ביאור הגר"א/חושן משפט/קלא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מי שנתפייס כו'. כמ"ש ביבמות צ"ג א' המוכר פירות דקל לחבירו א"ר הונא כו' ואע"ג דרב הונא סבר כר"מ שם וה"ה לרבנן במה שיכול לשעבד וע"ל סי' קי"ב ס"א בהג"ה:
(ליקוט) מי כו'. דהא אפי' המלוה יכול לחזור בו כמ"ש ס"ס ל"ט מההיא דפ' ג"פ כותבין ללוה ומההיא דפ"ב דקדושין וה"ה ללוה וערב וקבלן. תה"א סי' קנ"ח (ע"כ):
(ב) האומר לחבירו כו'. כמ"ש מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו:
(ג) ערב כו'. ע"ל סי' ע"ג ס"י בש"ע וכן הדין בלוה לזמן כו':
(ד) ערב שבא כו'. כמש"ל בסי' שקדם דדין ערב כדין הנכסים וכמו בנסכים דגובה אף מהלקוחות אפי אשתדוף בני חורין ואפי' איחר וכמ"ש הרמב"ן דלא אמרו בגמ' דאינו גובה בפשיעתו אלא כשמכר הלוה וכתב דמחל בהדיא אבל בשביל שנתרשל לא הפסיד וכמש"ל סי' קי"א סי"ב וסי"ד:
(ה) כי יש חולקין. הוא ב"י בבדק הבית ועש"ך ועמ"ש למטה וטעמו דדומה למ"ש שם איהו הוא דאפסיד אנפשיה וכמ"ש בסי' קי"א ס"ב וכן כאן כיון שהתרה בו:
(ו) מיהו אם כו'. כאן לד"ה אמרי' איהו הוא דאפסיד אנפשיה:
(ז) והערב יכול כו'. כ"כ הטור אדברי רמב"ן הנ"ל אבל הרמב"ן לא ס"ל כן כמ"ש בסה"ת שם ועט"ז וש"ך:
(ח) ואם המלוה כו'. ע"ל סי' קפ"ג ס"ח וס"ט ואשמעינן כאן אע"ג דבכאן הוא ערב וירא שמא לא יפרע אח"כ וז"ש דהואיל כו' צריך כו':
(ט) ישראל שהיה ערב כו' וראיה לדבר כו'. עתוס' דכתובות ע"ח ב' ד"ה כתבתינהו כו' וכמ"ש בב"ב קנ"א א' אפי' למ"ד מברחת קני ה"מ כו':
(י) ישראל שהיה בידו כו'. ודאי משום ערב לא משתעבד דהטעם דגמיר ומשעבד לא שייך כאן אלא משום דינא דגרמי וכמראה לעכו"ם על חבירו כמ"ש בב"ק קי"ז א' אם הראה כו' ועבה"ג:
(יא) שמעון כו'. עבה"ג ס"ק כ':
(יב) והבירור יהיה כו'. ר"ל כמ"ש בהג"ה ואין הערב נאמן כו' ועמ"ש שם:
(יג) ודוקא כו'. כיון שהבריח ממנו האריה ה"ל כמו אדם אחר שנתפס על חבירו כמ"ש בירושלמי וכמש"ל סי' קכ"ח ס"ב ולקמן סי' שפ"ח ס"ו:
(יד) ואין הערב נאמן כו'. דלא עדיף ממסור דאיבעיא להו בס"פ הכונס אם עשו תקנת נגזל במסור ולא איפשיטא וקי"ל לקולא:
(טו) אלא כו' ואז כו'. ר"ל שהעדים יודעין למה נתפשר ואינן יודעין בשביל מה אם בשביל הערבות וע"ל סי' שפ"ח ס"ז בהג"ה ואם ידע כו' והטעם כיון שיש רגלים לדבר נוטל בשבועה כמ"ש והחנוני על פנקסו לא שיאמר כו' ופי' דבכה"ג אינו נוטל בשבועה אלא כו' דאז רגלים לדבר דלא כסמ"ע ס"ק י"ז שכ' משום דחשיב כאלו הוציא ברשות דא"כ אפי' ברישא שלא ידעו כמה יטול בשבועה כמש"ל סי' צ"א ס"ג בהג"ה מי כו' וה"ה כו':
(טז) או אחד. כיון שאילו היה מכחישו היה צריך לשבע וכמש"ל סי' ע"ה סי"ב:
(יז) וי"א כו'. דאפי' התנה לשלם כל אונס שיבא מחמתו פטור כמ"ש בגטין ע"ג א':
(יח) וכן שנים כו'. כנ"ל בס' שקדם:
(יט) יש שכתבו כו'. כמ"ש בב"ב שם דערב הוא אסמכתא אלא בההוא הנאה כו' אבל אם בערבות עצמו הוא אסמכתא לא משתעבד וכאן לא נשתעבד על מעותיו אלא שאם יטרפוהו ולכתחלה לא לקח ע"מ שיטרפוהו אע"ג דגם בהלואה דוקא שאם לא יפרע שם נתחייב הלוה תיכף ובההוא הנאה כו' אבל כאן אין לו שום חיוב תיכף:
(כ) ואם קנו מידו שהוא כו'. ר"ל שאף שלא יטרפוהו אם ירצה לבטל המקח ועסמ"ע וצריך קנין כיון דאינו בשעת מתן מעות ועבה"ג:
(כא) וי"א כו'. עסמ"ע:
(כב) ערב כו'. כנ"ל וכמ"ש בב"מ פ"ה דאי לא קנה:
(כג) ואם קנה כו'. כמ"ש שם דכל מעכשיו אין משום אסמכתא וע"ל סי' ר"ז:
(כד) ראובן. עבה"ג:
(כה) מי שאמר כו' וי"א כו'. כנ"ל:
(כו) מי שלא פירש כו' וכל הבאים. ע"ל סי' ס' ס"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |