

(נז) ואף במטלטלין כו'. כ"ש מנשתתק ועסי"ח ועבה"ג:

(נח) אלם כו' או כו'. כמ"ש בגטין ע"א א' אלם קאמרת כו' אע"ג דלא קי"ל כרב כהנא כמ"ש שם ע"ב א' מ"מ באלם בודקין ואמרו שם ג"כ מתבי חרש לא הלכו כו' בזה אמרו מטלטלין דוקא אבל באלם שהלכו אחר בדיקותיו אף בגטין ואחר כת"י ה"ה לקרקעות דלא עדיף מגטין וז"ש כדרך כו':

(נט) או יכתוב כו'. דבזה הכל מודים לרב כהנא כמ"ש אלם קאמרת כו' כנ"ל:

(ס) מי כו'. דזה א"צ לרמיזה וקפיצה:

(סא) השוטה כו'. כמ"ש בפ"ב דכתובות כ' א' דבר שטיא כו' ולא אמרן כו' אמרי' כו' ועתוס' שם ד"ה ואוקי כו' וז"ש הטוש"ע לא במטלטלי כו' וכמ"ש בסכ"א בהג"ה:

(סב) ואין לו כו'. מהנ"ל דבר שטיא וביבמות קיג ב' אלא דאין יודעת כו' הא אמר כו':

(סג) מי שהוא כו'. עבה"ג וירושלמי בפ' חרש שם והביאו תוס' שם:

(סד) המוכר כו' אם רצה כו'. קדושין ז' א' ב"ק קב ב' מכלל כו' אי משום הא ל"ק כו':

(סה) ואם לא כו'. כמ"ש בב"ב קלח א' בצווח מעיקרא כו':

(סו) וכן העבד כו'. זהו מ"ש מה שקנה עבד קנה רבו:

(סז) ואם לא כו'. כנ"ל:

(סח) ב"ד כו' וכן כו'. גטין נב ומוכרין להם בהמה כו' ומוכרין עבדים ולוקחין שדות כו' אבל מוכרין כו' וכ"ש לב"ד שהן אביהן של יתומים כמ"ש ברפ"ד דב"ק והם ממנין אפוטרופס כמש"ש וע"ל סי' ר"צ ס"א בהג"ה ואם הב"ד בעצמם כו' וע"ל ס"ח בהג"ה מש"ש:

(סט) וכותבין כו'. עב"ב קע"א א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---